192 אל שלמה יעקבי, לונדון
פאריס, 27 באוקטובר 1937 רוסית
פאריס, 27 באוקטובר 1937

סולומון לבוביץ' היקר,
אין טעם שתבוא – לא תצמח מזה שום תועלת, בכל אופן לא עתה. באופן חלקי אני אשם בדבר – העצבים מכשילים, הם אינם מחזיקים מעמד, אינם עומדים בפני חריקת שווא, וזה לא כבר הבהרתי זאת הן למ'/1 הן לג'/2 (להפתעתי, מ' שוב זימן אצלו למעני שיחה משולשת)./3 אולם בעיקרו של דבר, ספק אם מ' חושב ברצינות על דבר מה מלבד 'שיבתנו',/4 כך שבלאו הכי שום תועלת לא היתה צומחת מהעִסקה הזאת. אני נשאר כאן בגלל הדרכון, קרא זאת באוזני אניה, אם היא עדיין לא נסעה.

שלך, ו' ז'
את מהלך השיחות אתאר בעל פה – אם זה כדאי – אבל הנה העיקר: מ' אמר כי ייתכן שהנוסח שלנו מספק בהחלט, ונמשיך את השיחות בלונדון; לפי שעה נעשה הצעד הראשון: אנו רואים עין בעין את המצב וכו'. אבל אני סבור שלא תתקיימנה שום שיחות נוספות וגם לא כדאי לקיים אותן.

1 למארקוביצ'י ראה להלן, איגרת 200, הערה 1.
2 לגרוסמן.
3 בהשתתפות ז'בוטינסקי, מאיר גרוסמן ושמעון מארקוביצ'י_קלז'ה.
4 שיבת ברית הצה"ר להסתדרות הציונית הישנה.