.
אל ארתור ג'יימס בלפור,\1 לונדון
ירושלים, 7 באוקטובר 1919...אנגלית
.
ירושלים, 7 באוקטובר 1919
אדון נכבד,
אני מרשה לעצמי להעביר אליך העתק של הבקשה,\2 שהגשתי להוד
מלכותו.\3 אהיה מאוד אסיר תודה לך, אם תקדיש לה את תשומת לבך.
העניין כשלעצמו חשוב לאין ערוך מגורלם האישי של חמישים וארבעה
הבחורים. מקווה אני, כי תבין את משמעותו המדינית והבינלאומית של
העניין, ואת סכנת הסיבוכים הכרוכה בו. ברצוני רק להוסיף - ואני
משער כי יועציך, ובמיוחד סר רונאלד גרהם, יודעים זאת - כי עשיתי
כמיטב יכולתי כדי להפנות את תשומת לבם של ידידיי בלונדון לכיוון
המסתמן בענייני ארץ ישראל מאז מינויו של גנרל אלנבי. הכיוון הזה
מוביל את היהודים למצב של ייאוש ומפתה את הערבים לערוך פוגרום.
בהיותי אחד מאלה אשר פעלו בקרב היהודים למען אוריינטציה
פרו-בריטית, איני רשאי לשתוק בשעה שאלפים מאשימים אותי וקומץ
אנשים, כי רימינו אותם ומעלנו בתפקידנו, בהסגירנו אותם לידיים
בלתי ידידותיות. עדיין יש לי תקווה קלושה, שאפשר אולי להציל את
המצב, בטרם ייווצר חיץ ברור בין בוגדים, מצד אחד, לנבגדים, מצד
שני.
הנני, אדוני, עבדך הנאמן,
ו' ז'בוטינסקי
.
סר ארתור בלפור, חבר פרלמנט
.
.
הערות:
1 ז'בוטינסקי שלח בו ביום מכתב כמעט זהה אל צ'ארלס פרסטוויץ'
סקוט, עורך המנצ'סטר גארדיין (ראה רשימת האיגרות).
2 בקשת החנינה.
3 איגרת אל ברלין 29.9.1919 , הערה 6.
.
.