.
אל המועצה הכלכלית, לונדון
ניו יורק, 20 באפריל 1922...אנגלית
.
ניו יורק, 1\20 באפריל 1922
סודי
אדונים נכבדים,
אהיה אסיר תודה לכם אם תואילו להודיעני את עמדתכם בדבר
שליחותו של רוטנברג בארץ זו.\2 לעתים הוא נוהג לכבדני ולשאול
בעצתי, ואין הדבר נעים לי שאין שום הנחיות מכם.
עד כמה שיכולתי להבין, הוא התכוון תחילה ליצור קשר עם
ארגונים יהודיים מסוימים, לרבות ה'ג'וינט' וקבוצת מק, וכמובן עם
הסתדרות ציוני אמריקה. אילו הצליחו המגעים הללו כי אז היתה
משמעותו של הדבר, כמעט בוודאות, צמצום השפעתה של ההסתדרות
הציונית והפיכתה למיעוט חסר אונים.\3 אתמול נודע לי מפי מר
רוטנברג שהמגעים הללו לא נשאו פרי בשל פרישתו של ה'ג'וינט'.
דומה שתוכניתו של מר רוטנברג היא לפנות ישירות ל'וול
סטריט'. הוא מקווה לגייס סיוע של חברת חשמל גדולה שאינה בבעלות
יהודית, להנפיק מניות - אם אפשר באמצעות בנק יהודי - ולכוון את
מכירת המניות בצורה כזאת שרובן תגענה לידיהם של ציונים. איני
יכול לתאר את התוכנית הזאת במדויק במונחים עסקיים, שכן איני בקי
בהם, ואיני רוצה ללחוץ כדי לקבל פרטים. מכל מקום, אני מתייחס
לעניין ברצינות רבה. אני מבין שאינכם אופטימיים בדבר סיכויו של
מר רוטנברג להגיע להצלחה מיידית באמריקה. לדעה זו שותפים כמה
מידידינו כאן, כגון מר שווייצר. אני מעריך לחלוטין את בקיאותכם
ואת בקיאותו של מר שווייצר בענייני עסקים; אף על פי כן נראה לי,
שאין הדבר הוגן לזלזל בסיכוייו להשלים את העסקה ללא עזרתנו.
אחרי ככלות הכול, התוכנית מפתה באופן מדהים. אפילו בבית הלורדים
היא זכתה לשבחים. ועדת המומחים שנתמנתה על ידי קבוצת מק בדקה את
התוכנית באופן קפדני, והכינה דין וחשבון אופטימי. אם מר רוטנברג
יפנה ישירות אל אנשי עסקים לא-יהודים, שהם בעלי דמיון פורה יותר
ופחות ביקורתיים מגופים ציבוריים יהודיים, העסק עשוי להצליח.
אני מרשה לעצמי לקבוע, למרות הדעות הפסימיות שהוזכרו לעיל, כי
ייתכן מאוד שיש סיכוי לעסקה הזאת.
בעת ובעונה אחת יש לי הרושם, כי במאמץ רציני אפשר להשיג את
הכסף הדרוש לייסוד חברת מניות מיהודים הנמנים עם אוהדי תנועתנו
או המוכנים לפחות שאנו נייצגם. כמובן, יש צורך להקדיש לדבר הזה
זמן ועמל, אבל הדבר אפשרי למרות הקרע\4 ולמרות המגבית של קרן
היסוד וכו'. כמובן, קיים קושי בשל שאיפתו של מר רוטנברג לחנוך
את מפעלו בהקדם האפשרי - ייתכן שהזירוז מוצדק בשל המצב השורר
בארץ ישראל. מצד שני, יש לי הרושם שאפשר להפיג את חששותיו של מר
רוטנברג ולכוונו ליתר מתינות. אבל מכיוון שאין לי שום הנחיה מכם
לא אוכל לעשות דבר. אהיה אסיר תודה אם תשיבו לי במהירות, ואם
אפשר - במברק. למותר להדגיש, שאם תישמט מידי הציונים השליטה על
חמישים אחוזים מזיכיון הירדן, נצטער על כך ותהיה לנו סיבה
להצטער. אני מרשה לעצמי לציין, שלצערי העניין מסובך בשל בעלי
המזג ההפכפך בלונדון.\5 לדעתי, אין להרשות להם להשפיע על
שיקולנו בעניין תוכניתו של מר רוטנברג ואישיותו. איני צריך
להדגיש בפניכם את חשיבותה של התוכנית, אבל עלי להדגיש בתוקף,
ללא קשר לסערת רוחו או לפגמיו האחרים, שרוטנברג הוא ציוני טוב
ומסור כמונו, ועלינו להתעלם מתקלות ומסכסוכים בעלי אופי אישי\6
בדיוק כפי שאנו נוהגים במקרים אחרים. סלחו לי שהעליתי את ההיבט
הזה של הבעיה, אבל תמיד חשתי שהגורמים הללו הם בעלי משקל, ואם
לא נדאג לתקן את המעוות קיימת הסכנה שנדחוף את האדם המוכשר הזה
לעמדה, ששנינו - הוא ואנחנו - נצטער על כך. אנא, הביאו את הדבר
הזה בחשבון בשעה שתשלחו לי את הנחיותיכם.
מר סוקולוב חזר אלינו,\7 אבל הוא עייף מאוד ולכן דחיתי את
הדיון עמו בעניין הזה ובעניינים אחרים עד אחרי החג.\8 כמובן,
אראה לו את המכתב הזה ואת תשובתכם.
שלכם בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
24 באפריל 1922
לאור התפתחויות חדשות דחיתי את משלוח המכתב הזה. הג'וינט
החליט להעניק 000,200 דולרים בתנאים הבאים: רוטשילד והמועצה
הכלכלית ישתתפו, כל אחד, בסכום זהה (000,200 דולרים) ותוגש חוות
דעת חדשה של מומחים, שכן אין הם נותנים אמון בוועדת המומחים של
מק ובוועדות אחרות. מר ר'\9 בוטח עתה יותר. אנא, שמרו על תוכן
מכתב זה בסוד מוחלט.
ו' ז'
.
.
הערות:
1 המכתב הושלם ב24 לחודש.
2 לאחר קבלת הזיכיון מאת ממשלת ארץ ישראל להקמת מפעל חשמל, עשה
רוטנברג בארצות שונות לגיוס ההון הדרוש למימוש הפרויקט.
3 בחברת המניות שתקים את מפעל החשמל.
4 עם קבוצת בראנדייס-מק.
5 רמז להתקפות על מפעל רוטנברג בפרלמנט ובעיתונות בבריטניה.
6 הכוונה כנראה לדברים החריפים והבוטים שהטיח רוטנברג בווייצמן
באמצע ינואר 1922, כתגובה לכוונת ההנהלה הציונית להשיג שליטה על
מפעלו (אגרות וייצמן, כרך יא, איגרת 33, הערה 5).
7 לניו יורק.
8 חג הפסח.
9 פנחס רוטנברג.
.
.