.
אל מאיר גרוסמן, לונדון
ירושלים, 3 בנובמבר 1919...רוסית
.
ירושלים, 3 בנובמבר 1919
מאיר איליץ' היקר,
דברים מוזרים מתרחשים בהתכתבות בינינו: מברקים ומכתבים אשר
נשלחים אלי אינם מגיעים לתעודתם, והוא הדין בתשובותיי. השלטונות
האנגליים (וגם אנשי הממסד היהודים) אינם מתייחסים אלי באהדה.
מקווה אני כי תצליח במפעל שהתחלת בו.\1 באשר לי, כנראה שלא
אסע לשום מקום, אלא אם כן יאלצני הרעב. אפילו נסיעה לאירופה
לתקופה קצרה אינה באה בחשבון וגם אינה מושכת אותי. עצם המחשבה
על נדודים ועל פרידה מן המשפחה היא עינוי בשבילי. איני רואה כל
מטרה שלמענה כדאי לזוז.
לדעתי, מצב העניינים מאכזב מאוד. בוועידת השלום לא נוכל
להשיג יותר ממה שאנו תובעים. באשר לתביעותינו הרשמיות, תוכנן
לקוי מבחינה משפטית ומבחינה מדינית, שכן הן נוסחו על ידי בורים
ומוגי לב. צפויה לנו, אפוא, תקופה קשה בארץ ישראל. גם היענותה
של היהדות למלווה הלאומי תהיה מועטה, כאשר יתברר מה דלים
ומעורפלים הם זכויותינו וסיכויינו. התיישבות ללא זכויות-יתר
מבחינה מדינית אינה אלא פטפוט. רק דבר אחד עשוי היה להיות תחליף
לצ'ארטר: חיל מצב עברי גדול בארץ. אבל הפריעו. והנה, האווילים
והנוכלים, מבחינה מדינית, וסתם צרי המוח הנמנים עם המפריעים -
אשר הפריעו לכל דבר - שבים לשלוט בציונות. אוסישקין, אביה
הרוחני של התפיסה שהציונות היא פרעוש המסוגל להתפתח רק בתוך
הרפש הטורקי, הגיע לכאן כדי לבנות את ארץ ישראל בתנאים
אירופיים;\2 זאגורודסקי\3 הופקד על בטאונה הראשי של הציונות
הקונסטרוקטיבית. סוקולוב, אשר לא עשה דבר פרט לכך שגבה את שכר
פעילותו המדינית של וייצמן, נחשב למנהיג ונהנה מהשפעה.\4 אשר
גינצברג,\5 המקיים מוסד לרכילות שבו שמחים לכל כישלון ציוני -
שהרי הוא מאשר את נבואותיו של אחד העם המנוח - מחזק במישרין את
ידי מנהיגינו בלונדון.
תודה על הצעתך להיעזר במנגנונך.\6 אעשה זאת. רוצה אני לנוח
ולהתבונן סביבי. בינתיים מפעלנו\7 יתבסס ואז נתחיל לארגן את המפלגה.\8 עד אז ייפתחו שערי
רוסיה. וגם תתגלה לעיני כול פשיטת הרגל של המשוגעים שלנו. לפי
שעה איני רוצה לערב את מפעלך עם האופוזיציה שלי, אף על פי שברור
לי, שגם אתה נמנה עמה.
בינתיים אציע לך עסקה: הנך זקוק לכתב בארץ ישראל. אני מציע
לך את יוענה מארקובנה.\9 הבעיה שלה - היא מסוגלת לכתוב רק
ברוסית. אבל אהיה אחראי לטיב הידיעות ולמגמתן. השב-נא במברק או
במכתב.
טרומפלדור הגיע. יש לו שתי תוכניות: גיוס חדש ללגיון
ול'החלוץ'. כאשר יש למישהו שתי תוכניות, איני מאמין באף אחת
מהן. אבל דומני, כי האנגלים בעצמם יהיו חייבים להתעניין בגיוס
ללגיון. ובכלל, אני חש כי קיומו של גדוד עברי מובטח מכוח צרכי
החיים. אלא שבמקום להיות גורם רציני שיציל את מפעלנו, הוא צומצם
לממדים של חוסר כוח.\10
כל טוב לך. כתוב לי תכופות, מ' א'\11 היקר. כל מכתב ממך
גורם לי שמחה רבה והוא בבחינת עזר רב. לחץ בשמי את ידו של
לנדאו.\12 יראה-נא מכתב זה כמופנה גם אליו.
בקשה לי אליך: התאמן בשפה העברית. הדבר לא יקשה עליך ובסופו
של דבר תזדקק לכך.
ערי בריא ולומד. אנה מארקובנה תכתוב לך בעצמה. אני מחבק אותך
בחוזקה.
שלך, ו' ז'
.
.
הערות:
1 מאיר גרוסמן יסד בלונדון, בשיתוף פעולה עם יעקב לנדאו, סוכנות
ידיעות - יידישע טעלעגראפן אגענטור - יט"א (הסוכנות הטלגרפית
היהודית - ,(Telegraphic Agency The Jewish שהיתה המשך ל'סוכנות
הידיעות היהודית' שפעלה בתקופת המלחמה בהאג (איגרת אל לנדאו 29.9.1917 ,
הערה 4). מטרת סוכנות יט"א היתה הפצת ידיעות מן הנעשה בעולם
היהודי.
2 מנחם אוסישקין עלה לארץ ישראל ב1919 ומאוקטובר 1919
עד 1923 עמד בראש ועד הצירים.
3 הכוונה כנראה לאלימלך זאגורודסקי - ) Zagorodsky מינסק 1868-תל
אביב 1953); אגרונום ופובליציסט. ערך פרסומים בנושאי המשק
החקלאי.
4 נחום סוקולוב היה באותה תקופה שותפו של וייצמן
בפעילות המדינית בוועידת השלום.
5 אשר צבי גינצברג, הידוע בכינויו הספרותי אחד העם. על קשריו של
ז'בוטינסקי עם אחד העם, ראה גם כרכים א וב, לפי המפתח.
6 במנגנון סוכנות הידיעות.
7 המפעל הציוני בארץ ישרא.
8 התנועה הציונית.
9 יוענה ז'בוטינסקי.
10 ראה על כך גם איגרת אל ברלין 21.11.1919 .
11 מאיר איליץ'.
12 יעקב לנדאו (איגרת אל פינקוס 1.9.1916 , הערה 3).
.
.