מכתב זאב ז'בוטינסקי - לונדון, אל הצ"ח, הוועד המרכזי, דרום- אפריקה - יוהנסבורג

מספר האגרת : 3787

סימול התיק: א 1 - 2/ 28
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (9/5/1938 - 3/1/1938) תיק ב' (2/8/1938 - 12/5/1938) תיק ג' (12/10/1938 - 5/8/1938) תיק ד' (30/12/1938 - 14/10/1938)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : הצ"ח. ועד מרכזי, דרום אפריקה
תאריך האגרת: 06/07/1938
צורת כתיבת האגרת: מכונת-כתיבה
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\147108.pdf הורדת קובץ

תוכן



104 אל הנהלת הצ"ח דרום אפריקה, יוהנסבורג
לונדון, 6 ביולי 1938 אנגלית
לונדון, 6 ביולי 1938
חברים יקרים,
את המכתב הזה יש להביא לפני הנהלתכם כעניין בעל דחיפות עליונה. יש סבירות גבוהה שהנשיאות תצטרך בקרוב מאוד להורות להצ"ח בדרום אפריקה, להתחיל מיד במגבית למען המטרה שתפורט להלן. במקרה זה נודיע לכם במברק; אולם רצוי שתתחילו בהכנות חיוניות מיד עם קבלת מכתב זה, אפילו במחיר סיכון שלא תבוא בעקבותיהן שום פעולה ('סיכון' קלוש ביותר, כפי שתראו ללא קושי).
כפי שידוע לכם, הגיעו לא מכבר לארץ ישראל 381 פליטים מווינה;/1 כ200 מתוכם הם בית"רים ורביזיוניסטים (השאר – כ80 חברי אגודת ישראל וכמו כן קבוצות קטנות ממפלגות אחרות); היָזמה והארגון של המסע הזה היו בידיו של רביזיוניסט./2 מובן מאליו שלא היו להם סרטיפיקטים. הגסטאפו איים שרובם יישלחו לדאכאו,/3 אלא אם כן הם יעזבו מיד. הם הורשו לקחת איתם סכום כסף שיספיק לתשלום בעבור מסעם בלבד.
מתחילת יוני נעשים כאן בלונדון מאמצים לקבל מעט כסף מכספי 'המועצה למען יהודי גרמניה'/4 – כספים שנאספו במיוחד כדי לסייע ליהודי גרמניה ואוסטריה. בתחילה, בשעה שהקבוצה המתינה עדיין בנמל בבלקן,/5 ביקשנו כסף כדי לספק להם מזון. כדי לאפיין את המצב, להלן אחד המברקים שקיבלנו מהם במהלך התקופה הזאת:/6
'הודיעו מיד לרב הרץ, /7 ועד עזרה/8 את אחרים, דרושה מיד העברה טלגרפית לקריבושיין/9 בדואר שמור חמש מאות לא"י, אחרת קטסטרופה. מבין 366 יש לי 50 חולים, ביניהם אנושים, ניתוח, ואחד חצי מטורף. העבירו טלגרפית סכום נוסף ידוע, יואב, /10 אחרת הורדה לא תסודר; לא אטלגרף יותר, דמנו בראשכם, גלילי.'/11
בקשות אלה קיבלו תימוכין מד"ר לוונהרץ, /12 המנהל הרשמי של הקהילה היהודית בווינה; ד"ר פרל, /13 שליח מיוחד מווינה; הרב הראשי;/14 הרב סוויפט,/15 הרב ריינהארט,/16 ד"ר יהודה;/17 חבר הפרלמנט מר לנסבורי. /18 כל הצעדים הללו, אף על פי שחלקם נעשו בפנייה ישירה אל חברים נוספים ב'מועצה למען יהודי גרמניה', לרבות אל לורד סמואל,/19 הגיעו בסופו של דבר לידיו של מר נ' בנטוויץ',/20 שהוא ככל הנראה המנהל בפועל של המועצה. מכל מקום, מר בנטוויץ' סירב להעניק סכום כלשהו, בהשתמשו בעיקר בתירוצים הבאים:
א) שזו עלייה 'בלתי לגלית', שהוא והמועצה מתנגדים לה באופן עקרוני.

ב) שזו תהיה מדיניות גרועה
לעזור ליהודי אוסטריה להגר, מכיוון שהדבר עלול להמריץ את הנאצים ללחוץ להגירה נוספת.
אנו מוסרים לכם את שני הנימוקים הללו ללא כל תגובה. אם יתעורר הצורך, תדעו בעצמכם כיצד להגיב על הפחדנות העלובה של הנימוק הראשון, ועל הצביעות הברורה של הנימוק השני.
לאחר מכן, כאשר למרות כל התלאות הגיע המשלוח ליעדו, הייתה פנייה נוספת אל המועצה – הפעם בעניין מענקים ליישובם של הפליטים מאוסטריה בארץ ישראל. ידוע לכול, שהמועצה מקציבה לכל עולה/21
שברשותו סרטיפיקט סכום של 60 לירות שטרלינג לצורך התארגנות; (על פי הדיווח של הסוכנות היהודית היא קיבלה אשתקד למטרה זו למעלה מ300,000 לירות שטרלינג), מלבד מענקים שונים (בקרקע או באופן אחר) שעולה עשוי לקבל מקק"ל או מקה"י./22 לפיכך דרשנו שינהגו בפליטים אלה כאילו יש להם סרטיפיקטים; או בעצם, שיינתן להם סכום כלשהו כסיוע. ד"ר פרל אפילו הרחיק לכת וביקש שלוש לירות שטרלינג בלבד לאיש.
התשובה של מר בנטוויץ' ושל מחליפו מר סטפאני/23 הייתה, כי על פי הכלל שקבעה המועצה, יש לחלק את המענקים מחוץ לגרמניה באמצעות מוסדות יהודיים, ובארץ ישראל
- באמצעות הסוכנות היהודית, שאליה יש להפנות את אנשינו להגיש בקשה. אשר למענק בסך שלוש לירות שטרלינג, עניין זה יובא בפני המועצה בלונדון בישיבתה הבאה, אשר אמורה להתקיים ב11 ביולי; אבל כפי שמר סטפאני הזהיר את ד"ר פרל – אין כל תקווה שאפילו סכום זה יוענק.
בעקבות זאת נפגש ד"ר פרל עם ד"ר מרטין רוזנבליט, /24 נציגה של הסוכנות היהודית בלונדון, שאמר לו: 'ייתכן שאנשי "אגודה" יקבלו דבר מה באמצעות הסוכנות היהודית בארץ ישראל, אבל ספק רב אם הרביזיוניסטים יקבלו דבר מה.'
כדי שהדברים יהיו בטוחים לגמרי, שלחנו
את המברק דלהלן:
'בנוגע למגבית יולי שלנו - באנגליה בדרום אפריקה, בקנדה ובדרום אמריקה - למען יישובם של החלוצים שלנו מגרמניה ומאוסטריה, אני מתכבד לשאול בדחיפות אם הסוכנות מקבלת על עצמה להעניק לפליטים החלוצים של בית"ר - באמצעות מוסדות הצ"ח בארץ ישראל - מתוך הסכומים שהופקדו בידיה על ידי 'המועצה למען יהודי גרמניה', בדיוק אותו שיעור של תמיכה כפי שמקבלים פליטים המשתייכים להסתדרות הציונית הישנה. נמתין לתשובתכם עד יום שישי 8 ביולי. אי_מתן תשובה כמוה כסירוב להעניק תמיכה לפליטים שהם חברי בית"ר, מכספי הסיוע הגרמני. נשיאות הצ"ח.'/25
נוסף על כך,
הרשו לנו להבהיר כי בינתיים נודע דבר המחלוקת בחוגים רחבים יותר, אף על פי שטרם פרסמנו זאת. נראה שיש ציבור ניטרלי גדול אשר מזדהה עמנו. מספר אנשים שהיו פעילים בגיוס כספים ל'קרן הסיוע ליהודי גרמניה', או שתרמו בעצמם, מחו בפני המועצה;/26 ואין לנו ספק שאם דרישתנו לא תבוא על סיפוקה, נוכל לעורר תרעומת כלפי המועצה והסוכנות היהודית, ואף לגייס כספים הן כאן (לונדון, ליוורפול, מנצ'סטר, דאבלין) הן בקנדה.
אולם כמובן שהמערכה העיקרית עוד לפנינו, ובמקרה זה – בדרום אפריקה; ודבר זה חייב להיעשות מיד, כדי שישפיע על מגבית קה"י של ההסתדרות הציונית הישנה.
אף על פי שקרן הסיוע הגרמני פועלת רשמית בנפרד מקה"י, ברור לכול שמאחורי שתיהן עומדת אותה כנופיה, וכי הכסף בארץ ישראל מיועד לאותן מטרות; ההבדל היחיד הוא, כי אפליה בכספים שנאספו במיוחד למען 'פליטים' היא מעשה מכוער יותר מאשר אפליה בכספי קרנות אחרות, כך שבמקרה זה תהיה מחאתנו מרשימה במיוחד.
צפוי שלאחר יום שישי הבא, נחליט ככל הנראה על תחילתה של המגבית, ונודיע לכם בהתאם. במקרה כזה יהיה על הנהלתכם לעבד את תכנית המגבית ואת אופי תעמולתכם. אנו מציעים שהסיסמה העיקרית, יהיה הנוסח שלה אשר יהיה, תבהיר את שתי הקריאות הבאות:

1. עִזרו להציל את פליטי בית"ר מארצות שבשליטת הנאצים וליישבם, שכן 'קרן הסיוע ליהודי גרמניה' והסוכנות היהודית מסרבות לסייע להם, הן בדרכם לארץ מולדתם הן בארץ מולדתם.



2. אל תתמכו בקרנות אשר מפלות בין פליטים חלוצים.
השתמשו בכושר ההבחנה שלכם, כדי לקבוע מהו המֵרב המתקבל על הדעת שאתם רוצים להשיג.
מובן שהניהול של המגבית שלכם, על כל פרטיו, יהיה בסמכותה של הנהלתכם; ואנו מניחים שהיא גם תכלול נציגים של בית"ר.
יש להדגיש שהעניין חשוב ודחוף באופן יוצא מגדר הרגיל, מכיוון שבשבועות הקרובים צפויים להגיע 'משלוחים' נוספים. כבר החל מהסתיו האחרון, מספר העולים של בית"ר הגיע לפי שניים מהמקסימום שיכולנו להשיג באמצעות סרטיפיקטים. למותר להסביר את משמעות הדבר, ואלו התחייבויות מוסריות הוא מטיל על כולנו.
אנו מבינים שמשרד קרן 'תל חי' בתל אביב מתכוון אף הוא לפתוח ב'מפעל'/27 בקשר לטרגדיה של בן_יוסף. הוא יוכל בקלות ובהצלחה להתחבר אל המגבית שהותוותה לעיל.

שלכם בנאמנות,


ו' ז'בוטינסקי

1 381 הפליטים מווינה הפליגו מנמל פיריאוס ביוני
1938 בשלוש ספינות 'אף על פי', בפיקודו של משה גלילי_קריבושיין (להלן, הערה 11). הם הגיעו לחוף דור (טנטורה) ב26 ביוני והורדו בהצלחה בעזרת חברי בית"ר והאצ"ל.
2 היוזם והמארגן של המסע בווינה היה וילי פרל, אשר היה מראשי משרד העלייה של הצ"ח בווינה; על פי הדיווח שלו מנתה הקבוצה 386 עולים (William R, Perl, Operation Action; (Rescue from the Holocaust, pp. 52-71. בנמל פיריאוס הועבר הפיקוד לידיו של משה גלילי_קריבושיין, שניצח על הארגון ועל המסע בים עד הגעתם לחופה של ארץ ישראל.
3 בתחילת שנת 1933 פתחו הנאצים בדאכאו (Dachau) את מחנה הריכוז הראשון.
4 לעיל, איגרת 100, הערה 3.
5 דהיינו בנמל פיראוס שביוון.
6 המברק מצוטט להלן במקורו העברי בכתב לטיני. בהמשך הוסיף ז'בוטינסקי את תרגומו לאנגלית.
7

הרב ד"ר יוסף הרמן הרץ - Hertz (הונגריה 1872-לונדון 1947) היה הרב הראשי של בריטניה.
8 הכוונה למועצה למען יהודי גרמניה.
9 דהיינו למשה גלילי_קריבושיין (להלן, הערה 11).
10 שמו המחתרתי של יצחק רוזין, לימים בן_עמי.
11 משה גלילי_קריבושיין היה סטודנט ארץ_ישראלי באיטליה, שהיה מקורב לתנועה הרביזיוניסטית. כאשר נתקל בפליטים יהודים מגרמניה, קרבנות המשטר הנאצי, החליט לפעול למען העלאתם לארץ ישראל באופן בלתי לגלי. (על צעדיו הראשונים ועל עמדתו של ז'בוטינסקי ליוזמתו, ראה כרך י"א, איגרת 6). מבצע ההעפלה עליית 'אף על פי' בראשותו של גלילי יצא אל הפועל החל במארס 1937. משה גלילי ארגן, בעזרת פעילי התנועה הרביזיוניסטית ארבע הפלגות. קבוצת המעפילים שנדונה באיגרת זו הייתה הרביעית במסגרת מבצע 'אף על פי' בפיקודו של משה גלילי. ראה גם להלן, איגרת 146, סעיף 2.
12 ד"ר יוסף לוונהרץ (Lӧwenherz), שהיה מנהל הקהילה היהודית בווינה, מונה על ידי אדולף אייכמן בשנת 1938 (זמן קצר לאחר הסיפוח של אוסטריה) לאחראי על הגירתם של יהודי וינה. בשנת 1942 הוא מונה על ידו ליושב ראש הקהילה.
13 ד"ר ויליאם (וילי) פרל – William (Willy) Perl (פראג
1906- ארצות הברית 1998) עורך דין ולימים פסיכולוג בצבא ארצות הברית בדרגת לויטננט-קולונל. פרל היה מראשי ברית הצה"ר בווינה והיה חבר בקבוצת 'האקציון', שעסקה בארגון עלייה בלתי לגלית לארץ ישראל.
14 הרב הראשי של בריטניה (לעיל, הערה 7).
15 הרב מוריס סוויפט – Morris Swift (ליוורפול 1907-לונדון
1983) היה חבר בית הדין הרבני בלונדון.
16 הרב ד"ר הרולד ריינהארט -
Harold
Reinhart(1891^1969); רב הקהילה הרפורמית במערב לונדון.
17 פרופסור אברהם שלום יַהוּדָה (ירושלים 1877-ארצות הברית 1951, נטמן בירושלים); מזרחן ואיש אשכולות במדעי היהדות. הוא כיהן כיושב ראש ועד ההגירה של הנוער האוסטרי שהוקם בבריטניה, אשר סייע לנוער היהודי והלא יהודי כאחד, שנרדף על ידי הנאצים, להגר מאוסטריה.
18 ג'ורג' לנסבורי – George Lansbury (1859^1940); חבר פרלמנט מטעם מפלגת הלייבור. בשנים 1931^1935 הוא עמד בראש המפלגה.
19
לורד הרברט סמואל (כרך ב, איגרת 59, הערה 1) היה יושב ראש 'המועצה למען יהודי גרמניה'.
20 נורמן בנטוויץ' (כרך ב, איגרת 11, הערה 6) היה ציוני אנגלי. בשנים 1933^1936 הוא שימש כמנהל הוועדה לפליטים מגרמניה, מטעם חבר הלאומים. בעת הזאת הוא היה מנהל 'המועצה למען יהודי גרמניה'.
21 במקור בעברית בכתב לטיני.
22 מקרן קיימת לישראל או מקרן היסוד.
23 מייאר סטפאני (Myer Stephany) היה מזכיר 'המועצה למען יהודי גרמניה'.
24 ד"ר מארטין רוזנבליט (כרך א, איגרת 117א, הערה 1) ניהל בלונדון בשנים 1933^1940 את השלוחה של המשרד המרכזי של הסוכנות היהודית, למען יישובם של יהודי גרמניה בארץ ישראל.
25 ראה לעיל, איגרת 100.
26 'המועצה למען יהודי גרמניה'.
27 במקור בעברית בכתב לטיני.