.
אל נינה ברלין, דיר אל-בלח
תל אביב-יפו, 23 בינואר 1919...רוסית
.
23 בינואר 1919
נינוצקה, יקרה מפז,
רק אתמול קיבלתי את מכתבך העצוב.\1 אני מקווה שהכול נשכח זה
כבר ושהמכשפה\2 שלך מתה או קרה לה משהו בדומה לכך.
אל תתייחסי באמון למכתביי שיש בהם דברים העלולים לפגוע. נהגי
כמוני - אף פעם איני מאמין לך כשאת פוגעת בי. יודע אני שבלבך
חבית מלאה תפוזים מתוקים, וכולם נועדו לי. אלא שאת מעמידה פנים
ושולחת אותי להתאוורר. אבל יום יבוא והכול יבוא על מקומו בשלום.
ובאשר להתאווררות - ביום שני אסע לימה,\3 אפגוש שם את
גליקין\4 ואת כל אנשי הגליל התחתון.
סיניוריטה, אני מנשק את רגלייך (חי נפשי שאין הדבר בגדר
חוצפה. כך נוהגים לכתוב בספרד. את הרי יודעת אל נכון שבינתיים
אין לי עניין ברגלייך).
ו'
.
אמא מתנהגת כיאה לאשת חיל. לאבא גנבו מזוודה עם לבנים ומעיל.
חיפשו רכוש מדינה גנוב ברימון ומצאו בגדים בלויים. הייתי שם
וצילמתי הכול. אין כל חדשות. שורר כאן שקט מוחלט.
.
.
הערות:
1 המכתב לא נמצא.
2 האחות הראשית.
3 השם התלמודי (ימא) של יבנאל, שנשתמר בפי הערבים.
4 משה גליקין (איגרת אל שץ 28.9.1909 , הערה 7).
.
.