.
אל ההנהלה הציונית, לונדון
ניו יורק, 24 בנובמבר 1921...אנגלית
.
24 בנובמבר 1921
סודי
ידיד[ ],\1
זה עתה קיבלתי את הדין וחשבון של ועדת החקירה.\2 אשתדל
לנצל את שעת הכושר הראשונה להכנת ניתוח מפורט יותר של הדין
וחשבון הזה. אבל בינתיים עלי להפנות את תשומת לבכם לאפיונים
בולטים אחדים של המסמך, שבוודאי כבר עורר את תשומת לבכם.
1. המסמך כולו ערוך בסגנון עיתונאי, לפעמים כמעט[ ];\3 זהו
מאמר פולמוסי מובהק המכוון במפורש להשמיץ מדיניות מסוימת.
אין המדובר במסמך משפטי הדן בהתפרצות העקובה מדם.
2. הוא דן בפרוטרוט בתוכנם של הכרוזים הבולשוויקיים,\4 מצטט
מכתבים מן הטיימס הלונדוני\5 ואפילו קטעים מספר קרן היסוד
(הציטוטים הם בלתי הוגנים בצורה בולטת - כך למשל מצוטט מתוך
המבוא הפוליטי, המביע עמדה מתונה ביותר, משפט אחד ויחיד
המביע צער על העדר ערובה חשובה במנדט).\6 בעת ובעונה אחת אין
בדין וחשבון כל ציטוט מתוך המאמרים הרבים בעיתונות הערבית
שבמשך שנה תמימה הסיתה כמעט ישירות את האספסוף הערבי.
לדעתו של כל שופט ישר יש למאמרים הללו יותר קשר [ ]\7 מאשר
לציטוטים מן הטיימס ומספר קרן היסוד.
3. הוא מדגיש הדגשת יתר את כישלונו של קולונל מרגולין לסלק
מיפו שבעה עשר מש"קים מחיל המשמר,\8 שלא היתה לו כל שליטה
עליהם, שכן הם לא היו כפופים לחוקי הצבא (השופטים הללו\9 היו
חייבים לדעת את הדבר הזה). אבל בעת ובעונה אחת הם לא הזכירו
את העובדה שקולונל ברמלי, מפקד המשטרה הארץ-ישראלית, לא
היה מסוגל למנוע משוטריו לרצוח, לבוז ביזה וניסיונות אונס.
קולונל סטירלינג\10 עשה את כל אשר ניתן היה לצפות ממנו בנסיבות
אלה. חנא בורדקוש,\11 מפקח משנה במשטרה, הוא היחיד שגונה בדין
וחשבון. קשה לי להצביע על דוגמה אופיינית יותר להסרת האחריות
מבעלי הסמכות ובחירת פקיד זוטר כשעיר לעזאזל.
4. הדין וחשבון גדוש משפטים כוללים המכוונים נגד היהודים.
הנה דוגמה בולטת למגמה זו: 'הרצח היה מלווה בביזה שהיתה חרפה
לחברה תרבותית. אין להכחיש שהיהודים הגיבו באותה מידה של
אכזריות' (ראה עמי 44); הפסקה הקודמת דנה במעשי האכזריות
שבוצעו ביהודים ובמספר הפצעים שנמצאו על גופות היהודים.
אבל החלק הזה של הדין וחשבון אינו נחשב בעיניי כדבר החשוב
ביותר בכל העניין. היתה זו תמימות מצדנו לצפות מוועדת החקירה
לדין וחשבון אחר. שהרי היא נתמנתה על ידי הממשל הארץ-ישראלי
לחקור את סיבות הפרעות שהיו בעצם תוצאה של מדיניותה. איני
רואה כל הבדל בין ועדת חקירה זו לבין זו שנתמנתה על ידי אלנבי
אחרי המהומות בירושלים,\12 כדי לחקור את סיבות הפוגרום
שהגנרלים שלו עוררוהו. מוועדת חקירה כזאת, שנתמנתה על ידי
ממשל שידיו אינן נקיות, אין לצפות לעולם לתוצאה אחרת מאשר
טיהור השלטונות מכל אשמה והטלת האשמה על הקורבנות. כדי
שוועדת חקירה תזכה לאמון, עליה להתמנות על ידי גוף חיצוני,
העומד מעל לממשל המקומי - על יד הממשלה או הפרלמנט. סבורני
שאפשר להסביר דבר זה לכל אדם ישר באנגליה, לכן אין להתייחס
לדין וחשבון בצורה טרגית כל כך.
מכתבו של סר הרברט סמואל אל מר צ'רצ'יל\13 משווה לדין וחשבון
אופי של מכה ניצחת: הוא משבח את המסמך הזה, על רמזי הגנאי
שבו ודיבותיו המפורשות, כ'סקירה יסודית מאוד וחסרת משוא פנים'.
דברי השבח לדין וחשבון חוזרים גם בתשובתו של מר צ'רצ'יל.\14 שני
המכתבים הללו מהווים אישור רשמי לממצאים של ועדת החקירה
והדבר יגרום לנו נזק ניכר.
מכתבו של סמואל הוא מ25 באוגוסט. זו אפוא אחת מפעולותיו
הפוליטיות האחרונות שלפני הקונגרס בקרלסבאד. צר לי שלא ידענו
את הדבר הזה בקרלסבאד. לו ידעתי זאת הייתי מעלה את שאלת
סמואל בכללותה בראש סדר יומו של הקונגרס. אבל מחובתי
להודיעכם שלדעתי הגענו לקצה גבול הסבלנות ואף מעבר לכך, ואני
מבקש באופן רשמי שיינקטו צעדים החלטיים בעניין הרברט סמואל.
איננו רשאים למעול באמון הקונגרס על ידי השלמה עם מדיניותו של
אדם המסית נגדנו בגלוי את דעת הקהל בבריטניה ובעולם הערבי,
ואשר מגדיר השמצות המייחסות לנו 'מעשי פראות' בשם 'דעות ללא
משוא פנים'. וזאת, נוסף לצדדים אחרים במדיניותו המוכרת לכם
היטב. עלי לציין, כי ככל שמתגלים לעינינו בהדרגה התנאים שהוא
יצר בארץ ישראל מתקבל רושם גרוע ביותר. הדבר הדוחה ביותר
הבא לידי גילוי ציני ביותר בדין וחשבון של הייקראפט הוא עיוות
הצדק. נוצר הרושם, שאי אפשר לסמוך על המוסדות המשפטיים
העליונים בממשלו של סמואל, שיחקרו ביושר את נסיבות
ההתפרצות שעלתה לנו בארבעים קרבנות. גם מר בנטוויץ' אחראי
לכך באותה מידה.\15 התעקשותו שמר קורמאק ימשיך לכהן
במשרתו\16 - אדם שלא היו סובלים אפילו
במערכת המשפט של
רוסיה הישנה בשל מעלליו בירושלים בשנת 1920 - היתה במפורש
רק אחד מסימני ההיכר של קופעולה מכוון. הוא מתכוון למנות
שופטים ולנהל את מערכת המשפט לא כדי להבטיח הענשת האשמים
ותיקון המעוות, אלא כדי להראות שיהודי יכול להיות ותרן, הוגן
וסלחן. אני מכבד את כוונותיו הטובות, אבל התוצאה היא עיוות
הדין. שכן משפט הוגן יכול להתנהל רק על ידי אדם שאינו מערב
אינטרסים פוליטיים עם פעולות משפטיות.
לכן עלי לדרוש בתוקף שהמשלחת לארץ ישראל\17 תישלח מהר
ככל האפשר. השופט רוזנבלט\18 מתכונן לצאת מכאן בתחילת
דצמבר, אבל אני מבקש לציין שאין כל חשיבות שהמשלחת תכלול
רק דוברי אנגלית. סמואל מבין די טוב גרמנית כדי להבין את דבריהם
של חיות\19 ושל גרינבוים, שיטענו מן הסתם כי הציונים אינם
מרוצים. גם הם יהיו מסוגלים להסיק מתשובתו אם בדעתו להתמיד
במדיניותו הנוכחית. זה כל אשר אנו רוצים.
באשר לעניין סלאווינסקי,\20 הנני מצרף העתק מדויק של ההסכם,
ששנינו חתמנו עליו ב4 בספטמבר בקרלסבאד. על פי תוכן ההסכם
יתברר לכם שהוא נערך בין אנשים פרטיים, אף על פי
שהתחייבויותיו של סלאווינסקי כוללות התחייבויות מסוימות מצד
ממשלתו. בניגוד לכך, התחייבויותיי אינן כוללות כל אחריות מצד
ארגון יהודי קיים, שכן הוזכר רק 'ארגון מיוחד'.
בשלב זה אינני מתכוון להיכנס לוויכוח ציבורי כלשהו בנושא הזה
אף על פי שאני שומר לעצמי את הזכות לעשות כן, אם לפי דעתי
יחייבו התנאים לעשות זאת או אם ההנהלה תמצא את הדבר לנכון.
אקדם בברכה את ההזדמנות להסביר לחבריי את עמדתי בעניין.
בשאלת 'עבודת ההווה' הפוליטית בארצות השונות,\21 עד כמה
שהדבר נוגע לציונים, יש לנהוג באחת משתי הדרכים: או שהדבר
נוגע לקונגרס ולהנהלה או שהעניין נשאר מחוץ לתחומם. לדעתי אין
הנושא הזה נוגע לקונגרס או להנהלה. זו היתה גם העמדה שנתקבלה
בוועידת הלסינגפורס בשנת 1906,\22 בה החליטו הציונים הרוסיים על
ניהול מדיניות לאומית ברוסיה. אך הם הצהירו, שפעילות זו תהיה
בלתי תלויה בהסתדרות הציונית העולמית. כל חבר בהסתדרות
הציונית, ללא התחשבות במעמדו בתנועה, זכאי לפעול ללא תלות
בקונגרס בכל הנושאים הקשורים למדיניות המקומית, בתנאי שאין
לדבר קשר לציונות בארץ ישראל.
באשר לעצם העניין, אין צורך להרבות מלים כדי להסביר שאני
רואה בהקמת משטרה יהודית את האמצעי היחיד נגד פרעות. אין כל
קשר לעניין אם ממשלתו של סלאווינסקי מורכבת מאנטישמים.
בממשלו של בולס בירושלים היו ללא ספק אנטישמים, אבל ביקשנו
ממנו לאשר לנו להקים הגנה עצמית יהודית מאורגנת. אדרוש בתוקף
להקים משטרה יהודית מיוחדת ואין הדבר משנה לאיזו ממשלה היא
תהיה כפופה, תהא זו אוקראינית או בולשוויקית או אפילו ממשלת
דניקין.\23 וסבורני שמחובתו של כל יהודי לסייע להקים משטרה כזאת
בכל מקום שקיימת בו סכנת פוגרומים.
'התחושה החזקה' המוזכרת במברקכם\24 נובעת כנראה בחלקה
מאי-הבנה. לא ראיתי את העיתונים, אבל משער אני שחלק מהם
מייחס לי כוונה לגרום להתערבות ישירה של היהודים בפעולות
האיבה. סעיף 2 של ההסכם מלמד שאין כל כוונה לערב את המשטרה
היהודית בפעולות האיבה. אגב, ראוי לציין שהאנשים היחידים
המתעניינים בכל העסק הזה (לפחות בארצות הברית) הם אנשי
'פועלי ציון'. ודומני שקפלנסקי,\25 רובשוב\26 וכו' הם אשר
מסיתים. ממשלתו של סלאווינסקי נלחמת בבולשוויקים, ואנשי 'פועלי
ציון' חוששים שמא מתחריהם הסוציאליסטים יאשימו אותם, שהם
מקיימים קשרים ידידותיים עם ההנהלה הציונית שאחד מחבריה
מקיים קשר ידידותי עם ממשלה אנטי-בולשוויקית. בנקודה זו אתם
יכולים להרגיעם. אני מוכן בהחלט לתמוך בהקמת משטרה יהודית
ליד היחידות הבולשוויקיות הנלחמות< <JF
בפטליורה.\27 'שניהם מסריחים',\28 אבל היהודים זקוקים להגנה,
בעזרת האלוהים או בעזרת השטן.
אני מצטער בכנות שכל העניין הזה הפך לפולמוס עיתונאי. על פי
ההסכם היתה ממשלתו של סלאווינסקי חייבת לכונן משטרה יהודית,
ואז חייב הייתי להושיט להם את כל העזרה. אבל ממכתביו של
סלאווינסקי, שהאחרון הוא מ20 באוקטובר, למדתי שעתה לא
מתוכננת פעולה מאורגנת של ממשלתו. במכתבו הוא כותב: 'אנו
יכולים להדוף את הבולשוויקים בכל עת, אבל אנו חוששים לעשות
זאת, שכן העורף הדיפלומטי והפיננסי שלנו באירופה טרם הוכן
במידה מספקת. ובלי עורף זה אנו מסתכנים באנרכיה ממושכת.
כולנו מתוחים מאוד, כי חוששים אנו שלפני שנספיק לכונן את
העורף הזה, יתחילו התותחים לירות לאורך כל החזית, בדיוק כפי
שקרה הדבר לפני כחודש. אז הצלחנו לעצור אותם, אבל בפעם
השנייה אנו עלולים להיכשל.' דבר זה קרה כנראה בפועל.
עדיין לא מאוחר לארגן
את המשטרה היהודית. רוצה הייתי שמר
מוצקין יקבל על עצמו את התפקיד באופן ישיר או באמצעות שליח
נאמן המוכר לנוער האוקראיני. בשעה זו הייתי מעדיף להשתחרר
מכל תפקידיי כאן ולעבור למזרח אירופה כדי לנסותלעשות את
הדבר בעצמי.
באשר לעבודת המשלחת,\29 נראה שאין מייחסים כאן לעניין הזה
כל חשיבות. דומה שמר קפלנסקי ניסה להכריח את 'פועלי ציון'
באמריקה למחות נגדי, אבל אהיה מופתע אם הם ינקטו פעולה
כלשהי. הם לא ניסו ליצור עמי קשר ישיר, הם ידעו כנראה שאין טעם
להתווכח עמי בנושא הזה. מן הסתם לא יעשו עתה דבר שעלול
להתפרש כהפרעה לעבודת קרן היסוד - לא רק בשל סיבות לאומיות
אלא גם מסיבות אנוכיות, שכן ללא קרן היסוד לא תהיינה קבוצות\30
ולא יהיו מושבי עובדים וכו'. אולי אני טועה, אבל אהיה מופתע מאוד
אם הם יעשו ניסיון כלשהו לעורר מהומה. שאר הציונים כאן ואלה
שאינם ציונים, כולל הפארווערטס,\31 אינם מתעניינים כלל בעניין.
באשר לסיכויי המשלחת, אני יכול רק לאשר מה שמר סטון\32 כבר
כתב לכם. יש פוטנציאל להמון כסף, אבל אין שום זכר לארגון העשוי
לשמש מכונת שאיבה יעילה. ועידת קרן היסוד שהיתה נלהבת ורבת
משתתפים\33 החליטה להקים גוף של תועמלנים מתנדבים. אם הם
יצליחו להוציא את ההחלטה אל הפועל, בטוחני שנהיה מסוגלים
להבטיח במשך החורף תקציב לשנתיים לארץ ישראל. אבל מסופקני
אם חברינו כאן יהיו מסוגלים להקים גוף כזה. אם הדבר ייכשל,
תיערך המגבית בנשפים ובאסיפות ותוצאות שיטה זו לאיסוף כספים
תהיינה דלות מאוד. ידידינו כאן עושים רושם שהם קבוצה מסורה
מאוד, אבל עדיין איני יכול לשפוט אם מישהו מהם מסוגל לבצע
פעולה דומה לזו של ד"ר שוורצמן בבסאראביה.
רוב התומכים שלנו שואפים מאוד לקיים יחסי שלום עם קבוצת
בראנדייס, וטולין\34 מבטיח לי שגם הצד השני מבקש לבוא לידי
הסכם. אין לי דעה בעניין ולדעתי אוכל לשרת טוב יותר את עניין
השלום אם לא אתערב במשא ומתן בין הצדדים.
שלכם בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 ידידים יקרים.
2 הדין וחשבון של ועדת הייקראפט (איגרת אל ודג'ווד 15.6.1921 ): in
of Inquiry with Correspondence Palestine Disturbances
Thereto, London 1921 May, 1921 - Reportes of the Commission
הכתב משובש. 3 .(Commission of Inquiry להלן, ) Relating
4 שהופצו בידי הקומוניסטים היהודים - המופ"סים (. of Inquiry pp
.(22-23 Commission
5 מכתבו של ז'בוטינסקי אל הטיימס (איגרת אל עורך הטיימס 14.5.1921 ).
6 המשפט הביע צער על העדר סעיף במנדט המעניק להסתדרות הציונית
את הזכות להשפיע על מינוי הפקידים הבכירים של הממשל הארץ-ישראלי
.(Inquiry, p. 56 Commission of)
7 לפרעות.
8 שבעה עשר המש"קים, משרידי הגדוד 'הראשון ליהודה', התאמנו
בסרפנד ונועדו לשמש גרעין לגדוד העברי במסגרת 'חיל המשמר לארץ
ישראל'. בהגיע אליהם הידיעה על פרוץ הפרעות ביפו, מיהרו אל מקום
המעשה, ללא ידיעת מפקדם, לויטננט-קולונל אליעזר מרגולין.
9 חברי 'ועדת הייקראפט'.
10 וולטר פראנסיס סטירלינג - Walter Francis Stirling
(1958-1880); קצין בריטי בדרגת לויטננט-קולונל, מושל מחוז יפו.
11 חנא בורדקוש ( ,(Hanna Bordcosh בן למשפחה ערבית-נוצרית ביפו.
בורדקוש, קצין משטרה בדרגת מפקח משנה, פיקד ביום הראשון של
המאורעות על השוטרים הערביים שתקפו את בית העולים ביפו. בהתקפה
זו נהרגו 11 יהודים ונפצעו 26. 12 בעקבות מאורעות אפריל 1920
מינה אלנבי בית דין חוקר ( (Court of Inquiry בראשותו של
מייג'ור-גנרל פיליפ צ'ארלס פיילין ( ,(Philip Charles Palin מפקד
הצבא הבריטי בארץ ישראל.
13 מיום 25 באוגוסט, פורסם כנספח לדין וחשבון של 'ועדת
הייקראפט' ( .(of Inquiry, pp. 61-63 Commission
14 במכתב אל הרברט סמואל מ21 בספטמבר 1921 שיבח צ'רצ'יל את הדין
וחשבון 'הבהיר והשקול' של ועדת החקירה (64 . of Inquiry, p
נורמן בנטוויץ' היה בשנים 1931-1920 היועץ 15 .(Commission
המשפטי ( (Attorney General של ממשלת המנדט בארץ ישראל.
16 ראה איגרת אל ודג'ווד 15.6.1921 .
17 שנתמנתה בקונגרס הציוני ה12 כדי לעקוב אחר התפתחות המפעל
הציוני בארץ ישראל.
18 ברנארד אברהם רוזנבלט - Bernard Abraham Rosenblatt
(גורודוק 1886-ניו יורק 1969); משפטן ועסקן ציוני. מזכיר
הסתדרות ציוני אמריקה (1911). ב1921 נתמנה לשופט בניו יורק.
בשנים 1923-1921 היה נציג ציוני אמריקה בהנהלה הציונית
בירושלים. בשנים 1946-1927 כיהן כסגן נשיא הסתדרות ציוני
אמריקה. 19 צבי פרץ חיות (ברודי 1876-וינה 1927); רב, חוקר
בחוכמת ישראל ומנהיג ציוני. היה רב ראשי בפירנצה (מ1902),
בטרייסטה (מ1912) ובווינה (מ1918). בשנים 1925-1921 כיהן כיושב
ראש
הוועד הפועל הציוני. 20 מאקסים סלאווינסקי - Slavinsky
עיתונאי, סופר ומדינאי אוקראיני. ב1919 כיהן ;(1945-1868) Maxim
כשר העבודה בממשלה האוקראינית. ב1921 עמד בראש 'המשלחת
הדיפלומטית האוקראינית' בפראג. על ההסכם שחתם עמו ז'בוטינסקי,
ראה איגרת אל ציוני פולין 19.10.1921 , הערה 2.
21 משמע - בשאלת פעילות במסגרת התנועההציונית להבטחת ביטחונם
וזכויותיהם של היהודים בארצות הגולה.
22 על חלקו של ז'בוטינסקי באותה ועידה, ראה, כרך א, לפי המפתח.
23 אנטון דניקין - ;(1947-1872) Anton Denikin גנרל רוסי. מפקד
הצבא הרוסי 'הלבן' בדרום רוסיה, שנלחם נגד הבולשוויקים. צבאו
ערך פוגרומים רבים ביהודים והוא לא פעל להפסקתם.
24 במברק מאת ההנהלה הציונית אל ז'בוטינסקי מ14 בנובמבר 1921
ששוגר בעקבות דיון בנושא, שנתקיים בהנהלה הציונית, נאמר: 'שאלת
סלאווינסקי מעוררת תחושה חזקה במזרח אירופה. דווח על העניין
במלואו ושלח העתקי מסמכים' (אצ"מ, 4/1396 25 .(Z ראה ,
איגרת אל ההנהלה הציונית 3.12.1921 , הערה 6. 26 שניאור זלמן רובשוב - ,Rubaschov לימים
שזר (מיר 1889-ירושלים 1974); מראשי תנועת העבודה הציונית, סופר
וחוקר מדעי היהדות. נמנה עם מראשי מפלגת 'פועלי ציון'. ב1924
נשתקע בארץ ישראל ומילא בה תפקידים ציבוריים שונים: חבר מזכירות
ההסתדרות הכללית, עורך העיתון דבר (1949-1944), חבר אסיפת
הנבחרים, חבר כנסת מטעם 'מפלגת פועלי ארץ ישראל', שר החינוך
והתרבות (1951-1949), יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית
(1960-1956) ונשיאה השלישי של מדינת ישראל (1973-1963).
27 סמיון פטליורה - ;(1926-1879) Semion Petlyura מדינאי
אוקראיני, ממייסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוקראינית ומראשיה
(1917-1905). מפברואר עד אוקטובר 1919 עמד בראש דירקטוריון ששלט
באוקראינה והיה מפקד הצבא. הוא נלחם בבולשוויקים ובצבא 'הלבן'
של דניקין. בתקופת שלטונו נערכו מאות פוגרומים ביהודי אוקראינה.
באוקטובר 1919 נמלט עם שרידי צבאו לפולין. בתקופת שהותו ב'גולה'
חתם סלאווינסקי בשמו על הסכם עם ז'בוטינסקי על הקמת
ז'אנדארמאריה יהודית להגנה על יהודי אוקראינה, אם ממשלתו תשוב
לשלטון. ב1926 נהרג בידי שלום שוורצבארד, שביקש לנקום את מעשי
הטבח שביצעו אנשי פטליורה ביהודי אוקראינה. 28 במקור בגרמנית:
שניהם צוררי ישראל (ציטוט מן הפואמה - alle beide stinken
Melodien להיינריך היינה, מתוך הקובץ 'Disputation'
משלחת קרן היסוד בארצות הברית. 29 .(Hebraeische
30 לא תהיה התיישבות קיבוצית בארץ ישראל.
31 יומון סוציאליסטי בשפת יידיש שיצא לאור בניו יורק משנת 1897.
היה בשעתו העיתון הנפוץ ביותר בארצות הברית, מבין העיתונים שלא
בשפה האנגלית. 32 ברנארד סטון ( (Bernard Stone היה מזכיר משלחת
קרן היסוד לארצות הברית. 33 הוועידה נתקיימה בניו יורק בימים
20-19 בנובמבר 1921 והשתתפו בה 453 צירים מ37 מדינות (19 . p
Tulin אברהם אייב טולין - 34 .(The New Palestine, 25.11.1921,
רוסיה 1883-ניו יורק 1973); עורך דין במקצועו ) Abraham Abe
ועסקן ציוני. עוזרו של ראש מינהל הסיוע האמריקני וראש המועצה
הכלכלית בוועידת השלום בפאריס (1919). חבר המשלחת האמריקנית
בוועידה הציונית השנתית בלונדון (1920). חבר הוועד הפועל של
הסתדרות ציוני אמריקה (1920-1919 ו1933-1929). סגן נשיא הטכניון
בחיפה (1956-1951) ויושב ראש מועצת המנהלים שלו (1961-1956).
.
.