.
אל יוענה ז'בוטינסקי, לונדון
לוד, 26 במאי 1919...רוסית
.
26 במאי 1919
יקירתי,
מחר יום הולדתך. קיוויתי מאוד לבלות יום זה בחברתך. יתן לך
האלוהים סוף סוף בריאות ומרגוע. אל תיעצבי בדבר 'זקנתך'. הכול
אומרים שעכשיו את חיננית מאוד, יותר מאי פעם. אומרים זאת
בנחישות כזו עד שאפילו אני סקרן לראות. אבל לכשניפגש, אכה אותך.
הביאי פרגול. הנה הסיבות:
ב3 במאי הברקת לי: 'אני מנסה להשיג היתר לסוף מאי. מסיבות
רבות אני מעדיפה שתבוא ללונדון. מכתב יבוא וכו'.\1 התאריך: 3
במאי, שבע בערב. בעקבות המברק חיכיתי למכתב כדי להבין את משמעות
'הסיבות הרבות' שלך. אם הסיבה היא שערי עדיין זקוק למומחה, ברור
שאסור לך לנסוע. ספק אם 'הסיבות' האחרות כה חשובות. אילו הגיע
מכתבך והייתי למד ממנו שאין עוד צורך במומחה, הייתי משיג במקום
כלשהו כסף ושולח לך למימון הנסיעה.
במקום המכתב ההוא על אודות 'הסיבות' הרבות הגיע מכתב אחר,
גם כן מ3 במאי, והוא מצורף בזה.\2 זו הידיעה הראשונה ממך מזה
ארבעה חודשים, ולא הבנתי במכתב אף מלה. מי זאת א'? אני מנחש
שמדובר בגב' ארשאווסקי. על אלו 200-180 לירות שטרלינג את כותבת?
לצורך הנסיעה? אבל את כותבת: 'תבוא'. לניתוח שלה? אי אפשר
להבין. מובן מאליו שאם את זקוקה לכסף, לכל מטרה שהיא, אשיג את
הכסף ואעבירו אלייך. אבל איני יכול לעשות דבר כל עוד איני יודע
מה לעשות.
בינתיים קיבלו אחיה של רוזה גינצברג (כהן)\3 מכתב ממנה, שבו
היא כותבת כי קנתה כרטיס נסיעה לאנייה בה תפליג גב' ז'בוטינסקי.
גם ארשאווסקי קיבל מכתב מרעייתו ונאמר בו כי את מפליגה.
לאור כל זאת, יכול אני לתאר את מצבי הנפשי רק בעזרת ציטוט
של אחת מהתבטאויותייך: 'או שהוא ילד או שאיננו ילד'. הביאי את
הפרגול, אבל הביאי אותו הנה.
אם לדבר ברצינות, אני עדיין ממתין למכתבך על אודות 'הסיבות
הרבות', ואפעל בהתאם.
אני שוהה במחנה, מרוצה מאוד ובריא. דירתנו ביפו מסודרת
והמשרתים מחכים. הקיץ קריר במיוחד. אם אין מניעה בשל ערי -
בואי. אני כה מתגעגע אלייך עד שמתחשק לי לכתוב מכתבים בסגנון
הווינאי הישן.
אני מנשק אותך ואת ערי.
ו'
ארשאווסקי נסע לאנגליה. לא אמרתי לו דבר.
.
.
הערות:
1 המברק לא נמצא.
2 המכתב לא נמצא.
3 רוזה גינצברג ( ;(Ginzberg בתו של מרדכי בן הלל הכהן ורעייתו
של שלמה גינצברג - בנו של אחד העם. עורכת דין. הגיעה לאנגליה
ב1917 ועבדה במשרד הציוני בלונדון עד 1921.
.
.