.
אל נינה ברלין, לוזאן
לוד, 6 ביולי 1919...רוסית
.
לוד, 6 ביולי 1919
נינוצ'קה,
אני שולח לך שני מכתבים במעטפה אחת לא משום שאני קמצן, אלא
מפני שאזלו המעטפות.
את צודקת, תינוקת יקרה חמדת לבי, לא כדאי לאהוב אדם כדי
להתגעגע אליו אחרי כן. חיי אפורים מאוד. לו רק נתתי דרור לעצמי
הייתי שוקע בעצב. אני עובד הרבה ואלוהים אינו חוסך ממני דאגות.
בקשי מבלה שתקרא לך את מכתבי על מצב ה'מפעל' שלי.\1 אוסיף רק
דבר אחד: ארור קולומבוס, ובמיוחד אותו יהודי שמימן את מסעו. הוא
היה כנראה חסיד הטמיעה ואויב היהודים. מלבד זאת הוא ניחן בראייה
ארוכת טווח.\2
כתבתי לבלה גם על בואם של אניה וערי בסוף יולי ועל ההתכתבות
שלי עם גב' גוטמן.\3
שלחתי לכן את הגיליון הראשון של חדשות הארץ.\4 עם הופעת
גיליון מס' 12 החל העיתון להתפרק. להלן ציטוט ממכתבו של זלצמן:
'לא זו בלבד שד"ר טורוב סירב לשמש כעורך, אלא עזב בלי להמתין
למילוי מקומו. פרלמן\5 וקרטשמאר\6 חולים באופן רציני. לוריא\7
ומ' הכהן\8 נסעו ליפו. אלמליח\9 נסע וברוכוב\10 נסע, ואת העיתון
צריכים להוציא לאור מדי יום ביומו.' לו היה בידי הדבר הייתי
נוסע לעיר הקודש כדי לחלץ את זלצמן מן הצרה. אבל דווקא עכשיו אי
אפשר לקבל חופשה. אני באמת איני יודע מה לעשות.
מצפים כאן למרגולין,\11 הוא כנראה לא יגיע לפני אוגוסט.
רובין\12 אמור להגיע בימים הקרובים. ממלא מקומו של מרגולין הוא
בהמה (סליחה). למרבה הצער, גם הופקין\13 נסע וישוב לכאן כממונה
על ענייניו של גטניו\14 מקהיר. לפט'\15 נמאס והוא חש סלידה. מחר
תגיע רעייתו של ניל. היא תגור בראשון,\16 שם הכול אוהבים אותו.
על מקום מגורינו, לאחר שובם של הורייך, אחליט יחד עם אניה.
העתיד שלי מעורפל למדי. ממעמדי הנוכחי יסלקו אותי, וסביר להניח
שהדבר יהיה במוקדם ולא במאוחר, אני חש זאת. הוצאת הספרים\17 לא
תהפוך במהרה למכונה בעלת כושר תפוקה המסוגלת לשלם משכורות. אני
משתדל לא לחשוב על כך, זה הכול. דבר אחד ברור לי: לו הייתי
עכשיו בלוזאן, היית שולחת אותי להתאוורר - ואני לא הייתי מסכים.
אני מנשק את ידייך.
ו'
.
.
הערות:
1 דהיינו, על מצב הגדודים העבריים. המכתב אל בלה לא נמצא.
2 רמז לתרעומת על החיילים האמריקנים בגדודים 38 ו39 בשל דרישתם
להשתחרר (איגרת אל פרידנוואלד ו- סולד 4.7.1919 ).
3 הכוונה כנראה לרעייתו של הסופר שמחה אלטר גוטמן (בן-ציון).
4 איגרת אל ברלין ב' ו- נ' 21.6.1919 .
5 שמואל פרלמן - ) Perlman מינסק 1887-תל אביב 1958); עורך
ומתרגם. עלה לארץ ישראל ב1914. בסוף 1914 גורש לאלכסנדריה וניהל
שם בית ספר לילדי הפליטים הארץ-ישראלים. בשנים 1922-1919 היה
עורך הארץ (עד 2 בדצמבר 1919 חדשות הארץ). ב1923 ערך את העולם,
שבועון ההסתדרות הציונית בלשון העברית. השתתף עם ז'בוטינסקי
בעריכת האטלס העברי - האטלס המודרני הראשון בלשון העברית. 6 א'
י' קרטשמאר (יזרעאלי) - ) Kretschmar ז'יטומיר 1878-ניו יורק
1962); עיתונאי. ב1912 התיישב בארצות הברית. הגיע לארץ ישראל
כחייל בגדוד העברי ה39. ראה גם איגרות אל וולפסון 7.2.1910 ו- 15.2.1910 .
7 יוסף לוריא (איגרת אל אוסיש'ין 13.7.1906 , הערה 6).
8 מרדכי בן הלל הכהן.
9 אברהם אלמליח (ירושלים 1885-שם 1967); מורה, סופר, עיתונאי,
בלשן ועסקן ציבור. מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל. היה חבר
אסיפת הנבחרים הראשונה והשנייה, חבר הנהלת הוועד הלאומי ולימים
חבר הכנסת הראשונה. 10 אהרן מיכל ברוכוב, לימים ברכיהו (וילנה
1869-ירושלים 1946); פובליציסט ומורה. בשנים 1910-1906 שימש
כמזכיר 'הוועד האודסאי של חובבי ציון'. ב1912 עלה לארץ ישראל.
היה חבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל וחבר מערכת חדשות הארץ.
11 אליעזר מרגולין, מפקד גדוד 39. 12 לויטננט הרולד רובין,
שביקר בימים אלה באנגליה (ראה איגרת אל ז'בוטינסקי י' 26.3.1919 ). 13 מייג'ור
הופקין ( ,(Hopkin סגן מפקד גדוד 39. 14 זהותו לא נתחוורה.
15 לפטרסון.
16 ראשון לציון.
17 ששלמה זלצמן תכנן להקים בירושלים (איגרת אל ז'בוטינסקי י' 20.2.1919 ).
.
.