.
אל ג'אקומו לוי-מינצי,\1 ונציה
רומא, 16 ביולי 1922...איטלקית
.
רומא, 16 ביולי 1922
לוי-מינצי היקר,
רב תודות על החוברות והמסמכים ששלחת לי. ממחר אוכל להתחיל
ללמוד אותם. יהיה זה יום ה17 'הגורלי'.\2 מה שניתן היה לעשות,
נעשה - לצערנו ללא תוצאות גדולות - ולא ניתן עוד לעשות מאומה.
קוזלסקי, בפירנצה, קיבל אותי בלבביות רבה.\3 ניכר ש'הכינו'
אותו. הוא אמר שהוא רוחש אהדה רבה לתנועה הציונית, והבטיח לשוחח
אודותיה עם ד'א'\4 מייד לאחר שהלה ישוב.\5 הוא דיבר עליך בהערכה
רבה.
גם אוייטי,\6 שעמו היתה לי שיחה נעימה מאוד, סיפר לי עליך
והזכיר את ההזמנה לנסוע לטרייסטה.
אני עייף מאוד, וברגע זה אין לי תוכניות או כוונות זולת
הכוונה לנוח במשך יום או יומיים.
רעייתי וערי דורשים בשלומך. אני לוחץ את ידך: האמן לי, היה
זה עונג רב לעבוד עמך - עונג שאני מקווה כי יהיה לי לעתים
קרובות.
שלך, ו' ז'בוטינסקי
מיטב הברכות לאדונים סולם\7 ובכר.\8
.
.
הערות:
1 ג'אקומו לוי-מינצי ( ;(Giacomo Levi-Minzi מהנדס יהודי איש
ונציה. נודע גם כפובליציסט בעל נטיות סוציאליסטיות. נמנה באותה
תקופה עם הפעילים הציונים באיטליה.
2 ראה איגרת אל וייצמן ח' 10.7.1922 , הערה 7.
3 ראה איגרת אל וייצמן ח' 14.7.1922 , הערה 5.
4 ד'אנונציו.
5 במקור כתוב אומנם ) ricoverato דהיינו, יאושפז). אך דומה שזאת
פליטת קולמוס וכי ז'בוטינסקי התכוון לכתוב ) rientrato דהיינו,
ישוב). 6 ראה שם, הערה 7.
7 אנג'לו סולם - ) Angelo Sullam ונציה 1971-1881); משפטן ועסקן
ציוני. נמנה עם מייסדי ההסתדרות הציונית באיטליה. ייסד באפריל
1903 את החוג הציוני במחוז ויניטו והשתתף בקונגרס הציוני השישי,
שבו נתוודע לראשונה אל ז'בוטינסקי. היה חבר המשלחת הציונית
לאפריקה, שנשלחה כדי לחקור את אפשרויות ההתיישבות שם. בנובמבר
1914 הפגיש את פנחס רוטנברג עם המדינאי היהודי המתבולל לואיג'י
לוצאטי בניסיון - שלא עלה יפה - לקרב את לוצאטי אל הרעיון
הציוני. ב1918, בעת ששימש יועץ לענייני ארץ ישראל במשרד החוץ
האיטלקי, הציע לצרף נציגים של יהודי איטליה לוועד הצירים. בשנים
1929-1919 היה נשיא הקהילה היהודית בוונציה. ב1922 פעל להשגת
תמיכתה של ממשלת איטליה באשרור המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
בשנים שלאחר מכן התרחק מן הרעיון הציוני ומן התנועה הציונית
והקדיש את זמנו לענייני הקהילה היהודית בוונציה ולוועד למען
הפליטים היהודים שעברו דרך איטליה. 8 יקיר בכר - Yakir Behar
(אדריאנופול 1890-תל אביב ?); בן למשפחה יהודית ספרדית מטורקיה.
ב1913 סיים את חוק לימודיו בכלכלה ומשפט באוניברסיטת ונציה,
ולאחר מכן כיהן כמרצה בבית הספר הגבוה למסחר ולכלכלה בקושטא.
נמנה עם פעילי 'בני ברית' בטורקיה ועם התומכים ברעיון הציוני.
ב1921 התיישב באיטליה והיה פעיל הן בחוגי הכלכלה הן בקרב
הציונים. ב1931 עלה לארץ ישראל ונתמנה למנהל הסניף של di Roma
בתל אביב. בכר מילא תפקידים רבים בחיי החברה והכלכלה לפני Banco
קום המדינה ולאחריה והיה בין השאר נשיא הלשכות 'שער ציון'
ו'יהודה הלוי' של 'בני ברית', סגן יושב ראש המועצה הדתית בתל
אביב וסגן יושב ראש 'התאחדות הספרדים'.
.