.
אל הקצין הפוליטי הראשי,\1 קהיר
תל אביב-יפו, 15 בינואר 1919...אנגלית
.
15 בינואר 1919
הקצין הפוליטי הראשי, המטה הראשי,
בהקשר לשיחה שקיימתי ביום ראשון שעבר עם מייג'ור דאפילד,\2
אהיה אסיר תודה אם תואיל להעביר ללונדון את המברק המצורף בזה
ואם המטה הראשי יתמוך בתוכנו.\3
חשוב מאוד שתינתן האפשרות לחיילי הגדודים העבריים, המביעים
את רצונם להשתחרר בארץ ישראל, להישאר ביחידותיהם עד שיוכרע סופית
מעמדה של הארץ במישור הבינלאומי, ועד שוועד הצירים יהיה מסוגל
לתת להם תעסוקה מתאימה - חקלאית או תעסוקה אחרת. כל עוד לא
תוענק זכות מיוחדת זו, קיים חשש שאנשי קבוצת 43 (סטודנטים) או
קבוצת 37 (חקלאים) ישוחררו בארץ ישראל בתקופה שבה הסטודנטים לא
יוכלו לנסוע לאוניברסיטאות אירופיות בשל קשיי תחבורה, והחקלאים
יתקשו למצוא עבודה בשל התנאים הכלכליים הבלתי תקינים. כתוצאה
מכך יעלה אחוז המובטלים.
בואם, זה לא כבר, של אלף ומאה חיילים כתגבורת לגדודים
העבריים\4 מלמד באופן ברור, שממשלת בריטניה שואפת לסייע לחיילים
יהודים להתיישב בארץ ישראל. לכן מאמינים אנו, שייעשה הכול כדי
להעסיקם בצבא עד אשר תהיה אפשרות להתחיל בהתיישבות שיטתית.
מנקודת מבט זו לא יהיה רצוי שהאלטרנטיבה היחידה לשחרור
מיידי תהיה גיוס לתקופה מינימלית של שנתיים, כדרישת משרד
המלחמה. אנו מבקשים שהשלטונות יאפשרו במקרה זה גיוס לפרק זמן
קצר יותר. כמובן, לדעתנו יש להעניק זכות זו רק לאלה אשר יגישו
את בקשותיהם באמצעות הצינורות הגדודיים. אנו סבורים שמספר ניכר
של חיילי הגדודים העבריים נוטים לעשות כן.
[ו' ז'בוטינסקי]
לויטננט
הממונה על המחלקה הפוליטית
.
.
הערות:
1 בתפקיד זה כיהן בריגדיר-גנרל גילברט פ' קלייטון (איגרת
אל ז'בוטינסקי י' 27.3.1918 , הערה 6); אך באותה עת הוא שהה בלונדון.
2 Duffield מעוזריו של הקצין הפוליטי הראשי.
3 המברק מ15 בינואר 1919 מופנה לנחום סוקולוב, ובו בקשה לפעול
נגד שחרור כפוי של חיילי הגדודים העבריים
4 מגדוד 42 של הקלעים המלכותיים, שבזמנו נשארו בפלימות כעתודה.
לדיוקו של דבר הגיעו 1079 חיילים ו2 קצינים. (מברק מ28 בדצמבר
1918 מאת משרד המלחמה אל מטה 'חיל המשלוח המצרי', 32/1539 . W.O
.(P.R.O.,
.