128 אל חיים וייצמן, לונדון
לונדון, 22 ביולי 1937 אנגלית
לונדון, 22 ביולי 1937
נשיא הסוכנות היהודית לארץ ישראל, לונדון
אדון נכבד,
מכיוון שבכל העולם היהודי גובר החשש שהצעות הוועדה המלכותית מאיימות להרוס את עצם משמעותה ואת נשמתה של תנועת המולדת היהודית, הכרחי עתה, יותר מאי פעם, שעמדתו של העם היהודי בנוגע לעתידה של ארץ ישראל תיקבע סופית על ידי גוף המייצג את כל היהדות העולמית המצדדת בבניינה של ארץ ישראל./1

אנו מודעים לשירותים הגדולים שעשתה ההסתדרות הציונית למען ארץ ישראל היהודית, אולם אנו משוכנעים שכל האנשים ההגונים, יהודים ולא יהודים, יסכימו שהן ההסתדרות הציונית הן הסוכנות היהודית במתכונתן הנוכחית, אינן יכולות להתיימר שהן מייצגות את היהדות כולה המצדדת בבניינה של ארץ ישראל. קיומם של שני הארגונים שבשמם נשלח מכתב זה, שלא להזכיר ברגע זה איגודים שגם הם מעוניינים בבניין הארץ, היא אכן הוכחה מוחצת שגם מחוץ להסתדרות הציונית והסוכנות היהודית קיימים המונים הקשורים באופן פעיל ביותר ובלתי אמצעי למולדת היהודית. ללא ספק קיים מספר עוד יותר גדול של יהודים בלתי מאורגנים שגורלה של ארץ ישראל, במיוחד בשעה זו, הוא בשבילם לא רק משאת נפש, כי אם גם שאלת הסיכוי לרווחה חומרית, אם לא שאלת הישרדות.
אף על פי שאנו מודעים היטב לשוני המהותי בהשקפותיהם של שני הארגונים החתומים על מכתב זה, בכל זאת אנו רואים זאת כחובתנו המשותפת להציג את דרישתנו להסתדרות הציונית, לסוכנות היהודית ולעולם היהודי והלא יהודי בכללותו, שהעמדה היהודית בנוגע לעתידה של ארץ ישראל תובא להחלטתה של אספה מיוחדת אשר תייצג את כל יהדות העולם המצדדת בבניינה של ארץ ישראל, ללא קשר השתייכות./2
כצעד ראשון בכיוון זה, אנו מציעים שתכונס ללא דיחוי ועידת שולחן עגול של שלושת הארגונים שלנו,/3 בראשותו של יושב ראש ניטרלי, כדי שנחליט יחדיו על הדרכים ועל האמצעים להוצאתו אל הפועל של הרעיון המתואר בסעיף הקודם.

שלך,
י' רוזנהיים/4
ו' ז'בוטינסקי
נשיא אגודת ישראל/5




נשיא ההסתדרות הציונית החדשה

1 מן הסתם התכוון ז'בוטינסקי לאספה הלאומית של העם היהודי שתיבחר בבחירות כלליות, אשר תחליף הן את ההסתדרות הציונית הן את הסוכנות היהודית במתכונתן הנוכחית (ראה גם לעיל, איגרות 24, 84, 100).
2 ללא קשר השתייכות למפלגה או לארגון כלשהו, בתנאי שהם מצדדים בבניינה של ארץ ישראל.
3 ההסתדרות הציונית הישנה, ההסתדרות הציונית החדשה ואגודת ישראל. ראה גם להלן, איגרת 128א, סעיף 3.
4 יעקב רוזנהיים – Rosenheim (פרנקפורט ע"נ מיין 1870-ירושלים 1960) היה נשיא אגודת ישראל. הוא נמנה עם מייסדיה של אגודת ישראל ובמשך שנים רבות עמד בראשה. הוא עלה לארץ ישראל מארצות הברית בשנת 1950.
5 ראה כרך ג, איגרת 233, הערה 7.


128א אל ועד המורשים של הצ"ח, תל אביב
לונדון, 22 ביולי 1/1937 עברית
לונדון
ח' מ' נ',/2
בתשובה למכתבכם מיום 16 ליולי/3 הננו להודיעכם:
1. בישיבת הנשיאות מיום אתמול הוחלט להסכים להצעתו של ד"ר ו' סנאטור/4 בדבר עשרת האחוזים מהסרטיפיקטים./5 בהדמנות זו אנו מזכירים לכם את הוראותינו במכתבינו הקודמים, בדבר התביעות הטכניות שעליכם לעמוד עליהן בשעת המשא ומתן.
אנו מקוים שתבואו לידי הסכם מידי.
2. מסיבת ה'שולחן העגול' בינינו ובין ההסתדרות הציונית הישנה לא התקימה, מפני שלא הסכימו ליושב ראש ניטרלי./6 אנחנו עמדנו בכל תוקף על התביעה הזאת.
3. התקימו פגישות בין באי_כח הנשיאות ובין באי_כח של הועד הפועל ל'אגודת ישראל'. החלטנו לבוא בתביעה אל הסוכנות היהודית, למסור את שאלת עתידה של ארץ ישראל לגוף שייצג את כל דורשי ציון./7 בתור צעד ראשון בכוון זה, שתי ההסתדרויות מציעות מסיבת שולחן עגול. את העתקתו של המכתב הזה העברנו לוזירת המושבות./8 בעוד שבוע יפורסם על ידי שני הצדדים.
4. מר בן_חורין נוסע ארצה בשליחות תכופה/9 של הנשיאות. תפקידיו יהיו:
א) למסור אינפורמציה לחברינו ולצבור היהודי בארץ ישראל על המצב המדיני.
ב) לבוא בקשר עם ד"ר ויזל/10 על דבר הפעלת ועדת הכספים שלנו, שהוא היושב ראש שלה.
ג) להעביר, בהסכמה עם ד"ר ויזל, מפעל כספי בארץ, כדי לאפשר לנשיאות את עבודתה המדינית החשובה העומדת על הפרק.
ד)
לנהל משא ומתן ולבוא לידי הסכם סופי, בשם הנשיאות, עם בנקים ארצי_ישראליים בענין הקלירינג הפולני./11
הננו בטוחים, שועד המורשים וכל חברינו בארץ יעמדו לרשותו של ח' א' בן_חורין ויעזרו לו בכל המפעלים הנ"ל.
אנו זוכרים היטב את ההסכם ביננו ובינכם על דבר מפעלים כספיים בארץ. אולם כפי שיבאר לכם הח' בן_חורין, השעה כל כך דוחקת והמצב כל כך רציני, עד שאנו מוכרחים לעמוד בכל תוקף בדבר העברת מפעל כספי בארץ עבור עבודתה המדינית של הנשיאות.

ב"ב/12 המדינה העברית,

ז' ז'בוטינסקי,

נשיא
1 התאריך משוער. ד"ר אריה אלטמן אישר ב6 באוגוסט שהמכתב נתקבל ב27 ביולי (מ"ז, א 25/3/2).
2 חברים מאוד נכבדים.
3 במכתבו מ16 ביולי הודיע ד"ר אלטמן לנשיאות הצ"ח, שאין שום סיכוי לקבל ממחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בשביל חברי בית"ר, למעלה מעשרה אחוזים מהמכסה השנתית של הסרטיפיקטים (מ"ז, ג10א/2/18/3). ראה להלן, הערה 5.
4 ד"ר דוד ורנר סנאטור – Dawid Werner Senator (ברלין 1896-אטלנטה 1953 – נקבר בירושלים); כלכלן. בשנת 1930 עלה לארץ ישראל, היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית מטעם הלא_ציונים וכיהן כמנהל מחלקת העלייה שלה.
5 בפגישה שקיימו ד"ר אריה אלטמן ואפרים ואשיץ, ב2 ביולי 1937, עם ד"ר סנאטור
בעניין סרטיפיקטים לבית"רים הוא הודיע להם, כי מחלקת העלייה של הסוכנות מוכנה להקציב לבית"ר כעשרה אחוזים מההקצבה השנתית של הסרטיפיקטים (מכתבו של אלטמן מ4 ביולי 1937; מ"ז, ג10א/2/18/3). ד"ר אקצין יעץ לחברי ועד המורשים לדרוש 20% מהסרטיפיקטים (מכתבו מ9 ביולי 1937; מ"ז, ג10א/2/18/3).
6
נשיאות הצ"ח ניהלה התכתבות עם ההנהלה הציונית בעניין מינוי יושב ראש ניטרלי
לוועידת השולחן העגול בין הצדדים (היא הציעה את פנחס רוטנברג), אך ההנהלה הציונית התנגדה לכך. ראה גם להלן, איגרת 130, הערה 13.
7 ראה לעיל, איגרת 128


































8 למשרד המושבות.
9 דחופה.
10 ד"ר וולפגאנג פון וייזל שהה באותה עת בארץ ישראל.
11 מכיוון שממשלת פולין הטילה הגבלות על הוצאת מטבע זר מן המדינה, הוצעה תכנית להעברת רכושם של העולים היהודים מפולין לארץ ישראל בעזרת 'קלירינג', דהיינו 'סילוקין' של חובות באמצעות בנקים. הכוונה היתה שהעולים יפקידו את כספם בידי חברה אשר תרכוש בו סחורות פולניות. הסחורות הללו תימכרנה בארץ ישראל והתמורה הכספית תועבר לחשבונותיהם של בעלי הרכוש בבנקים ארץ_ישראליים.
12 בברכת.