טיוטה.
- מסכם את הרצאתו ואת תשובותיו לשאלות הנוכחים בהתכנסות של חברי
הפרלמנט הבריטי ב-23 ביולי, בה השתתף גם הנמען.
- מטעים שרק המאמינים שא"י חייבת לשמש תשובה לבעיית היהודים
ימצאו עניין בדבריו, בעוד שלאחרים הדואגים כיצד לשחרר את בריטניה
מההבטחה המביכה של הצהרת בלפור, או המאמינים שבאחד הימים תימצא
טריטוריה אלטרנטיבית לא"י- לאלה אין להצ"ח מה להגיד.
- אומר שהוא מאמין שקיימים בבריטניה מדינאים הרוצים לבצע את המעש
הגדול של הצהרת בלפור, ועבורם העלה בהרצאתו את הרעיונות הבאים:
- מטעים שהוויכוח על חלוקת א"י הוא שלב חולף בהתפתחות העניינים,
ובמהרה יתברר שלא רק הכנת תכנית החלוקה, אלא אפילו ניסוח תכנית
כזאת על הנייר היא משימה בלתי אפשרית.
- אומר שקיימת חלופה לחלוקת הארץ- יצירת שיווי משקל בין שתי
האוכלוסיות בא"י, תוך העלאה, בבת אחת, של חצי מליון יהודים,
כדוגמת ההעברה של מליון נפש מתורכיה ליוון ב-1923, וקליטתם תוך
תקופה קצרה.
- מציין שמבצע זה ידרוש תכנית מוקדמת של עבודות ציבוריות בא"י,
והלוואה לאומית יהודית כלל עולמית.
- אומר שהוא משוכנע שביצוע תכנית כזאת ישפר את היחסים בין
היהודים והערבים.
- יוצא מתוך הנחה שביצוע תכנית זאת, או כל תכנית אחרת, ידרוש
שינוי בהרכב יועציה הציוניים של ממשלת בריטניה.
- טוען שבסוכנות היהודית בהרכב הנוכחי, מיוצג רק רעיון
הסלקטיביות בציונות, השואף לכונן בא"י מעבדה ליחידי סגולה
מהאסכולה הסוציאליסטית.
- טוען שמשרד המושבות, אשר מסר לגוף זה את המונופולין לבחור לפי
ראות עיניו את העולים לארץ, נושא באחריות לכפיית עיקרון מלחמת
המעמדות על המעמד הבינוני השמרני בא"י, ששבעים אחוז מיהודי העולם
נימנים עליו, ושבעטיו נפגע מבנהו הכלכלי ויציבותו הרוחנית של
הישוב.
- תובע שינוי המדיניות של המנדטור, שיעודד את כיבוש הסוכנות
היהודית ע"י נושאי התפיסה ההומניטרית הציונית, הדוגלים בייצוג
שווה ביציאת אירופה לכל המעמדות החברתיים והמחנות האידאולוגיים
ביהדות.
- מציין ששינוי מדיניות כזה לא רק שיביא תועלת ליהודים, אלא ישים
קץ לאבסורד, שממשלת המנדט נותנת יד להגברת זרם הסוציאליזם
הקיצוני הן באירופה המזרחית והן במזרח התיכון.
- מסכם את שלוש ההצעות שהעלה בהרצאתו: א) שלילת תכנית החלוקה;
ב) העלאה מזורזת של חצי מליון יהודים לא"י; ג) בניה מחדש של
הסוכנות היהודית ע"י בחירות כלליות, וכינונה כפרלמנט יהודי לישוב
א"י.
- מתייחס לעניין עליית חצי מליון יהודים בבת אחת, ומסביר את
מעשיות ההצעה, שביצועה מצריך תכנון מיוחד שכבר נעשה ע"י הצ"ח
והוא מוכן להציג ראשי פרקים.
- מטעים שהתכנית תדרוש הון גדול; מציין שבין השנים 1935-1918
השקיעו היהודים 15 מליון לי"ש באמצעות הקרנות הלאומיות
ו-80 מליון לי"ש ע"י הון פרטי, ומביע את אמונתו בהצלחתו של מלווה
לאומי יהודי.
- מסיים באומרו שמטרת המכתב היא לעורר את מחשבתם של הנמענים
בתקווה שתימצא קבוצת מדינאים בעלי מרץ שתעודד הצעה אלטרנטיבית
לתכנית החלוקה של א"י.