.
אל ההנהלה הציונית, לונדון
ניו יורק, 21 במארס 1922...אנגלית
.
ניו יורק, 21 במארס 1922
אדונים נכבדים,
הנני מאשר את קבלת הודעתכם, שההנהלה הציונית מכירה בכובד
משקלם של אחדים מנימוקיי בעניין חוסר הביטחון בארץ ישראל, אך
אין היא רואה אפשרות להעלות בפני הממשלה את הצעותיי בדבר מתן
מעמד חוקי להגנה העצמית היהודית.\1
ברצוני להביע את צערי העמוק ביותר על החלטה זו. אני מבין את
אי- רצונכם הטבעי להעלות בפני הממשלה הצעות שמן הסתם תיתקלנה,
בהתנגדות ביורוקרטית, במיוחד בשעה זו. אך דומני כי האחריות
המוטלת עלינו בעניין זה כה כבדה, וחוששני שהיא עלולה להיות
גורלית, עד כי אין לנו כל הצדקה מוסרית להירתע ממילוי חובתנו
הברורה, בשל סיבות דיפלומטיות או כדי להימנע מנזיפת ההבל הבלתי
מוצדקת שאנו נוהגים 'בחוסר טקט'.
ההנהלה הציונית החליטה להעביר למשרד המושבות את תוכן מכתבי,
אך דבר זה אינו שווה ערך לפעולה שיש לנקוט. אם המכתב יישלח ללא
חתימה הוא יושלך לסל הניירות. אם תתנוסס עליו חתימתי עלול הדבר
ליצור דעה קדומה אצל מי שיקרא אותו במשרד המושבות, שכן בשל
מאורעות אפריל 1920 בירושלים נתפרסמתי אצל האדונים הללו כמסית
רגשני הבודה מלבו סכנות. עצם העובדה שההנהלה הציונית אינה שותפה
באופן רשמי להשגותיי ולהצעותיי תשמש הוכחה, כי לדעתכם אין הן
ראויות לתשומת לב כלשהי.
אני רואה שבעת ובעונה אחת אתם מאיצים בהסתדרות ציוני אמריקה
להפגין למען עלייה בלתי מוגבלת. מר ליכטהיים מוחה על עמדת הממשל
הארץ-ישראלי בשאלת העלייה. ובשעה שמר חיימסון\2 קובע שהעולה
המגיע עתה לארץ ישראל הוא טיפוס בלתי רצוי, קובל פרופ' פיק\3 על
ההגבלות שהוטלו על העלייה. למרות הכול, דומה שהעלייה היא עיקר
דאגתנו. אך עלי להביע את התנגדותי למדיניות זו ואסכם בקצרה את
נימוקיי:
1. אין לנו הזכות לעודד עלייה לפני שיהיו בידינו האמצעים
ליצור תעסוקה מספקת.
2. אין לנו הזכות ליזום עלייה - המעוררת את ההתנגדות החזקה
ביותר כלפי הציונות וגורמת להתקפות עלינו - לפני שעשינו כל אשר
ניתן כדי להבטיח קיומו של ארגון הגנה, רשמי או בלתי רשמי.
3. החשש שלנו שמא עמדה תקיפה נגד העלייה עלולה לפגוע
במוניטין של הציונות בקרב יהודים אינו אלא רגשנות שוא. העובדה
שהעלייה הופסקה למעשה על ידי הממשל תיוודע מייד לכולם, באמצעות
העיתונות ובאמצעות מכתבים פרטיים, ותפגע בנו יותר מאשר יוזמתנו
העצמית בעניין הזה. אם נסרב בגלוי להביא יהודים לארץ שהממשלה
שלה אינה מסוגלת להגן עליהם, תהיה זו מדיניות קונסטרוקטיבית
המוכיחה את עמידתנו התקיפה ואת רגש האחריות שלנו, דבר אשר יעלה
את מעמדנו. אבל אם הממשלה תפסיק את העלייה תהיה זו ביקורת גלויה
על שיטותינו, והדבר גם יתפרש כהוכחה לחולשתנו המדינית.
כללית, חוששני שהפירוש הרשמי שלנו למצב השורר בארץ ישראל
אינו מעיד על חוכמה מדינית. עובדה היא שמן הרגע שבו נשללה מאתנו
הזכות להנפיק אישורי כניסה לארץ והקונסולים הבריטיים החלו
להפעיל את שיקול דעתם, חלה הדרדרות בחומר האנושי של ארץ ישראל.
אפילו הקונטרס\4 מודה שרבים מן 'החלוצים' החדשים אינם מתאימים.
הדבר הזה ינוצל נגדנו, לא רק בוויכוחים מעל דפי העיתונים, אלא
אפילו על ידי הממשל הארץ- ישראלי, כהוכחה לחוסר כשרוננו.
האשם האמיתי הוא האדם שגרם לשלילת זכות הפיקוח שלנו. זהו
הדבר העיקרי והיחידי שעלינו להדגיש - ואת הדבר הזה אף פעם איננו
אומרים. ואם העלייה הופסקה עתה כמעט לחלוטין, זו שוב תוצאה
ישירה ממדיניות ה3 ביוני של הרברט סמואל.\5 מדיניות זו היא
הגורם לחוקה, לערעור מעמדה של ההנהלה הציונית - המועמדת היחידה,
שאין עוררין עליה, למלא את תפקיד הסוכנות היהודית - ולשלושה
רבעים של צרותינו בארץ ישראל. סטורס, ברמלי ועוד עשרות נוספים
ממשיכים עדיין בתפקידם. ז'ון\6 ומרגולין - לא. כל המאמצים להביא
את פטרסון לארץ ישראל עלו בתוהו. אפילו ילדים מסוגלים להבין,
שבממשלו של הרברט סמואל אין הדבר משתלם להימנות עם ידידינו, אלא
ההפך. המדיניות הקונסטרוקטיבית היחידה בתנאים האלה היא לבקשו,
בצורה מכובדת, להתפטר. בנסיבות אלה היתה הסתלקותו נחשבת כביטוי
לרצוננו החופשי. לפי מצב העניינים הנוכחי, רואה אני שרווחות
שמועות על הסתלקותו.\7 אם השמועות תתממשנה, יירשם הדבר כצעד של
רצונם החופשי של מתנגדינו.
איני מבקש לחדש את הפולמוס על ערכן היחסי של השיטות
הכירורגיות שאני ממליץ עליהן, לעומת השיטות הפאביאניות,\8 שאותן
מעדיף הרוב בהנהלה הציונית. אבל איני יכול להימנע מלומר, כי עד
כה לא הצליחו השיטות הפאביאניות למנוע תוצאות כירורגיות. אלא
שאת הניתוחים וקטיעת האיברים מבצעים מתנגדינו כאשר נוח להם,
במקום שאנו נבצע את הדבר בעת שנוח לנו. על המצב הזה אני קובל.
הדבר מקשה על העבודה כולה, אפילו על העבודה השלווה של קרן
היסוד. אנשינו, לפחות הטובים שבהם, יתמכו בשמחה בהנהלה הציונית
אם תיאבק באומץ לב, אפילו אם תיכשל. אך קשה מאוד לגייס תמיכה
כאשר שוררת התחושה שאין לנו חוט שדרה.
שלכם בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 באיגרת מ3 במארס 1922 (אצ"מ, 4/2266 (Z הודיעה ההנהלה הציונית
לז'בוטינסקי כי דנה בהצעות שהעלה באיגרת אל ההנהלה הציונית 14.2.1922 .
2 אלברט מונטיפיורי חיימסון (איגרת אל טולקובסקי 28.8.1916 , הערה 2). כיהן
באותה תקופה כעוזר למנהל מחלקת העלייה של ממשלת המנדט.
3 הרמן חיים פיק - ;(1952-1879) Hermann Pick אשורולוג, ממנהיגי
הציונות בגרמניה ו'המזרחי'. בשנים 1927-1921 היה חבר ההנהלה
הציונית בארץ ישראל ועמד בראש מחלקת העלייה.
4 שבועון עברי, ביטאון מפלגת 'אחדות העבודה'. יצא לאור בתל אביב
בשנים 1929-1919.
5 ראה איגרת אל ז'בוטינסקי ח' ו-ת' 10.6.1921 , הערה 1.
6 מייג'ור ל"מ ז'ון ( .(L. M. Jeune בהיותו מפקח על נמל יפו,
בימי מאורעות מאי 1921, מסר לידי קבוצת חיילים משרידי הגדוד
העברי שמונה עשר רובים טורקיים ישנים. הקבוצה צעדה ברובים
המכודנים ברחובות יפו והצילה את חייהם של יהודים רבים בתל
אביב-יפו. בתגובה לכך פוטר ממשרתו (30 . of Inquiry, p
בארצות הברית רווחו שמועות שבראנדייס קיבל מברק 7 .(Commission
מארץ ישראל על התפטרותו של סמואל. ראה מכתבו של ב' סטון לליאו
הרמן מ17 במארס 1922 (אצ"מ, 3//1/8 8 .(KH שיטות מתונות
והדרגתיות ברוח 'אגודת הפאביאנים'. אגודה סוציאליסטית בריטית,
שדגלה ברפורמות חברתיות הדרגתיות תוך שלילת מלחמת מעמדות.
.