269 אל נשיאות הצ"ח, לונדון
פראג, 2 בפברואר 1938 אנגלית
פראג, 2 בפברואר 1938
ידידיי,
עד עתה – ממש נפלא. אתמול היה מצוין, וישיבת הלילה (הדיווחים של קלינגר/1 ושל אקצין/2) היתה פשוט נהדרת. ההשפעה על הצירים ועל האורחים היתה מלכדת באופן שלא יתואר.
הבוקר הפעלנו את ועדת הכספים בהנחייה הבאה: 'או שתמצאו אמצעים – או שתציעו לנו להתפרק'.
בשעה 11 – ביקור אצל שר החוץ קרופטה./3 הוא היה מאוד קשוב ואוהד, הבטיח לתמוך ברעיון של ועידה בינלאומית,/4 ולתת את הדעת לבעיית הרפורמה בסוכנות היהודית. אנו חשנו שהוא נוטה אפילו להסכים ליטול את היָזמה – אבל מובן שמדינה זו לא תעשה זאת.
זה במהלך הדיון הכללי, רק כדי ליידע אתכם שעד כה הכול נראה בסדר גמור.

ו' ז'
המון מידע מעניין מרומניה ומפולין, אפילו סנסציוני, יועבר בעל פה.
3 בפברואר 1938
לאחר שסיימתי את המכתב הזה, התקלקלה האווירה. אבן הנגף היתה שאלת היחסים עם ההסתדרות הציונית. אני מופתע לראות שיש כ15 איש או יותר הנוטים למחוא כפיים לנאומים המנסים להוכיח שהצ"ח היא כישלון. מן הסתם נוכל לתקן זאת על ידי הצהרה פה_אחד בדבר עצמאותה הבלתי מעורערת של הצ"ח, גם אם איש אינו מאמין שניתן למצוא בקיע ממשי בכנות מטרתנו; אולם ישנה הרגשה, שעליית הרוח/5 הנפלאה של יום שלישי בלילה פחתה. לא נורא, הכול יבוא על תיקונו לפני שנתפזר.
היום התקבלנו על ידי הנשיא בנש/6 (רבינוביץ/7 ואנוכי). מצוין. הובטחה באופן נחרץ תמיכה ברעיון הוועידה הבינלאומית; אפילו השאלה בדבר נטילת היָזמה בכיוון זה לא נראתה שלא במקומה. הוא עצמו ילמד את תכנית העשור. הוא הקשיב לביקורתי על
תכנית החלוקה, הניד ראשו בהסכמה ואמר: 'אבל אני שמח שהצעה זו כבר ירדה מן הפרק'. לא הצעתי זאת, הוא אמר זאת מרצונו.

ו' ז'

1 ד"ר שמואל קלינגר דיווח על תכנית העשור שהוא הכין.
2 ד"ר בנימין אקצין נשא רפרט מדיני.
3 קאמיל קרופטה – Kamil Krofta (1876^1945); היסטוריון, דיפלומט ומדינאי צ'כוסלובקי. בשנים 1936^1938 הוא כיהן בתפקיד שר החוץ. בשל השתתפותו בתנועת ההתנגדות לכיבוש הגרמני הוא נאסר – תחילה הוחזק בכלא ואחרי כן הוא הועבר למחנה הריכוז טרייזנשטאדט. זמן קצר לאחר השחרור הוא נפטר כתוצאה מתנאי הכליאה.
4 ועידה זו אמורה היתה לדון בפתרון מצוקת היהודים באירופה, ובפתיחת שעריה של ארץ ישראל לעלייה המונית.
5 במקור בעברית בכתב לטיני.
6 אדווארד בנש (לעיל, איגרת 175, הערה 1).
7 אוסקאר רבינוביץ (לעיל, איגרת 143, הערה 11).