.
אל בצלאל יפה, תל אביב-יפו
לוד, 5 ביולי 1919...עברית
.
לד, 5 ביולי 1919
ידידי,
בבקשה ממך למסור לועד הפועל של הועד הזמני, כי שלשם מאנה
פלוגת חיילים של הגדוד הל"ח בבלח (קרוב לרפה)\1 לצאת לעבודתם;
נאסרו, ושלחו חילים נוצרים מלד לשמרם. דרישתם - שחרור בלי
איחור; אבל סבות המרד הן אותן הסבות הכלליות, שהרסו את כל
ההתלהבות הקודמת של המתנדב העברי והסירו בעיניו כל טעם פוליטי
ואידיאלי מעבודתו ומקרבנותיו.
בעצם הזמן סרבו מספר חילים מהגדוד הא"י ברפה להכנע לפקודה
השולחת אותם למצרים, לעבוד בתור משגיחים על שבויים תורכים (אין
זאת עבודת משמר כעבודתנו אנו פה, למשל, כי אם משרה מחוץ לגדוד
העברי, בתוך staff של מחנה השבויים). הם אומרים, שאין לממשלה
הרשות לשלוח אותם למצרים.
ידוע לך כמה השתדלתי להשקיט את חילינו ודרשתי מהם משמעת אין-
סוף, אבל אני מוכרח להודות, כי באו מים עד נפש ואינני יכול
להאשים את החילים האלה. עברתם קשה מאד מנקודת המבט הצבאית,
והמצב רציני.
ועד הצירים לא עשה מאומה כדי לשנות את היחס האנטישמי
לחילינו - יחס שהתפשט בהדרגה בכל חלקי הצבא ובכל שדרותיו מלמעלה
עד למטה - לא עשה מאומה, חוץ משהרבה בשיחות חנם עם אלנבי
ומוניי,\2 אשר שניהם שונאים את החיל העברי וישמחו לחרבן
גדודינו.
הקהל הארץ-ישראלי אולי יוכל עוד להיטיב את המצב, אם יפנה ישר
לממשלה האנגלית בלונדון - ישר, ז"א לא דרך ועד הצירים ולא דרך
הציונים שבלונדון.
ממכתבי זה אני משאיר אצלי העתקה, ואפרסם אותו אם יהיה צורך
להטיל את האחריות על אלה שיכלים לעזור ולא עזרו.
שלך בידידות,
ז' זבוטינסקי
לכ' ה' ב' יפה, ת"א
לא אוכל לבוא ליפו בימים אלה בשום אופן.
.
.
הערות:
1 בדיר אל-בלח, בקרבת רפיח.
2 מייג'ור-גנרל ארתור ו' מאני.
.
.