מכתב זאב ז'בוטינסקי - ורשה, אל שלמה יעקבי - לונדון

מספר האגרת : 3632

סימול התיק: א 1 - 2/ 27
קישור לשם התיק: ז'בוטינסקי זאב, מכתבים אל שונים תיק א' (4/1/1937-15/3/1937) תיק ב'(16/7/1937-16/3/1937) תיק ג'(19/7/1937-21/8/1937) תיק ד' (25/8/1937-31/12/1937)
מחבר האגרת: ז'בוטינסקי זאב
שם הנמען : יעקבי שלמה
תאריך האגרת: 12/10/1937
צורת כתיבת האגרת: כתב-יד
מקור/צילום : מקור

קבצים מצורפים

a 1 letters\146668.pdf הורדת קובץ

תוכן


185 אל שלמה יעקבי, לונדון
וארשה, 12 באוקטובר 1937 אנגלית
וארשה, 12 באוקטובר 1937
ס' ל'/1 היקר,
זה כמובן מיועד לנשיאות (לרבות כמובן אברהמס/2 והשלטון/3), אבל סודי.
כץ/4 בא להודיעני, שאלטמן שוב הוזמן לוועד הלאומי, ושם דרש גולומב/5 איחוד,/6
באיימו כי במקרה של סירוב 'יינקטו אמצעים אחרים'. הוא הציע ויתור אחד - 'מרות/7 של הוועד הלאומי' ללא 'מרות של הסוכנות'. הוא לא פירש את משמעותו של האיום, אולם מניחים שהמשמעות היא או מסירה/8 המונית או הענשה/9 פיזית. מארק שוורץ/10 שלח לי מכתב קצר שבו הוא לוחץ להסכים. ראשי הארגון/11 מתנגדים. לדעתם של אלטמן, כץ וערי, כפי שאני מבין, יש עכשיו הרבה פחות היגיון להיכנע ללחץ מאשר אי פעם בעבר. אני מצרף את תשובתי – את ההוראה אשר כץ לוקח עמו חזרה./12 המגמה שלה ברורה: איחוד – בבקשה, אך בתנאים אשר הם לא יקבלו, רק מפני שהתנאים הללו הם הגיוניים לחלוטין.
הסיבה ללחץ החדש הזה היא כמובן הקִנטור של הממשלה כלפי הסוכנות, על שאין לה שליטה על היישוב בשאלת ההבלגה.
אולם השאלה נשארת בעינה: מה יקרה אם הם יוציאו אל הפועל את האיום? לדעתי, אם הם ינסו לפעול שם באלימות, יעורר הדבר כאן הד עז – היחס המספרי הוא כמעט הפוך. אם הם יפנו למסירה/8 זה יהיה הרבה יותר מביך.
לו הייתי עכשיו בלונדון, הייתי מציע לנשיאות להזהיר את חוגי הסוכנות ואת הלא יהודים מסוגם של סיידבותאם,/13 האסלם,/14 סנל/15 וכו', שהסוכנות משחקת באש, ולא רק בארץ ישראל אלא גם בתפוצות. אם אנשיך/16 מרגישים אותו הדבר, צרף את קולי לטובת כל צעד/17 שתנקטו.
אחד הצעדים18 הזעירים הוא המכתב המצורף בזה לז' טיומקין,/19 שאתה רשאי לשלוח לו אם זה נוח לך (נמלכתי בדעתי, אינני מצרף)./20 שכנעו כאן את מוזס מיט"א/21 לפנות בדחיפות אל לנדאו/22 ולשאול בעצתו, אם לפרסם ידיעות כאלה על אודות סכנת סכסוכים פנימיים שהגיעו אליו באופן פרטי, או שאין לפרסמם (לא אכפת לי אם הן תפורסמנה).


רב תודות על הדין וחשבון מס' 3, סעיף 4 על אודות דרום אפריקה;/23 זה נשמע כסיפור אגדה.
שלחתי מברק לבקר/24 מיט"א, כפי שדרש אקצין. אני שמח מאוד על התערבות המועצה לחירויות האזרח./25 עתה אני מציע להאשים את המשטרה הארץ_ישראלית באשמה חמורה של שימוש במכות; ואני גם מציע לצטט את המאמרים שבגללם נסגר הירדן/26 בהזדמנויות שונות. האין זו תכנית טובה לשלוח את ההאשמות האלה למשרד המושבות, ולציין בתמימות שהן תיכללנה בדין וחשבון שלנו לוועדת המנדטים?
הובטח לי שמרשל רידז_שמיגלי/27 יקבל אותי לריאיון ביום שני ב18 לחודש או ביום שלישי ב19 לחודש./28 לאחר התייעצות עם ידידינו במשרד החוץ כאן, החלטתי להדגיש בהזדמנות זו באופן ברור ותקיף, שקיימת סכנה שכל המאמצים של השר בק בנוגע להגירה וכו' ייכשלו,/29 ועמדתה של פולין בז'נווה תיפגע מאוד, אם לא ייפסק גל האלימות ולא יינקט קו ברור נגד האנטישמיות./30 אני יודע שזה לא ישפיע באופן ישיר, אבל נראה לי שתיווצר אי נוחות רבה בקשר להסכמה חשאית רשמית לאנטישמיות, אשר נפוצה דווקא בקרב חוגים ממשלתיים, ובקרב מספר ניכר של אנשים המצפים שהריאקציה תשתלט בקרוב; לכן לא אהיה מופתע אם יוכח שהצעד שלי הוא בכיוון הזה.
נראה שקיימים באמת סיכויים רציניים, שבקרוב יושג כסף להוצאותו לאור של עיתון יומי משלנו. עדיין לא החלטנו אם עדיף להוציא לאור עיתון בפולנית או ביידיש.
הוועידה בקראקוב/31 עברה ללא תקלות, שמונים נציגים, מאתיים אורחים; אולם למרות אווירת התשואות, לא היתה כאן התלכדות מרשימה וחיוניות, שכה הדהימה אותנו בווארשה. הוועידה בווארשה היתה פשוט נהדרת./32
בווילנה אני אמור לפגוש ב13 לחודש את בן_חורין. סבורני שאתחיל בנסיעה חזרה ב19 או ב20 לחודש.
דרישת שלום לבבית. אל תכעס שאני כותב כה מעט.

ו' ז'


1 סולומון לבוביץ'.
2 אברהם אברהמס היה מזכיר המחלקה המדינית של הצ"ח.
3 שלטון בית"ר – ההנהגה הראשית של בית"ר.
4 שמואל כץ.
5 אליהו גולומב.
6 במקור בעברית בכתב לטיני; דהיינו איחוד הארגון הצבאי הלאומי עם ארגון ה'הגנה'.
7 כאן ולהלן, במקור בעברית בכתב לטיני.
8 מקור בעברית בכתב לטיני, דהיינו הלשנה.
9 במקור ברוסיתрасправа
:
10 מארק שוורץ (כרך י, איגרת 186, הערה 1) היה חבר ועד המורשים של הצ"ח בארץ ישראל.
11 ראשי הארגון הצבאי הלאומי.
12 ראה לעיל, איגרת 183.
13 הרברט סיידבותאם (כרך ו, איגרת 197, הערה 4; כרך ז, איגרת 55, הערה 2 ואיגרת 170) היה עיתונאי ידוע וסופר, ונמנה עם אוהדי הציונות.
14 הנרי קובדן האסלם – Henry Cobden Haslam (1870^1948); חבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית. בהרצאה שקיים ז'בוטינסקי ב13 ביולי 1937 בפני חברי פרלמנט על נקודות התורפה של תכנית החלוקה, שימש האסלם כיושב ראש הישיבה. הוא הצביע בפרלמנט נגד תכנית החלוקה.
15 לורד הנרי סנל (כרך ט, איגרת 170, הערה 5; כרך יא, איגרת 97, הערה 12) היה חבר בית הלורדים. הוא ביקר את מדיניות הפיוס של ממשלת בריטניה כלפי גרמניה הנאצית ושלל את תכנית החלוקה של ועדת פיל.
16 דהיינו חברי הנשיאות.
17 כאן ולהלן, במקור בצרפתית: démarche
18 במקור בצרפתית: démarches
19 לזינובי טיומקין.
20 במקור ברוסית. ז'בוטינסקי הוסיף את ההערה בשולי הדף.
21 מוזס היה כפי הנראה מנהל סניף יט"א (יידישע טעלעגראפן אגענטור - הסוכנות הטלגרפית היהודית) בווארשה.
22 יעקב לנדאו (כרך ב, איגרת 79, הערה 3) היה בעל הסוכנות הטלגרפית היהודית ומנהלה הראשי.
23 במקור:
S. A.מכתבו של יעקבי לא נמצא. אולם כפי הנראה הוא דיווח לז'בוטינסקי, שידידים מדרום אפריקה הציעו לשגר משלחת לשם (ראה להלן, איגרת 195, פסקה שנייה).
24 Becker היה כפי הנראה מנהל יט"א בלונדון.
25 יעקבי דיווח מן הסתם כי ב6 באוקטובר 1937 פורסם במנצ'סטר גארדיין מכתבו של מזכיר המועצה לחירויות האזרח Council for Civil Liberties)), בו הוקיע את המעצרים הבלתי חוקיים בארץ ישראל שבוצעו בניגוד לכללי המשפט (ראה מ"ז, ג10א1/18/3).
26 הירדן נסגר על ידי שלטונות המנדט פעמים רבות בגלל פרסומים שהיו למורת רוחם של השלטונות. יומיים לאחר גל המעצרים של חברי ברית הצה"ר ובית"ר (לעיל איגרת 166, הערה 2) סגרו השלטונות את העיתון לחודש ימים (מכתבו של ד"ר דוד בוקשפן מ5 בספטמבר 1937, מ"ז ג10א/1/18/3).
27 מרשל אדוורד רידז_שמיגלי – Edward Rydz-Śmigły (1986^1941); מצביא ומדינאי. לאחר מותו של מרשל יוזף פילסודסקי (כרך י, איגרת 102, הערה 2) הוא נתמנה למפקח הראשי של צבא פולין והוכתר בתואר מרשל. מבחינה פורמלית הוא נחשב לבעל המעמד השני בחשיבותו לאחר הנשיא, אולם הודות לתפקידו ולמעמדו הוא ריכז בידו כוח רב, אף על פי שהוא לא היה בעל כריזמה כדוגמת פילסודסקי.
28 ראה להלן, איגרת 195.
29 בנאומו במועצת חבר הלאומים ב14 בספטמבר 1937 בנושא תכנית החלוקה, הדגיש שר החוץ הפולני קולונל יוזף בק, כי לפולין עניין מיוחד בהסדר כלשהו בארץ ישראל, שכן בתחומה אחוז גבוה של יהודים. הוא הוסיף, שלדעת ממשלתו הגירת היהודים לארץ ישראל היא היבט אחד בלבד של בעיה כלכלית מורכבת הנוגעת לאירופה המרכזית (The Times, 15.9.1937).
30 פוגרומים, התנכלויות ביהודים ופגיעות פיזיות בהם ברחובות, חרם על חנויות של יהודים, 'ספסלי גטו' באוניברסיטאות (הסטודנטים היהודים הוכרחו על ידי הסטודנטים הפולנים לשבת בספסלים נפרדים מאחור) וכדומה, היו לשגרה יומיומית בפולין.
31 הוועידה השביעית של ברית הצה"ר בגליציה המערבית ובשלזיה, התקיימה בימים 10^11 באוקטובר 1937.
32 על רשמיו מהוועידה הארצית השמינית של ברית הצה"ר בפולין ראה גם להלן, איגרת 195.