מכתב זאב ז'בוטינסקי - לונדון, אל יוסף שכטמן - ורשה
מספר האגרת : 3668
קבצים מצורפים
תוכן
240 אל יוסף שכטמן, וארשה
לונדון, 22 בדצמבר 1937 רוסית
לונדון, 22 בדצמבר 1937
(כל הסודות)
ידידי הצעיר,/1
מזמן לא כתבתי, סלח_נא.
בן_חורין ואברהמס הפכו את אירלנד על פיה. בדאבלין יהיה לנו ועד ובראשו חבר פרלמנט יהודי./2 ברודצקי/3 הגיע אחריהם והשתולל. אני אסע לשם ב10 בינואר, יהיו נאומים וקבלות פנים.
דומני שבהולנד באמת מתפתחת התקוממות נגד ההסתדרות הישנה. מפינות שונות של המפלגה נושבת מעין רוח של התעוררות.
תודה_נא למ' ק'/4 על הדיווח על אודות השיחה עם ד"ר ו'/5.
לפני נסיעתו לבולגריה (במקום וייזל שחלה בווינה) נפגש אקצין עם הרוזן מיכאלובסקי./6 לדבריו, השגריר7 חזר עם הוראה ללחוץ שוב,/8 מהטעם שדרושה יכולת קליטה/9 גדולה./10
אהיה בפאריס ב13 בינואר, ואם תרצה אשמח לעזור לך להביא בברית הנישואים את לידיה11 עם הארי./12 משם אסע ליוגוסלוויה; משם לוועידות,/13 ומשם לחודש ימים (הלוך ושוב) לדרום אפריקה.
בנוגע לוועידות: אין מה לדבר על היעדרותך או על שתיקתך. תיארתי זאת לעצמי כך: אתה, קלינגר/14 ואנוכי נופיע בפתיחה החגיגית. קלינגר ירצה על תכנית העשור; אתה ואנוכי – לפי בחירתך: אחד על אודות החלוקה,/15 השני על אודות כל השאר. אבקשך מאוד להסכים לאלתר וללא תירוץ.
הואל_נא בטובך להעביר את המכתב הזה לאישורה של נינה ניקולייבנה,/16 בתור ערכאת ערעור.
זה עתה קיבלתי מתנה יחידה במינה. הנציבות ביוהנסבורג כרכה למעני ארבע פואמות, שבאוטוביוגרפיה שלי ציינתי שהן אהובות עליי ביותר: 'העורב',/17 'סיראנו',/18 'סאגת פריטיוף,'/19 'ואלנרוד'/20 – הכול במקור! אינני יודע את נפשי. בטוחני שלבוגדיחן/21 עצמו לא היה ספר כזה.
אני לוחץ את ידך בחזקה.
שלך, ו' ז'
למען השם, תשיב בחיוב ולאלתר.
לקראת חג המולד והשנה החדשה שלחתי ברכות ללוביינסקי/22 ולסובאנסקי./23 אותן הברכות אני שולח גם לך.
240
1 במקור בצרפתית: mon jeune ami
2 רוברט בריסקו (ראה להלן, איגרת 262).
3 זליג ברודצקי היה חבר ההנהלה הציונית וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בלונדון.
4 הכוונה לד"ר מארק קהאן – )
Marek Kahanוארשה 1903-תל אביב 1996); משפטן וכלכלן. ד"ר קהאן נמנה עם ראשוני ברית הצה"ר בפולין. הוא היה מעורב בפעילותו הדיפלומטית של ז'בוטינסקי בפולין. בשיחתו עם ד"ר ואגנר הוא דן עמו מן הסתם בשאלת ההגירה של יהודי פולין לארץ ישראל (ראה להלן, הערה 5). בשנים 1938^1939 הוא היה מנהל היומון דער מאָמענט, שהיה באותה עת ביטאון רביזיוניסטי. ד"ר קהאן הגיע לארץ ישראל בראשית 1943 עם צבא אנדרס. הוא התגייס לארגון הצבאי הלאומי והיה חבר במטה הארגון. באוקטובר 1947 הוא נשלח על ידי מפקדת האצ"ל לאירופה לפעילות מבצעית ב'חזית השנייה' ונטל חלק ברכישת הנשק לאנייה אלטלנה.
5 ד"ר יאן ואגנר (Jan Wagner), היה פקיד בכיר במחלקת ההגירה במשרד החוץ הפולני. במסגרת תפקידו הוא נשלח לארץ ישראל, כדי לבדוק את אפשרויות ההגירה של יהודי פולין. בספטמבר 1937 הוא נלווה אל שר החוץ הפולני למועצת חבר הלאומים בז'נווה, בה נדונה תכנית החלוקה והשלכותיה על הגירת יהודי פולין (ראה לעיל, איגרת 185, הערה 29).
6 הרוזן רומן מיכאלובסקי (Roman Michalowski) היה המזכיר הראשון בשגרירות פולין בלונדון.
7 השגריר הפולני בלונדון, הרוזן אדווארד ראצ'ינסקי (Edward Raczyński), חזר מווארשה.
8 במשרד החוץ הפולני הורו כפי הנראה לשגריר, ללחוץ על ממשלת בריטניה שתיסוג מתכנית החלוקה של ועדת פיל.
9 במקור באנגלית:
absortive capacity
10 תכנית החלוקה של ועדת פיל, שהקצתה שטח מזערי למדינה היהודית, פגעה באינטרס של ממשלת פולין, שדגלה בהגירה המונית של יהודי פולין לארץ ישראל.
11 לידיה היתה בתו של ד"ר יוסף שכטמן.
12 הארי לוי.
13 לקונבנט הלאומי העולמי הראשון, ולוועידה השביעית של ברית הצה"ר (פראג, 31 בינואר-6 בפברואר 1938).
14 ד"ר שמואל קלינגר.
15 במקור באנגלית: Partition
16 רעייתו של ד"ר שכטמן.
17 'העורב' מאת אדגאר אלן פו תורגם על ידי ז'בוטינסקי לרוסית ולעברית.
18 'סיראנו דה ברז'רק' (Cyrano de Bergerac) – מחזהו של המשורר והמחזאי הצרפתי אדמון אֶזֶ'ן רוסטאן (Edmond Eugène Rostand). ז'בוטינסקי תרגם כמה מיצירותיו לעברית.
19 Frithjofs Saga – האפוס הרומנטי הלאומי מאת המשורר השוודי אסיאס טגנר - קרי: טֶנְגְנֶרEsaias Tegnér)
).
20 הפואמה קונראד ואלנרוד (Conrad Wallenrod) מאת המשורר והסופר הפולני אדם מיצ'קביץ'.
21 תואר קדום של קיסרי סין.
22 הרוזן מיכאל לוביינסקי היה ראש לשכתו של שר החוץ הפולני יוזף בק.
23 הרוזן אנתוני סו בּאנסקי – Antoni Sobański (פודוליה 1898-לונדון 1941); סופר ופובליציסט פולני. הוא היה מודאג מאוד מהתגברות האנטישמיות בפולין בשנת 1937, וניהל ויכוח נוקב נגדה בשבועון הספרותי Wiadomości Literackie (חדשות ספרותיות). בניגוד למדיניותה המוצהרת של הממשלה הפולנית ובניגוד לדעת הקהל ששררה בפולין, התנגד סובאנסקי לעידוד ההגירה ההמונית של יהודים מפולין. הוא טען שסילוק היהודים מהכלכלה ימיט אסון על פולין. עם כיבושה של פולין במלחמת העולם השנייה הוא נמלט ללונדון.

