234 אל אריה אלטמן, תל אביב
לונדון, 10 בדצמבר 1937 עברית
לונדון, 10 לדצמבר 1937
סודי
(מוסף למכתב מ10 לדצמבר 1937)/1
ד"ר אלטמן היקר,
במכתבו מיום 3 דנא/2 מצאתי את הפרק הזה:
'אדוני כותב, שהנהלת הקרן פנתה לנשיאות בתלונה, כאילו אני מטיל ספק בישרו המחלט של המורשה,/3 כי מכתבי הפרטי עושה כאילו רושם כזה. אני לא מצאתי את הדבר הזה במכתבי, ואינני זוכר אם כתבתי על זאת, אעפ"י/4 שהגיעו אלי שמועות על אי אלה דברים שאינם בסדר, מפי אנשים המטפלים בעניני הקרן כאן".*
הנני מוכרח, לדאבוני הגדול, להפנות את שימת לבו, שבמכתב רשמי אסור לכתוב דברים כאלה – כעין האשמה פלילית שאין הכותב תומך בה אלא כאילו נתמך – ולא נתמך על פלוני ואלמוני שמהם שמע, אך את שמותיהם איננו מביא.
אחת משתי אלה: אם האנשים האלה מוכנים לעמוד על האשמתם, נא להודיע לי את שמותיהם, ואדרוש מה' מאירוביץ שיתבעם לדין. ואם אינם מוכנים להתיצב לפני בית דין מפלגתי, אבקש מאדוני להודיעני שהרהו מוחק את הפרק הזה ממכתבו.
על כל פנים, עד קבלת תשובתו אעלים את המכתב מה' מאירוביץ.
בטוחני שיכיר אדוני כי בהגיני על כבודו וערכו של אחד המורשים שקבלו את תפקידיהם מידי אני, איננני אלא ממלא את חובתי הצה"רית.

בכבוד גמור,

ז' ז'בוטינסקי



* שש המלים האחרונות נוספו בכתב יד./5

1 לעיל, איגרת 233.
2 ראה לעיל, איגרת 233, הערה 2.
3 המורשה של קרן 'תל_חי' בארץ ישראל, דהיינו שלמה מאירוביץ.
4 אף על פי.
5 ז'בוטינסקי ציטט קטע ממכתבו של אלטמן והוסיף בכתב ידו, כי שש המילים האחרונות במכתבו של אלטמן נוספו בכתב יד.