.
אל נינה ברלין, תל אביב-יפו
רפיח, 3 באפריל 1919...רוסית
.
3 באפריל 1919
ידידתי הטובה והחביבה,
מתחשק לי להיות עכשיו ביפו, לשבת אתך סתם ככה ולפטפט בשקט או
לספר לך על כמה מצרותיי הרבות, שפקדוני במהלך חיי, ועל כל מיני
עניינים מסובכים שנשכחו. היה זה בסך הכול משחק טיפשי. מה נותר
לי מכל העניין הזה? נותרה בידי הברירה - להטביע את עצמי או
להמשיך ולשחק את משחק החיים.
נינה חביבתי, הלוואי ויכולתי לגמול לך על טוב לבך ולעזור לך
במקצת בעת קשה זו. היה לי טוב כאן במחנה, אבל היום נתעורר בי
הרצון לבוא הביתה לתל אביב. זה זמן רב שלא היה לי בית כל כך
טוב, ומשלי. מטרידה אותי המחשבה, שכולכם עצובים בעוד אני איני
מסוגל אפילו לשהות עמכם ולדבר אתכם. לבי דווי.
יונתי, יהי-נא האלוהים בעזרכם. אני מנשק את ידייך.
ו'
.
.