.
אל ההנהלה הציונית, לונדון
לונדון, 20 באוקטובר 1921...אנגלית
.
20 באוקטובר 1921
סודי
אל ההנהלה הציונת
הצעות מאת ו' ז'בוטינסקי
הידיעות המגיעות מארץ ישראל מצביעות על כך שהערבים
מתכוננים במרץ להתפרצות אנטי-יהודית חדשה. יתר על כן, דומה
שהפעם ישתדלו ראשי התנועה, השואבים עידוד למעשיהם
מהתבטאויות רשמיות מסוימות שהושמעו אחרי פרעות מאי, להרחיב
את היריעה של ההתפרצות הבאה ולתת לה אופי של 'התקוממות
כללית'.
מצד שני, אין ליהודים אמצעים נאותים לצרכי הגנה. כלי הנשק
אשר סופקו על ידי הממשלה מגוחכים מבחינה כמותית ומבחינה
איכותית. מאמץ יהודי עצמאי לרכוש ציוד נוסף נכשל בשל מחסור
באמצעים ובמיוחד בשל קשיי ייבוא - קשיים שהערבים אינם
נתקלים בהם.\1 יש להדגיש, כי במקרים כאלה ציוד בלתי מתאים הוא
אולי גרוע יותר ומסוכן יותר מהעדר כל ציוד.
לנוכח מצב זה אני מציע את ההצעות הבאות:
1) לבקש מן הממשלה שתתיר לצייד את היהודים בנשק,
באמצעות ועד הצירים ועל אחריותו, לרבות מתן הקלות לייבא את
הציוד הדרוש.
2) להמריץ את ידידינו בפרלמנט להציג שאילתות, שיצביעו על
הסכנה ויאיצו בממשלה לנקוט אמצעי ההגנה הקפדניים ביותר.
.
II
לדעתי, יש להתייחס לסכנה של התקפות אנטי-יהודיות בארץ
ישראל כאל תופעה של קבע, לפחות בפרק זמן מסוים. על כן יש
לאפשר למתיישבים שלנו ולמתיישבים שיגיעו בעתיד להתאמן
לצרכי הגנה.
בהקשר זה אני מציע את ההצעות הבאות:
1) להקים בארץ ישראל ארגון הגנה קבוע.
2) לארגן בכל מרכזי העלייה הגדולים אימוני הגנה מיוחדים
לחלוצים.\2
3) לתמוך בתנועת ההתעמלות בגולה מבחינה מוסרית וכלכלית,
בתנאי שתדבוק בהחלטות ועידת איגודי ההתעמלות שנתקיימה
בקרלסבאד, המחייבות את כל הפדרציות לקיים אימוני הגנה.
4) לעודד הקמתם של ארגוני חיילים יהודים משוחררים, כגון
'הליגה של ותיקי הגדודים העבריים' באנגליה או 'חרות' באוסטריה.
5) לרכז את הניהול של הפעולות הנזכרות לעיל (פרט לסעיף מס'
1, שעל הפעלתו תפקח כמובן ההנהלה הארץ-ישראלית)\3 באחת
המחלקות של משרד זה.\4 מצורף בזה אומדן הוצאות.\5
.
III
בד בבד עם דרישתי לאשר את ההצעות דלעיל הריני מדגיש, שכל
הצעדים הללו אינם אלא תחליף בלתי מספיק לכוח מגן של ממש,
היכול להתממש רק בגדוד עברי סדיר.
יש גם לציין, כי תהיה אשר תהיה עמדתה של הממשלה להקמתו
מחדש של הגדוד העברי בשעה זו, מחובתנו להגיש את ההצעות
באופן רשמי. אפילו אם הן תידחינה, הן תשפענה על הגברת אחריותה
של הממשלה להבטחת הסדר בארץ ישראל. בעת ובעונה אחת,
הצעתנו תהיה הנשק הטוב ביותר - אם לא היחיד - למאבק נגד טענת
הבזבוז, נושא אשר ימלא תפקיד נכבד בבחירות הכלליות הקרובות.
בהקשר זה מופנית תשומת הלב למכתבו של מר פיליפ גדאלה,\6
שדעתו חשובה במיוחד, שכן הוא 'חיזר' למעלה משנתיים אחר קהל
הבוחרים בצפון לונדון כמועמד המפלגה הליברלית\7 (מצורף בזה
המכתב).\8
הצעתנו לממשלה צריכה להתבסס על העקרונות הבאים:
1) האנשים ישרתו ללא תשלום.
2) ההסתדרות הציונית תתחייב לשלם 25,000 לירות שטרלינג
בשנה לכל גדוד לכיסוי הוצאות המזון.
בנוסף לכך, תצטרך מן הסתם ההסתדרות הציונית להעביר לכל
גדוד כ15,000
לירות שטרלינג לדמי כיס לחיילים, שיחולקו
באמצעות ועד לענייני רווחה. מנקודת ראותה של הממשלה, מציגה
הצעה זו חיסכון של 90,000
לירות שטרלינג בשנה לגדוד. (65,000
לירות שטרלינג משכורות ו25,000 כלכלה).
[ו' ז'בוטינסקי]
.
.
הערות:
1 שכן נקל על השלטונות לפקח על היבוא המגיע דרך הים.
2 במקור בעברית בכתב לטיני.
3 שהוקמה על פי החלטות הקונגרס הציוני ה12 וירשה את מרבית
התפקידים של ועד הצירים.
4 של ההנהלה הציונית בלונדון.
5 את סעיף מס' 5 כתב ז'בוטינסקי בכתב ידו.
6 פיליפ גדאלה - ;(1954-1889) Philip Guedalla סופר ועורך דין.
בשנים 1928-1924 כיהן כנשיא הסתדרות ציוני בריטניה.
7 גדאלה ביקש ללא הצלחה להיבחר לפרלמנט, כמועמד המפלגה הליברלית
בצפון לונדון.
8 המכתב לא נמצא.
.
.