.
אל חיים וייצמן, לונדון
לונדון, 18 במארס 1921...אנגלית
.
לונדון, 18 במארס 1921
ד"ר וייצמן יקירי,
בעקבות השיחה שקיימנו הבוקר בנוכחותם של האדונים קאואן
וניידיץ' עלי לציין, שקיימת לפחות נקודת מחלוקת אחת בינינו.
סבורני, שהן בשאלת המנדט\1 הן בשאלת הגדודים העבריים יש
לפרסם הצהרה פומבית על הצעדים שבכוונתנו לנקוט, על פי החלטת
ההנהלה הציונית מ3 לחודש הזה.\2 החלטה זו תקפה במיוחד בשאלת
הגדודים העבריים, שכן הצעדים שהסכמנו לנקוט כלפי הממשלה -
אם יצליחו - יחייבו אותנו לפנות בקריאה פומבית אל הנוער היהודי,
בארץ ישראל ובארצות אחרות, להתגייס לצבא לתפקיד אחראי
ומסוכן מאוד.
בניגוד לדעתי הנך סבור, שתוך כדי נקיטת הצעדים העשויים
להוביל לתוצאות הנזכרות לעיל, אל לנו לפרסם לפי שעה הצהרה
פומבית, אלא עלינו להניח לוועד הפועל לפרסם את העקרונות
הנוגעים בדבר, בתנאי שרוב חבריו יסכימו לקו הזה. אתה מדגיש
שהוועד הפועל הוא הרשות היחידה המוסמכת לכך, מלבד הקונגרס.
לדעתי, אם אין ההנהלה הזאת רשאית להצהיר על עקרונות
מסוימים, על אחת כמה וכמה שלא תהיה רשאית לפעול כאשר יהיה
צורך לנקוט צעדים מעשיים, העלולים להטיל על העם היהודי
התחייבויות רציניות מאוד, שיחייבו לא רק את הוועד הפועל הציוני
אלא גם את הקונגרס. איני סבור שקו פעולה כזה עולה בקנה אחד עם
אמות המידה של יושר ציבורי.
לדעתי, מדיניות מנדטורית המכוונת לחיזוק ההשפעה הציונית,
כפי שהוסכם בינינו,\3 מבטאת ללא ספק את הדעה המקובלת על
התנועה הציונית כולה. באשר לגדודים העבריים, הם זכו להכרה לא
רק בזכות דמם של גיבורים יהודים שנשפך בכיבוש ארץ ישראל
ולפני כן בגליפולי, אלא גם הודות לפעולתה הרשמית של הסתדרות
ציוני אמריקה שתמכה בגיוס, והודות לעמדתם האיתנה של מוסדות
היישוב למען הגדודים העבריים, מיוני 1918 עד היום; ואחרון אחרון
חביב, הודות לפעילותך בארץ ישראל, שם תמכת בצורה גלויה
ונמרצת במערכת הגיוס, וכן הודות להצהרותיך הרשמיות בוועידת
לונדון. לפי הדין וחשבון הרשמי, אמרת בנאום הפתיחה שלך ב7
ביולי: 'סבורני, שבהביעי בפני מעצמת המנדט והממשל בארץ
ישראל את שאיפתנו ואת רצוננו לקיים את הגדודים העבריים בארץ
ישראל, מבטא אני את רצונה של ההסתדרות הציונית.'\4 הן הוועד
הפועל הן הוועידה לא ערערו מעולם על אף אחד מן המעשים או
ההתבטאויות הללו.
הלגיון העברי זכה למעשה לתמיכתם של כל הגורמים החיוניים
בציונות. על יסוד הכרה זו בלבד הצטרפתי להנהלה הזמנית,\5 והכרה
זו קיבלה תוקף בהחלטה שנתקבלה פה אחד בישיבתה הראשונה,
לפעול רשמית למען קיומם של הגדודים העבריים ולפיתוחם. אבל
מהלך כזה יתאפשר רק אם תודיע ההנהלה להסתדרות הציונית, בגלוי
ובכנות, כי זו כוונתה.
בדחותי, מתוך רגשי כבוד, את אי-הסכמתך להצהרה כזו, הריני
מגיש לך את התפטרותי מההנהלה. מצפוני אוסר עלי לפעול
בעניינים כה חשובים בשם ההסתדרות הציונית, בלי להעמידה הן על
מטרתי הן על האחריות הכרוכה בכך.
שלך בנאמנות,
ו' ז'בוטינסקי
.
.
הערות:
1 בעניין המדיניות שבה דגל ז'בוטינסקי בשאלת המנדט, ראה ,
איגרות אל וייצמן ח' 7.10.1920 ו- אל רופין 27.10.1920 ו- אל ברלין ב' 30.10.1920 .
2 לאמיתו של דבר, נתקבלה ההחלטה בשאלת הגדודים העבריים בישיבת
ההנהלה הציונית ב2 במארס 1921. בישיבה זו הוחלט להתנגד לתוכניתו
של הרברט סמואל להקמת מיליציה מעורבת של יהודים וערבים, ולפעול
להקמת גדודים עבריים (פרוטוקול הישיבה, אצ"מ, 4/302/4/1 .(Z
3 ערב הצטרפותו של ז'בוטינסקי אל ההנהלה הציונית.
The Jewish Chronicle, 9.7.1920, p. 38 4
5 ז'בוטינסקי צורף להנהלה הציונית בתחילת מארס 1921 (פרוטוקול
ישיבת ההנהלה הציונית מ2 במארס 1921, אצ"מ, 4/302/4/1 .(Z
.
.