.
אל ריכארד ליכטהיים, לונדון
ניו יורק, 21 במארס 1922...אנגלית
.
ניו יורק, 21 במארס 1922
אישי ליכטהיים יקירי,
אני מצרף בזה מכתב שהתחלתי להכתיב לפני כיובל שנים.\1 בפרק
הזמן שחלף מאז, קיבלתי ממך מכתבים אחדים שעליהם אני מודה לך
מאוד. אין בכוונתי להשיב היום על כל השאלות שהעלית. נוסף על כך,
דבריי אינם בבחינת ניסיון להשיב תשובה ניצחת, אלא הם יותר סוג
של חשיבה בקול רם. אנא, אל תכעס אם תגלה סתירות בין הדברים
שאביע עכשיו ובין הדברים שהבעתי במכתביי הקודמים. עודני מהסס
להסיק מסקנות, אבל סבורני שאם אגיע למסקנות סופיות הן תעלינה
בקנה אחד עם הקווים הכלליים שאעלה במכתב זה.
אני צופה ארבעה קשיים עיקריים בעמדתנו, בנוגע לתפקידן של קרן
היסוד וההסתדרות הציונית:
1. אין חולקים על כך שבאמריקה, בגרמניה ואולי בארצות רבות
אחרות, משתתפים לא-ציונים בכל הפעולות בוועדי קרן היסוד.
הלא-ציונים עלולים לפרוש אם קרן היסוד תהיה קרן ציונית.
2. בחוגי הציונים גוברת והולכת ההכרה, שאין בכוחה של
ההסתדרות הציונית לבדה לבצע את ההתיישבות בארץ ישראל. הכרה זו
מובילה להצעות כגון קונגרס יהודי עולמי.
3. בעוד ששלושה רבעים או יותר של עבודת קרן היסוד נעשים בידי
ציונים, הרי כל הפעילות של הקרן נעשית בחסותם של לא-ציונים.
כתוצאה מכך לא נותר להסתדרות הציונית לעשות דבר פרט להתגוננות
המדינית בלונדון.
4. ההסתדרות הציונית מדולדלת מבחינה כספית.
הפתרון לקשיים הללו הוא לדעתי, כדלהלן: על קרן היסוד להישאר
קרן לא ציונית. אני משוכנע לחלוטין שיש אפשרות לפתחה אם תצליח
לגייס לשורותיה מספר גדל והולך של לא-ציונים. סבורני שלשם כך יש
לחדש את המבנה הפנימי של הקרן, ויש לנקוט צעדים נמרצים כדי
להפריד בין מגביות שונות. בסופו של דבר תהפוך קרן היסוד
ל'פדרציה של קרנות'. אני מתכוון שקרן היסוד תאגד בתוכה את
הקרנות של 'הדסה', 'אגודת החינוך' וכו'. עם זאת, לא תהיה פגיעה
בעיקרון הראשי - הקרן תנוהל על פי הקווים שנקבעו בוועידת לונדון
ובקונגרס קרלסבאד. דהיינו, על הקרן לשמש כמכשיר היהודי הכללי
להתיישבות בארץ ישראל והיא תנוהל על ידי ההסתדרות הציונית ועל
ידי בעלי המניות שווה בשווה.
דבר זה עשוי לפתור את שאלת הקונגרס היהודי. הצדק עמך,
הארגונים הלא-ציונים יסרבו להשתתף בקונגרס דמוקרטי. מצד שני, אם
נכריז על קיום בחירות כלליות, ללא התחשבות בהשתייכות ארגונית,
יוחרמו הבחירות דווקא על ידי החוגים שעמם אנו מבקשים ליצור קשר.
על כן נראה, שהדרך היחידה היא לאפשר לקרן היסוד להתפתח בקווים
הדומים לאלה הנהוגים בגרמניה, עד שתוכל למלא את מקומו של קונגרס
יהודי. עלינו להודיע מייד שבמועד מסוים בשנת 1923 יכונס קונגרס
של בעלי המניות אשר יבחר במחצית הדירקטורים. עלינו להתחיל לארגן
תורמים מקומיים לקראת הבחירות הבאות. כל הדבר הזה יגביר את
התעניינותם של לא- ציונים. בטוחני שהודות לסיכויים הללו, יירתמו
לעניין הרבה מן האישים הבולטים בקרב הלא-ציונים באמריקה. אני
הייתי צועד צעד נוסף: אנו חברי הנהלת קרן היסוד הזמניים נתפטר
ובמקומנו יבואו כמה מבין הלא-ציונים. איני בטוח אם הדבר הזה
עולה בקנה אחד עם החלטות קרלסבאד, אבל בעת ובעונה אחת עלינו
להגיש לקונגרס קרן היסוד, שיתקיים בעתיד, תזכיר כן וגלוי על
אודות צורכי ההסתדרות הציונית. כל ציר בקונגרס, אפילו הלא-
ציוני המושבע, יהיה מוכן להכיר בכך ששלושה רבעים של העבודה
נעשים בכל מקום על ידי התנועות הציוניות. לכן, עלינו לבקש
מקונגרס קרן היסוד לתת לתנועה הציונית מעין 'ייפוי כוח כללי'
כדי להמשיך ולנהל את המגביות בשם קרן היסוד. תמורת עבודה זו
תקבל התנועה הציונית תשלום קבוע או אחוז מסוים מן הכסף שייגבה.
דבר זה יפתור את שאלת מצוקתנו הכספית.
עתה אני מגיע לבעיה העיקרית - המצוקה הרוחנית של ההסתדרות
הציונית. חלק זה של מכתבי מופנה אליך באופן אישי. ניסיתי לכתוב
לך בעניין זה מאז חודש דצמבר שעבר, אבל לא יכולתי להחליט. גם אם
הצעותיי נראות מוזרות בעיניך, אבקשך לתת את דעתך עליהן.
לפני העלאת הצעותיי, אני מבקש להזכירך ששאלת המצוקה הרוחנית
תישאר בעינה גם אם קרן היסוד תישאר קרן ציונית טהורה. במקרה זה
יאספו הציונים את הכסף בחסות הדגל הציוני בלבד. אך איסוף הכסף
הוא ככלות הכול עסק יבש, וכל עוד לא נוכל למלא את חיי היום-יום
של מרבית הפעילים הציונים בדבר שהוא מעבר לאיסוף כספים, תישאר
התנועה הציונית במצב של חולי. מה בעצם נותר בחיי היום-יום של
ציונים פעילים מלבד איסוף ממון? תיתכן פעילות בתחום הפוליטיקה
המקומית או בתחום האוטונומיה הלאומית וכו'. אבל למרכז התנועה
וליהודי המערב אין חלק בפעילות זאת. דומני שלא תהיה מסוגל למצוא
שום פעילות הקשורה באופן אורגני בציונות - בדוק ככל שתוכל - אלא
אם כן תגיע לאותה מסקנה שאליה הגעתי. שני עניינים עשויים למלא
את החלל: ראשית, הפצת השפה העברית; שנית, מה שחבריך בברלין
מכנים בשם 'מיליטריזם'.
הפצת השפה העברית משמעה, תעמולה מעשית למען הפיכתה לשפה
מדוברת בבית, ברחוב, בקונגרסים, בעצרות עם, בספרים, בכל מקום
אפשרי ובבית הספר. מסע התעמולה ינוהל בדרך שבה פועלת חבורת
האספראנטו - על ידי הצפת העולם בספרי לימוד ובמילונים, נוסף
לחוברות המצביעות על יופיה של שפת האספראנטו. איני מתכוון לציין
כאן את כל השיטות המעשיות לניהול תעמולה כזאת בכל חלקי העולם,
אבל אם תקדיש לנושא רגע של מחשבה תיווכח שנושא זה בלבד ימלא כל
שעה פנויה בחייו של ציוני פעיל, לאחר שימלא את חובותיו כלפי קרן
היסוד. אין צורך להדגיש שהעברית אינה נושא צדדי, שהועלה כדי
למלא חלל, אלא תוצאה אורגנית והגיונית ממאבקנו בהתבוללות.
באשר ל'מיליטריזם', מתכוון אני לדבר מקיף יותר מן הלגיון.
הנך יודע מן הסתם שניסיתי לארגן גרעינים בלונדון, בווינה
ובאמריקה. שאיפתי היא שהאימון הצבאי יהיה נפוץ בקרב היהודים כמו
שנרות השבת היו מקובלים על בני הדור הישן. האימון נחוץ בשל
העובדה שאיזור הסכנה מתפשט במהירות בכל רחבי העולם. רק לפני
חדשים אחדים היה חשש לפוגרום בווינה. קראתי שבברלין היו התקפות
על יהודים. ולאחרונה, כאשר הייתי בטכסס ראיתי תהלוכה של ה'קו
קלוקס קלן'\2 (ארגון הפועל נגד כושים ויהודים) וידידיי היהודים,
רובם ילידי אמריקה, הסתכלו בתהלוכה מבעד לחלון, והעירו הערות -
תוך הבעת חששות - בסגנון דומה לזה ששמעתי לפני שנים רבות באודסה
בשעה שיהודים רוסיים הסתכלו בתהלוכה של פורעים.
אך אודה בגילוי לב שמטרה זו - הגנה עצמית מקומית - אינה
המטרה היחידה ולא העיקרית. עתה, אפילו ידידינו הצמחוניים בברלין
ובווארשה בוודאי נוכחו לדעת שעלינו להיות מוכנים לאחת משתי
האפשרויות: לוותר על ארץ ישראל או להילחם. ומלחמה זו אינה עניין
של יום אחד. להפך, היום אנו מהווים שנים עשר אחוזים בלבד מן
האוכלוסייה ואנו מנסים להגיע לשיעור של עשרים אחוזים, לפיכך רק
מיעוט קטן מקרב הערבים מודעים ממש ל'סכנה'. המאבק העיקרי יתחיל
כאשר נגיע לשיעור של שלושים אחוזים מן האוכלוסייה ונחתור להגיע
לשיעור של חמישים ואחד אחוזים. עלינו להתכונן לקראת הימים הללו.
יהיה זה מעשה ילדותי לדון עתה בשאלה, כיצד להבטיח שאימונם של
יהודי אוסטריה יעזור לנו בבוא העת בארץ ישראל. אלה שיהיו אחראים
באותה עת ימצאו את הדרכים ואת האמצעים - בתנאי שיהיו יהודים
מאומנים בכל ארץ שממנה יפליגו אניות לארץ ישראל.
ציינתי שבכוונתי להציע הצעות בעלות אופי אישי. הרי הן לפניך
בקצרה. אבקש שתצטרף אלי כדי לפעול בשני התחומים שצוינו לעיל.
אתה בעל כושר ארגון, דבר החסר לי. ביחד נוכל להקים מחלקה חדשה -
נכנה אותה למשל בשם 'הכשרת עולים'. המצע שלה יכלול הדרכה בעברית
ובאימון גופני; ואם יהיה צורך נוכל להוסיף הדרכה מקצועית.
משימתנו תהיה להפיץ את הרעיון באופן בלתי רשמי, מעבר לחוג של
העולים בכוח. הדבר הזה יעניין אותי יותר מאשר מחלקת התעמולה.
ואני בטוח שעבודה זו תעניין אותך יותר מאשר העבודה במחלקת
הארגון. אך איני רוצה להשפיע עליך - אני רק רוצה שתשקול את
העניין ותודיע לי את דעתך. ואם התשובה תהיה 'לא', זכור-נא שאף
פעם איני מקבל 'לא' כתשובה.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת אל ליכטהיים 1.3.1922 .
Ku Klux Klan 2
.
.