.
אל חיים וייצמן, לונדון
רומא, 21 ביולי 1922...אנגלית
.
רומא, 21 ביולי 1922
.
ד"ר וייצמן יקירי,
נודע לי שהמשלחת הערבית לרומא הגיעה לפני ארבעה ימים.\1 תמוה
הדבר שלא הודיעו לי על כך קודם לכן. האם ייתכן שההנהלה הציונית
בארץ ישראל והמשרד בלונדון לא ידעו על נסיעתה? את המידע מסר לי
מר פולאק,\2 אגרונום מארץ ישראל - יהודי כמובן - שנפגש אמש עם
ד"ר לאטס ומסר לו, שהוא (פולאק) בקשרי ידידות עם אנשי המשלחת
(שני נוצרים ומוסלמי אחד). על שיחה זו נודע לי הבוקר. מכיוון
שמר פ'\3 נסע הבוקר לפירנצה הברקנו לשם וביקשנו שישאלוהו את כל
פרטי הדברים ואם אפשר, שישכנעו אותו לשוב לרומא. עד כה לא
נתפרסם דבר בעיתונות של רומא על אודות המשלחת הזאת - אני מניח
שידידינו סקרו כיאות את העיתונים הרבים היוצאים כאן לאור.
עתה אנו מנסים לברר אם המשבר הממשלתי כאן\4 יגרום לדחיית
הוראות והחלטות ממלכתיות. קשה מאוד לקבוע פגישות, שכן כל
ידידינו טרודים במשבר. ייתכן שדי צ'זארו יכהן כשר וצ'לי יהיה
סגן שר.\5 עם זאת, קיימת סכנה שמדה\6 - קלריקל - עלול להתמנות
לשר החוץ. אבל יש מועמדים אחרים, ביניהם אדם, ששמו פרח מזכרוני
ברגע זה, אשר סיפר בשעתו לסרני\7 על עמדתו החיובית כלפינו. כאשר
תורכב הממשלה נבריק לך את עמדותיה.
לא עלה בידי לפגוש את אורלאנדו,\8 שכן הוא נעדר עד אתמול.
כמובן שעתה אי אפשר להיפגש עמו, אם כי ייתכן שהדבר יעלה בידי
בשלב מאוחר יותר.
יחסה של העיתונות כלפינו השתפר, הדבר מתבטא במיוחד בהפסקת
תשומת הלב כלפינו. שינוי זה נתחולל ימים אחדים לפני החרפת המשבר.
לכן סבורני שהם קיבלו רמזים מגבוה. אינני סבור כלל, שהלחץ
שהפעלנו סייע בהשגת השינוי הזה.
עם זאת, יש לזקוף לזכות מאמציו של המשרד ברומא\9 את הדברים
הבאים: מאמרים בסקולו, בטריבונה, באציונה,\10 וזאת נוסף למאמרים
בג'וסטיציה (מילאנו), שציינתי במכתב הקודם.\11
ניטי,\12 שנפגשתי עמו ימים אחדים לפני פרוץ המשבר, הבטיח
לפנות אל העיתונים שעמם הוא בקשרי ידידות, אך עד כה איני רואה
כל תוצאות.
מקוריירה דלה סרה הבריקו אלי כי אינם יכולים לתמוך במנדט.
אולי הם מתכוונים לעיקרון עצמו. עד כה, תודה לאל, הם לא תקפו.
כמובן, יש 'לעבוד' באיטליה באופן שיטתי, אך מכיוון שהקצב
והשיטות תלויות במצב שיתהווה בעקבות 'סחר הבהמות'\13 הלונדוני
הנוכחי, דומה שאין טעם לדון עתה בתוכניות. כאשר המצב יתבהר,
אכין תוכנית עם לאטס וביילינסון ואגישה. בינתיים, שלח לי את
התזכיר האיטלקי שלך.
אנא, הקרא את מכתבי לסוקולוב.
שלך תמיד,
ו' ז'בוטינסקי
כתובתי:
Hotel Beau Site, Roma
נ"ב: שלח-נא לי את מברקו של אידר בעניין ביקורי בארץ ישראל. לא
נעים לא לדעת את הדברים האלה. אני מקווה שאינך סבור שארוץ לשם
כדי להרגיז מישהו. ידידי, אינני מתחשב בדעת הקהל היהודית ולא
בדעת הקהל הערבית - איני נכנע ואיני עושה דבר כדי להכעיס.\14
נ"ב: יש גם צד חיובי למשבר - הפאשיסטים ואולי גם הלאומנים,
שניהם אנטי-ציונים קיצוניים, יישארו מחוץ לממשלה ויאבדו את
השפעתם לפחות במשך שבועיים. ייתכן שלאחר מכן הם ישיבו לעצמם את
השפעתם גם אם יישארו מחוץ לממשלה. אך סבורני שבשלב מאוחר יותר
נוכל למצוא שפה משותפת עם אחדים מהם.
ו' ז'
.
.
הערות:
1 כשאחת ממטרותיה להשפיע על ממשלת איטליה לבל תתמוך באשרור
המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
2 זהותו לא נתחוורה.
3 פולאק.
4 המשבר הממשלתי התחיל ב19 ביולי, כאשר הופלה הממשלה בראשות
לואיג'י פאקטה ( (Luigi Facta בידי קואליציה של השמאל ושל
הפאשיסטים. ב9 באוגוסט הוקמה ממשלה חדשה של פאקטה, שהחזיקה מעמד
עד 28 באוקטובר 1922. כי אז התחוללה המהפכה הפאשיסטית ומוסוליני
'נתבקש' להקים ממשלה חדשה. 5 שניהם מידידי הציונות (איגרת אל וייצמן ח' 14.7.1922 ).
6 פיליפו מדה - ;(1939-1869) Filippo Meda מדינאי
ועיתונאי. נמנה עם חוגי הקתולים וב1909 נבחר מטעמם לפרלמנט. היה
מן המנהיגים הבכירים של המפלגה הקתולית 'העממית' ( Popolare
ומדובריה בפרלמנט. בשנים 1919-1916 ו1921-1920 כיהן (Partito
כשר הכספים. מדה היה מן המתנגדים התקיפים ביותר לפאשיזם וב1924
הוצא מן הפרלמנט. לאחר מכן שימש בתפקידי ניהול באוניברסיטה
הקתולית במילאנו.
7 אנג'לו סרני - ) Angelo Sereni רומא 1869-שם 1936); משפטן
ומראשי הציבור היהודי באיטליה. יושב ראש הקהילה היהודית ברומא
(1931-1896) ויושב ראש ועד הקהילות היהודיות באיטליה מאז
היווסדו (1911). בשנים 1928-1905 היה חבר מועצת עיריית רומא.
סייע למנהיגים ציוניים שבאו לאיטליה בשליחות התנועה. 8 ויטוריו
עמנואלה אורלאנדו - ;(1952-1860) Vittorio Emanuele
Orlando
משפטן נודע ומחשובי המדינאים האיטלקים בתקופתו. משנת 1901 ואילך
היה פרופסור למשפט קונסטיטוציוני באוניברסיטתרומא. בשנים
1925-1897 היה חבר פרלמנט כנציג השמאל הליברלי. משנת 1903 ואילך
היה שר בממשלה (עם הפסקות) ובשנים 1919-1917 - ראש ממשלה.
בתפקיד אחרון זה הוביל את האומה האיטלקית לניצחון לאחר התבוסה
בקאפורטו. הוא נכשל בהצגת התביעות של ארצו בוועידת השלום, ובשל
כך נפלה ממשלתו. בשל דעותיו הדמוקרטיות נאלץ להתפטר בינואר 1925
מן הפרלמנט. ב1931 פוטר מן האוניברסיטה בשל סירובו להישבע שבועת
אמונים למשטר הפאשיסטי.
9 משרד הפדרציה הציונית האיטלקית ברומא, שבראשו עמד דאנטה לאטס.
שבועון המקורב לזרם הלאומנים הליברלים. השתתפו בו .L'Azione 10
לפני המלחמה, דינו גראנדי ( (Dino Grandi וג'ובאני אמנדולה
לעיל, איגרת 334. 11 .(Giovanni Amendola)
12 לעיל, איגרת 334, הערה 21.
13 במקור בגרמנית: Kuhhandel
14 הקטע במקורו ברוסית. מברקו של אידר לא נמצא.
.
.