.
אל וינסטון צ'רצ'יל, לונדון
לונדון, 7 במאי 1\1921...אנגלית
.
לונדון
אדון נכבד,
חייב אני להתעלם מגינוני רשמיות ולכתוב לך ישירות. פרעות יפו
עלולות לשבש במידה ניכרת את עבודתנו. הדבר לא ישפיע כמובן
על תנועת החלוצים, שכן הצעירים הללו אינם חוששים ממכשולים
כאלה. אבל אנשים בגיל העמידה, המטופלים בנשים ובילדים,
עלולים עכשיו לראות את עצמם מחויבים לשקול את הסיכונים
לחייהם ולרכושם. דווקא קבוצה זו היא היסוד ההתיישבותי הרצוי
ביותר, ועמדתה היא הקובעת בעיקר את מידת הצלחתנו בגיוס
כספים.
משוכנע אני שתבין כל זאת בבהירות בדיוק כפי שהדבר ברור לי.
נמנע אני במתכוון מלהזכיר את הצד הטרגי או המוסרי של המאורע,
כדי להתמקד בצד המעשי בלבד.
הצד המעשי הזה זקוק בראש ובראשונה לדבר אחד: הבטחת
עבודה שליווה. כל הביקורת שלנו על נוסח המנדט או על תוכנית
ההגנה מושפעת מן הדבר הזה בלבד, ולא מכל שיקול אחר. במכתב
זה ברצוני לדון בנושא ההגנה.
האם עודך סבור, לאחר הלקח של יפו, שמיליציה המורכבת מ50
אחוזים או מכל אחוז שהוא של יחידות ערביות יכולה להיות ערובה
לביטחון? האם עודך סבור שיחידות ערביות אלה יגנו על היהודים
מפני ידידיהן ושארי בשרן?
עלי להדגיש שוב, שעמדה כזאת תהיה שגיאה הרת אסון. כל
הגופים הערביים החמושים נוטים בשעה זו באופן טבעי אחרי התנועה
הפאן-ערבית. נוכחותן של יחידות יהודיות תביא, במקרים כגון זה
של יפו, לקרב של ממש בין שני כוחות חמושים.
אבל חייב אני - במידה רבה של חוסר רצון - להעלות עוד נושא
אחד. הן בירושלים הן ביפו לא הצליחו חיילים בריטיים למנוע
אבידות בנפש של יהודים והרס של רכוש יהודי. אין כל טעם לנסות
לשער מה הסיבה. האמן-נא, כי אני כשלעצמי איני מטיל ספק ברצונו
הטוב של החייל הבריטי. אבל אי אפשר להשכיח מהמוני היהודים את
העובדה החותכת, כי כל עוד היו בארץ ישראל חמשת אלפים חיילים
יהודים לא היו פרעות ביהודים. ואילו לאחר שהופחת מספרם לכדי
ארבע מאות, נהרגו שישה יהודים בירושלים;\2 ולאחר שפוזרו כליל,
נהרגו למעלה משלושים ביפו.\3
ההמונים שופטים על פי התוצאות. ואני צופה מראש, שאם לא
תוקם יחידה יהודית חזקה במסגרת חיל המצב הבריטי, ייכשלו כל
מאמצינו להשיב על כנו את אמונם של ההמונים היהודים.
מכיר אני את כל הטיעונים נגד צעד כזה. אבל אבקשך לבחון את
המצב באופן מעשי בלבד. הכרחי שתהיה לנו הגנה. יש לנו שם נשים
וילדים. לאחר כל המאורעות הללו, ניתן להשיג תחושת ביטחון רק
באחת משתי הדרכים:
1) בעזרת חיל מצב בריטי הכולל גדוד עברי חזק.
2) או בעזרת כוח יהודי להגנה עצמית, אשר יאורגן על ידי
היהודים עצמם.
אף ציוני אחראי אינו שש לבחור באפשרות השנייה. אי אפשר
לפקח באופן יסודי על ארגון בלתי רשמי להגנה עצמית כפי שהדבר
מתחייב לגבי יחידה צבאית. יתירה מזו, עצם קיומו היא תזכורת
מתמדת למצב בלתי יציב ולסכנה הממשמשת ובאה, וכתוצאה מכך
מהווה הוא מכשול תמידי לשכנע את המעמדות היהודיים ואת
ההמונים היהודיים להשקיע את חסכנותיהם בעבודה קונסטרוקטיבית
בארץ ישראל. רוצים אנו להגיע למצב שבו תהיה ההגנה העצמית
מיותרת - דהיינו, קיומו של חיל מצב בריטי הכולל גדודים עבריים.
אולם, אם אי אפשר יהיה להשיג את הדבר הזה, לא תיוותר ליהודים
דרך אחרת, אלא להקים ארגון קבוע וחזק להגנה עצמית המצויד
כהלכה והנשען על שירות מודיעין משלו - שכן הכרחי שתהיה לנו
הגנה. אני מפציר בך, שתדון מחדש בבעיה לפני שיהיה מאוחר מדי.
מכל מקום, אני נאלץ לחזור בי מן ההבטחה שנתתי למייג'ור יאנג,
כי במקרה שתוקם מיליציה מעורבת יצטרפו אליה גם יהודים. אחרי
הלקח של יפו יהיה הדבר בלתי אפשרי ובלתי נסבל מבחינה מוסרית.
עבדך הנאמן,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 התאריך נקבע על פי תזכיר מ7 במאי 1921 שצירף יוברט יאנג
(איגרת אל ז'בוטינסקי י' 1.5.1921 , הערה 3) לאיגרת של ז'בוטינסקי.
2 במאורעות אפריל 1920.
3 לאמיתו של דבר נהרגו במאורעות מאי 43 יהודים.
.
.