.
אל הנהלת קרן היסוד, לונדון
קנזס סיטי, 15 בינואר 1922...אנגלית
.
קנזס סיטי, 15 בינואר 1922
סודי
אדונים נכבדים,
לאחר כשני חודשי עבודה בארצות הברית ועל יסוד המגבית
הנוכחית של קרן היסוד, מוצא אני לנכון להודיעכם את דעתי על המצב
ועל הסיכויים בעתיד.
מן הסתם ידוע לכם שוועידת קרן היסוד, שנתקיימה בניו יורק,\1
קיבלה את הצעת משלחתנו, לנסות ולאסוף השנה תשעה מיליון דולרים.
הסכום של תשעה מיליון דולרים מבוסס על השיקול הבא: אין מדובר
בשאיפה סתמית, אלא חובה לאסוף במגבית הנוכחית סכום כסף אשר
יספיק לתקציב של שנתיים ולא של שנה אחת בלבד. ראשית, יהיה קשה
להרכיב בשנה הבאה משלחת שלישית\2 ולשלוח אותה שוב לאמריקה
לאיסוף כסף להוצאות השוטפות; קיים גם ספק אם פנייה כזאת תיענה
כיאות, אם היא תחזור ותישנה מדי שנה. שנית - וזו הסיבה העיקרית
- בל נשכח שמטרתה של קרן היסוד להקים קרן קבועה אשר תגיע לסכום
של עשרים וחמישה מיליון דולרים.\3 מטרה זו מחייבת הכנה שיטתית
ומרוכזת, ואין ספק שלא ניתן לעשות דבר זה כל עוד מעיקות על
התנועה ועל פעילותה דאגות התקציב הרגיל. עלינו להשתחרר מדאגות
כאלה ב1923, כדי שתעמוד לרשותנו שנה אחת להכנת המגבית הגדולה.
משמעות הדבר, שעלינו להבטיח את התקציב לשנת 1923 בעת קיום
המגבית הנוכחית.
על פי החלטת הקונגרס האחרון מסתכם תקציבנו השנתי במיליון
וחצי לירות שטרלינג. אם נכפיל את התקציב\4 נגיע לסכום של שלושה
מיליון לירות שטרלינג או שנים עשר מיליון דולרים. מסיבות
מובנות, על אמריקה לספק לפחות שלושה רבעים של הסכום הזה או
במלים אחרות, תשעה מיליון דולרים.
בהעלותי הצעה זו הייתי כמובן מודע לאפשרות שננחל אכזבה. מצד
שני, סבורני שאם רק נצליח להבטיח את התקציב 'הרגיל' לשנתיים, או
אם נצליח לגייס כחמישה מיליון דולרים, יקל הדבר על מצבנו ב1923.
כמובן, בתנאי שלא תאושרנה שום הוצאות\5 עד אשר יובטח התקציב
הרגיל לשנים 1922 ו1923.
עתה, בהביטי לאחור - על פי הניסיון של החודשיים הראשונים -
יכול אני לאשר במידה מסוימת של ודאות, שהסכום של תשעה מיליון
דולרים אינו דבר בלתי אפשרי. אם קהילה כמו סטמפורד במדינת
קונטיקט, שבה אוכלוסייה יהודית המונה שלושת אלפים נפש, גייסה
עשרים וחמישה אלף דולרים - למעלה משישה דולר לגולגולת - אין ספק
ששלושה דולר לגולגולת, מכל האוכלוסייה היהודית בארץ זו, היא
בהחלט מטרה שניתן להשיגה. יש להוסיף, שהאוכלוסייה מגלה עניין רב
בדבר. המשלחת מתקבלת בכל מקום בהתלהבות. אנו זוכים לתמיכת
העיתונות היידית והאנגלית כאחת. עדיין מורגשות תוצאותיו של הקרע
משנה שעברה,\6 ואחדים מחשובי הציונים עדיין מסתייגים מאתנו, אבל
נדירים המקרים שבהם מהווה הדבר מכשול משמעותי. ההתנגדות היא
כמעט ללא יוצא מן הכלל פסיבית וחרישית. אין כל סימן למאבק נגד
קרן היסוד. בנסיבות אלה חש אני, כי רשאי אני לומר שאנו פועלים
באווירה אוהדת. הקשיים היחידים הם המשבר הכלכלי ומגבית הסיוע
לנפגעי המלחמה. אבל לדעתי אין הם פוגעים בסיכויינו כל עוד מדובר
בסכום של תשעה מיליון דולרים.
למרות ההקדמה האופטימית, הריני מבקש להביע חששות כבדים לגורל
הצלחתנו הסופית. הסיבה להנחתי זו אינה נעוצה בתנאים חיצוניים
כלשהם, אלא בשיטת עבודתנו. מדובר במשגה משכבר הימים שעלינו
להיאבק בו באנגליה: הישענות על תעמולה, על אסיפות ועל נשפים
במקום להישען על פנייה אישית. חוסר היעילות של שיטה זו ידוע
היטב למנהלי קרן היסוד וכל ביקורת עליה מיותרת. למותר לציין,
שעל פי הניסיון העשיר שלנו כאן מתברר, כי באמריקה - יותר מאשר
במקומות אחרים - אפשר בשיטות אלה להגיע רק לקבוצה שולית של
האוכלוסייה היהודית.
תחילה רציתי לדרוש הפסקה מוחלטת של ההתרמות בעת קיום
האסיפות. אך נוכח המצב בארץ ישראל נסוגותי מדרישה זו. נוכחתי
לדעת שהאסיפות עשויות להכניס סכום מסוים הנחוץ כל כך בעת הזאת.
אבל סברתי שבעקבות הרושם שיותירו האסיפות הללו תיערך בכל מקום
מגבית שיטתית מבית לבית. למעשה, החליטה ועידת ניו יורק לפעול
ברוח זו. אך חוששני שהחלטות אלה עלולות להישאר חסרות תוקף.
בדבריי אלה איני מתכוון למתוח ביקורת על ידידינו הציונים
האמריקניים. כשרונם, מסירותם ומרצם אינם זקוקים לשבחים שלי. אך
בעת ובעונה אחת נאלץ אני לקבוע, שראשי קרן היסוד באמריקה טרם
נתנו את דעתם לנחיצותה של מערכת תעמולה שיטתית. נראה לי שהם
עדיין סומכים בעיקר על גל ההתלהבות הטבעית ועל האהדה שעוררו
המשלחות, הנאומים ומבצעי הפרסומת. בשבועות האחרונים חל שינוי
מסוים בעמדה הזאת, אבל למרבה הצער יש לי הרושם שהדבר פועל
באיטיות. פחות מחודשיים מפרידים בינינו ובין המגבית הניו יורקית
הגדולה, שתהיה מכרעת לגבי הצלחתנו או כישלוננו. המגבית בשיקאגו,
שאינה נופלת בחשיבותה מזו שבניו יורק, תיפתח עוד קודם לכן. אם
לא נעשה מאמץ מירבי להכין מגבית מבית לבית, לפחות בשתי ערים
אלה, נעמוד מול כישלון. על כן סבורני, שמחובתה של המשלחת
ומחובתי, כאחד המנהלים, להתערב במלוא המרץ ולדרוש שהתעמולה מבית
לבית תהיה הבסיס של כל הארגון.
כמובן, אני מבין שבקהילה כמו ניו יורק אי אפשר להכין במשך
חודשיים תוכנית לתעמולה יסודית מבית לבית. ואני בהחלט מבין
שבמאמץ הגדול ביותר נגיע רק אל אחוז מסוים מקרב יהודי ניו יורק.
אבל משוכנע אני - אם הארגון יהיה יעיל - שמספר האנשים הללו יהיה
גדול לאין שיעור ממספר האנשים אשר נגיע אליהם באמצעות אסיפות
ונשפים. אני מצרף העתקים אחדים מן ההתכתבות ביני ובין המשרד
בניו יורק, מתוכם תוכלו ללמוד דברים חשובים על אודות המצב
הנוכחי.\7
סבורני שמחובתי להביא את הדבר לידיעתכם עתה, שכן חוששני
שעלול להיווצר קושי רציני. מקווה אני כי הנכם מבינים, שבינתיים
אין כאן שאלה של חילוקי דעות; אבל קיים כמובן שוני בהערכת שיטת
התעמולה כאמצעי חיוני בעריכת המגבית. דומני כי חברינו בניו יורק
מייחסים חשיבות רבה יותר להעברת משרד קרן היסוד מ Union Square
50 ל 55 Fifth Avenue מאשר לשיטת ניהול המגבית. משלחתנו מסייעת
להם בנאמנות במאמצי האיחוד.\8 אך עלי להדגיש כי לדעתי תהיה
רפורמה זו חסרת ערך לחלוטין אם לא תלווה במאמץ שיטתי להקים
מנגנון לתעמולה.
בערי השדה מתנהלת תעמולה כלשהי ביוזמת הקהילות המקומיות. אך
עלי להוסיף, כי ברוב המקרים אין עבודה יסודית, אין הדרכה
מרכזית, אין הוראות ואין אפילו חומר הדרכה.
הצעתי הצעות רבות, בכתב ובעל פה, באופן הצנוע ביותר ובצורת
עצה ידידותית, אך אף אחת מהן לא נתקבלה. סבורני שחברים אחרים
במשלחת יכולים לדווח על התנסות דומה. חוששני שהוועד המנהל של
קרן היסוד בארץ זו מסורבל מדי ואינו מסוגל לקבל החלטות מהירות.
שום התארגנות חדשה לא תוכל להפכו למוסד יעיל אם לא תהיה סמכות
שיצייתו להוראותיה.
על פי ההתכתבות המצורפת בזה יתברר לכם, שהסכמתי להמשיך
בעבודתי עד סוף ינואר. לאחר מכן אשוב לניו יורק ואבדוק את המצב.
אם לא יהיה שינוי מוחלט ולא תהיה תנופה בתחום התעמולה, איאלץ
להציע למשלחת ולכם להחליט החלטה נמרצת. מכתב זה נועד להעמידכם על
דחיפות העניין.
שלכם בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 איגרת אל ההנהלה הציונית 24.11.1921 , הערה 33.
2 לאחר המשלחת בראשותו של וייצמן, ששהתה בארצות הברית מ2 באפריל
עד 25 ביוני 1921; והמשלחת השנייה בראשותו של סוקולוב, שהגיעה
לארצות הברית ב11 בנובמבר 1921 וחזרה בתחילת יוני 1922.
3 זו ללא ספק פליטת קולמוס, שכן המטרה היתה להקים קרן קבועה של
25 מיליון שטרלינג (ראה גם איגרת אל הרמן 18.2.1922 ).
4 אם נקבע את התקציב לשנתיים.
5 הוצאות חריגות.
6 בוועידה המיוחדת של ציוני אמריקה, שנערכה בקליוולנד ב5 ביוני
1921, גברו תומכי וייצמן על קבוצת בראנדייס-מק ובגין זה פרשה
קבוצת בראנדייס מפעילות בהסתדרות ציוני אמריקה.
7 מן ההתכתבות המצורפת למכתבו עולה שז'בוטינסקי הציע רפורמה
בשיטות התעמולה לאיסוף כספים למען קרן היסוד. כמו כן הביע
ז'בוטינסקי את הסכמתו להמשיך במסע בארצות הברית עד סוף ינואר
1922 (אצ"מ, 1/ .(KH1/8/B למעשה נשאר עד תחילת יוני.
8 עם קבוצת בראנדייס.
.
.