.
אל חיים וייצמן, לונדון
רומא, 14 ביולי 1922...אנגלית
.
רומא, 14 ביולי 1922
ד"ר וייצמן יקירי,
קיבלתי היום את מכתבך מ9 לחודש.\1 רב תודות. העבר לי מידע.
פירנצה: שהיתי שם יום אחד ונפגשתי עם ארבעה אנשים. פרופ'
סאלוומיני\2 אינו יכול לעזור לנו, אבל הוא מסר לי מידע שיועיל
לעבודתנו בעתיד באיטליה. הפזמון: הם\3 אינם מתקיפים אתכם בגללכם
אלא משום שאתם בעלי בריתה של אנגליה.
טוריג'אני,\4 ראש מסדר הבונים החופשיים, אינו יכול לעזור
עכשיו, אבל הבטיח אהדה ותמיכת הארגון בעבודתנו בעתיד.
קוזלסקי,\5 חברו של ד'אנונציו,\6 גילה אהדה רבה וינסה לקשר
ביני לבין ד'אנונציו.
אוגו אוייטי,\7 פובליציסט נודע ומתנגד מוצהר לציונות, לא
נעמה לו הרצאתך בפירנצה. אבל סבורני שהוא בכל זאת יוכל להיות
לתועלת, אם יפנו אליו בצורה נאותה. כמובן, עכשיו אי אפשר להפיק
ממנו שום תועלת.
רומא: פרארה\8 מן העיתון מונדו\9 ופיאצה\10 מטריבונה\11
הבטיחו לפרסם מאמרים לטובת המנדט והציונות, אם הממשלה תחליט
להצביע בעד האשרור. פגשתי חברים אחדים של הוועדה לענייני חוץ,
שאני פוסח על שמותיהם. הם התחייבו לא לגלות מה שאמר להם
שאנצר.\12 אבל הם אמרו לנו שאנו 'יכולים להיות אופטימיים.'
ויסקונטי ונוסטה,\13 שביקש ממני לשמור בסוד את שיחתנו, אמר
לי: 'אתה יכול להודיע לד"ר ו'\14 את הדברים הבאים: 'אם הממשלה
הבריטית תפעל בהתאם להסברים שנתנה לנו בלונדון, לא תערער איטליה
על האשרור.' הוא הדגיש את המלה 'הסברים', בקובעו שש'\15 לא ביקש
שינויים במנדט אלא הסברים בלבד, ואלה ניתנו. הוא לא אמר מאיזה
סוג. הוא ציין שידידותה של איטליה מותנית בהענקת זיכיונות
כלכליים מצדנו. אחד מהם הוא להעסיק כוח עבודה איטלקי בעבודות
הירדן. 'אתם מעוניינים רק במתיישבים, על כן אין לעבודות הזמניות
הללו שום חשיבות בשבילכם,' הוסיף. אני לא אמרתי מאומה.
ציינתי בפניו, לאחר שהתנצלתי על חוסר הטקט, ששמעתי ממקורות
שונים כי בעוד שלו ולשאנצר יש מדיניות אחת, הרי שלקונסולטה\16 יש
אחרת. הוא טען, שהדבר נובע רק בשל אי נוכחותו של ש'. כמובן, אין
הדבר כן, מפני שרואים בעליל שפועלות כאן שתי מגמות. לסיכום, הוא
הבטיח לשוחח עם העורך של קוריירה דלה סרה. כפי שכתבתי לך,
קיבלתי הבטחה דומה מרופיני. עודני מחכה לתוצאות. אף על פי
שמאוחר, עדיין לא מאוחר מדי, שכן הזמן האמיתי יהיה ה17 ביולי\17
ובימים שאחריו, שבהם תהיה העיתונות כולה מלאה כתבות על ארץ
ישראל.
עד כה אי אפשר להצביע על תוצאות למאמצינו. טרווס פרסם מאמר
בג'וסטיציה שלו, אבל הוא בליל כזה של 'בעד' ו'נגד' שאין לכך שום
ערך. הסקולו פרסם מאמר אוהד מאוד, אבל בפסקה האחרונה נאמר כי
מדינה היא עניין מלוכלך ומשום כך ייטב ליהודים אם הציונות תישאר
בגדר חלום. אבל אני מקווה שיתפרסם מאמר שני טוב ממנו.
חוץ מזה, דווקא עכשיו יש כאן לעיתונות אופי אנטישמי מובהק.
אומנם דומה שגורמים בוואתיקן מיתנו במשהו את שנאתם. במאמרים
המופיעים בהשראתם נאמר לעתים קרובות, כי 'במה שנוגע לבית הלאומי
היהודי אין לנו דבר נגדו.' אבל בדרך כלל העיתונות היא נגדנו.
הדבר הגרוע ביותר הוא שכל אחד טוען: 'אין לאיש שמץ של עניין
בציונות כשלעצמה, לא בעד ולא נגד. אתם נפגעים מפני שאתם המגן של
אנגליה.' דבר זה שמעתי מרופיני, מוויסקונטי ונוסטה, מדי
צ'זארו\18 מאנשי טריבונה, קוריירה דלה סרה, סקולו, מונדו מן
הסוציאליסטים - מודיליאני\19 וצ'לי\20 וכו' וכו'. צ'לי אמר דבר
נבון: 'מבחינתכם, המצב הזה הרבה יותר גרוע מרגשות אנטי-ציוניים
אמיתיים, כי אז יכולתם לסתור את כל האשמות. אבל מה אתם יכולים
לעשות אם הנכם השעיר לעזאזל של מישהו, שאינכם יכולים להיות
אחראים למעשיו?'
אני מקווה לפגוש מחר את ניטי\21 (בעניין מאמרים בשני
יומוניו אפוקה\22 ואיל פאזה\23) ואת לאגו\24 מן הקונסולטה,
אויבנו הראשי. אולי מתוך נימוס אדבר עמו על אודות מזג האוויר.
צר לי מאוד לקבוע, שנסיעתי לא תועיל כנראה למטרות ה17
ביולי.
בקשה גדולה לי אליך: אם הערבים יפתחו ביוזמות,\25 או אם
הממשלה תדרוש מאתנו ויתורים, הודע לי במברק את כל הפרטים
האפשריים. הדבר חשוב לי מאוד.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 גאיטאנו סאלוומיני - ;(1957-1873) Gaetano Salvemini
היסטוריון ופעיל בזירה הפוליטית. נמנה עם מנהיגי האגף הרדיקלי
של המפלגה הסוציאליסטית. היה לפה לתובעים רפורמות יסודיות במבנה
החברה המפגרת בדרום איטליה. היה מראשוני המתנגדים לפאשיזם ומן
הבולטים שביניהם. ב1925 נאלץ לצאת את איטליה. בשנת 1934 נתמנה
לפרופסור באוניברסיטת הארווארד בארצות הברית. פרסם מחקרים רבים
הן על החברה האיטלקית בימיו הן בתולדות ימי הביניים. 3
המתנגדים לתנועה הציונית. 4 דומיציו טוריג'אני ( Torrigiani
Oriente e Italia של מסדר Gran Maestro נשא בתואר .(Domizio
אין ספק שהכוונה לאוג'ניו קוזלסקי .Kozelsky במקור: 5 .Grande
סופר, משורר ועיתונאי. איש ;(?-1889) Eugenio Coselschi -
'התנועה הלאומנית האיטלקית' וממקורביו של ד'אנונציו. לאחר
עלייתה של המפלגה הפאשיסטית לשלטון, ולאחר שנתמזגה עם 'התנועה
הלאומנית', כיהן כחבר פרלמנט (1939-1929) וכיושב ראש של מוסדות
תרבות ותעמולה ממלכתיים שונים. 6 גבריאלה ד'אנונציו ,
(איגרת אל גורקי 8.9.1915 , הערה 10). 7 אוגו אוייטי - ;(1947-1881) Ugo Ojetti
סופר, מבקר אמנות ועיתונאי. נמנה עם הזרם הלאומני השמרן. לאחר
עליית הפאשיזם לשלטון שימש בתפקידים חשובים במוסדות תרבות
ואמנות ממלכתיים, בין השאר - כנשיא 'המועצה העליונה לעתיקות
ולאמנויות'. ב1930 נתמנה לחבר האקדמיה האיטלקית ( Italiana
ייסד שלושה כתבי עת בענייני ספרות ותרבות ושימש .(Accademia
כעורכם. 8 מאריו פרארה ( .(Mario Ferrara עתונאי מקורב לחוגי
השמאל. בעקבות רצח מטיאוטי (1924) פרסם בעיתון Il Mondo שורת
מאמרים תקיפים, שבהם תמך בקריאתו של המנהיג הסוציאליסטי ג'
אמנדולה אל המלך, לפטר את מוסוליני ולהכריז על בחירות חדשות.
יומון שהחל להופיע ברומא ב1922. מקורב לפ' ניטי .Il Mondo 9
ולאמנדולה, בעל נטייה דמוקרטית-ליברלית. התנגד בתוקף (F. Nitti)
לפאשיזם. נסגר ב1925. 10 ג'וזפה פיאצה - Giuseppe Piazza
(1969-1882); עיתונאי. כתב במשך שנים בעיתון .La Tribuna התמחה
במיוחד בבעיות קולוניאליות ובשנים 1925-1915 ערך את כתב העת
ביטאון המכון הממשלתי לחקר בעיות ,Rivista Coloniale
קולוניאליות. פרסם ספרים אחדים, ביניהם על בעיות מדיניות של
ארצות המזרח התיכון (1912 ו1915) ועל התנועה הנאצית בגרמניה
יומון שהחל להופיע ברומא ב1883 כביטאון .La Tribuna 11 .(1946)
של מערך תנועות השמאל. זכה לתפוצה רבה תקופה ארוכה. מ1910 מיתן
את עמדותיו החברתיות. התנגד בנחרצות לפאשיזם. ב1924 נאלץ עורכו
להתפטר וב1926 התאחד עם עיתון לאומני. 12 מה ששאנצר דיווח
לוועדה על שיחותיו בלונדון. 13 ויסקונטי ונוסטה ( Venosta
דיפלומט איטלקי בכיר. 14 וייצמן. .(Visconti
15 ששאנצר.
16 כינוי למשרד החוץ האיטלקי על שום שבאותם הימים שכן ב'ארמון
הקונסולטה'. שם זה ניתן לאותו ארמון מפני שעד 1870 שכנה בו
'המועצה הקדושה' ( (Sacra Consulta של מדינת הכנסייה.
17 המועד של אשרור המנדט בחבר הלאומים, לפי סברתו של
ז'בוטינסקי. 18 ג'ובאני אנטוניו קולונה די צ'זארו - di Cesaro
מדינאי איטלקי בעל נטיות ;(1940-1878) Giovanni Antonio Colonna
סוציאל-דמוקרטיות. ב1909 נבחר לפרלמנט מטעם המפלגה הרדיקלית.
נמנה עם מייסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (אפריל 1922) ושימש
כמנהיגה. כיהן כשר הדואר בממשלתו הראשונה של מוסוליני, אך פרש
ממנה כעבור זמן מה, משהחליטה מפלגתו לנקוט קו אנטי-פאשיסטי
מובהק. נמנה עם אוהדי הציונות.
19 ג'וזפה עמנואל מודיליאני - Giuseppe Emanuele Modigliani
(1947-1872); ממנהיגי המפלגה הסוציאליסטית באיטליה. חבר הפרלמנט
משנת 1913. בשל התנגדותו למשטר הפאשיסטי נאלץ בשנת 1925 לצאת
מאיטליה, תחילה לאוסטריה ולאחר מכן לצרפת. היה פעיל בחוגי
הגולים האנטי-פאשיסטים בפאריס. 20 Celli
21 פראנצ'סקו סאווריו ניטי - Francesco Saverio Nitti
(1953-1868); כלכלן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת נאפולי
ומדינאי. חבר הפרלמנט (מ1904) מטעם המפלגה הרדיקלית (מפלגת מרכז
שהתמקמה בין הליברלים לסוציאליסטים) ושר בממשלות אחדות
(1914-1911; 1919-1917). מיוני 1919 עד יוני 1920 כיהן כראש
ממשלה. בשל עמדתו נגד המשטר הפאשיסטי נאלץ ב1924 לעזוב את
איטליה, והצטרף לקבוצת הגולים בצרפת (באשר לתוצאות הפגישה עם
ניטי, ראה להלן, איגרת 337). 22 .L'Epoca יומון דמוקרטי. יצא
לאור ברומא בשנים 1923-1918. 23 .Il Paese יומון
דמוקרטי-ליברלי, מקורב לפ' ניטי. יצא לאור ברומא מ1921 ועד
לעליית הפאשיסטים לשלטון (1922). 24 מאריו לאגו - Mario Lago
(1950-1878); איש משרד החוץ האיטלקי. ב1920 נתמנה לתפקיד המנהל
הכללי של המשרד. היה חבר המשלחת האיטלקית בוועידת השלום עם
טורקיה בלוזאן (1922). בשנים 1936-1922 היה מושל האיים
האיטלקיים בים האיגיאי. 25 מדיניות.
.
.