- מדגיש שחילוקי הדעות בעניין א"י עמוקים ביותר, וחורגים מעבר
לוויכוח על תכנית החלוקה.
- מאמין שתכנית החלוקה תרד מהפרק, משום שהתברר שלא זו בלבד שעצם
רעיון החלוקה אינו מעשי, אלא שאי אפשר להגיע לניסוח תכנית
מפורטת.
- סובר שההתנגשות בין שתי האסכולות במחשבה הציונית תימשך גם אחרי
שדו"ח ועדת פיל ישכח. זוהי התנגשות בין הסתדרות עובדים סלקטיבית,
השואפת להקים בא"י מעבדה בשביל יחידי סגולה דוגלים ברעיון
הסוציאליסטי, לבין ציונות הומניטרית, התובעת את ארץ ישראל לכל
יהודי הזקוק לה; זוהי התנגשות בין ההסתדרות הציונית לבין
ההסתדרות הציונית החדשה.
- מטעים שאף על פי שהנמענים משתייכים לאסכולה הסוציאליסטית, אין
נשיאות הצ"ח רואה פגם להמציא להם את התזכיר המצורף
(ראה תיק ג6/1-4), משום שהיא מאמינה שחברי פרלמנט לא יתנו יד
לשלטונות, לכפות על הישוב את עיקרון מלחמת המעמדות באמצעי לחץ
והרעבת מתנגדים ולהעניק זכויות מיוחדות לתומכי האסכולה
הסוציאליסטית, תוך סרוב להטות אוזן לתלונות הצד השני.