85 אל ועד המורשים בא"י, תל אביב
יוהנסבורג, 30 באפריל 1937 עברית

יוהנסבורג, 30 באפריל 1937
הוראות לענין האירגון./1
א) ועד משבעה חברים, בהם מורשה ראשי,2 נציב בית"ר, מורשה הקרן ת"ח;/3 השאר מהאדונים אברהם וינשל,/4 לובוצקי,/5 יוסף כצנלסון/6 ד"ר שלוס,/7 אדריכל רויטמן,/8 ה' ביטקער,/9 אברהם בן_זיו,/10 או דומי ערך לאלה בהתאם להצעות ועד המורשים.
ב) המנהל/11 משתתף בישיבות הועד ברשות ההצבעה. הוא מוציא לפועל את כל ההחלטות. אם יצטרך, ימנה לו עוזרים או קולגיה/12 עוזרת. לאמור: המוסד המחוקק – הועד יחד עם המנהל; המוסד המוציא לפועל - המנהל לבדו.
ג) במקרה של סכסוך בין המנהל והועד, יכריע זאב./13
ד) בשאלת ההבלגה מכריע זאב.
פקודתו בתנאים הנוכחים: אם תתחדשנה הפרעות, ואם תתבטא בהן הנטיה להתנפל גם על יהודים, אל תבליגו. אבל יש הרשות לועד, אם ימצא שצריך להבליג, לפנות לזאב בבקשת הסכמתו להבלגה – והוא יכריע. מצד אחר, רשות לו לזאב לפקד הבלגה מתוך יזמתו הוא.
ה) המנהל יודיע לאירגון השני,/14 כי מוכן הוא לקואורדינציה/15 בעניני הסכם הגנה, על התנאים שלא יכללו הכרת מרותם של הסוכנות או הועד הלאומי הן בגלוי והן ברמז. צורך בקואורדינציה כזו יופיע רק במקרה של סכנה מעשית ודי חשובה. 'עניני הגנה' אינם 'עניני הבלגה'. אם יתגשם משא ומתן בשאלת הקואורדינציה, רשות לו לועד להחליט על כל פרטי הסידור בגדר העקרונות הנ"ל, מבלי לשאול את זאב; אך זאב יש לו הרשות לבטל את ההסכם.

ו) רשות (וגם עצה) לועד שימנה מבין חבריו גרעין קטן פנימי, לסידור ענינים שאינם נתונים לא לדחוי ולא לדיון ברבים.
ז) המנהל ישתמש בבית"ר, במידה הכי רחבה, בתור מוסד המכין את חבריו. בית"רים ומבוגרי בית"ר לא יתקבלו לאירגון אלא ברשיון הנציב.

פלוגות הגיוס תוכרנה בתור יחידות האירגון בתפקיד כפול,/16 וראש מחלקת הפלוגות יתמנה בהסכם הדדי בין המנהל והנציב./17
ח) אין קשר ואין גשר בין האירגון והועד/18 מצד אחד, ובין איזה שהוא אורגן/19 רשמי של הצ"ח, הצה"ר, בית"ר וכדומה מצד שני. ואלה אינם אחראים על פעולת אלה. גם זאב מכהן בענין הזה בתור פרט.
ט) החברים (מלבד הבית"רים) יתקבלו ע"י המנהל כטוב בעיניו, בלי הבדל מפלגתי, אך כולם בתור יחידים. אם תבוא הצעה להכניס גוש חדש לאירגון בתנאי שתהיה לו נציגות בועד, הועד יחליט ולזאב/13 הרשות לאשר או לבטל לפסול.
י) המנהל יחתום נדר א', שיכתוב את כולו בעצם ידו, והטופס יישלח לזאב. כמו כן הנדר ב' (לקצינים). נדר ג' (לחברים פשוטים) ייחתם על נוסחא מודפסת, אבל גם הוא יישלח לזאב. מנדרי הקצינים והחברים, תישמרנה העתקות אצל המנהל.

[זאב ז'בוטינסקי]

1
בעקבות פרישת אברהם תהומי וקבוצתו מהארגון הצבאי הלאומי והצטרפותם
לארגון ה'הגנה', שלח ז'בוטינסקי הוראות לארגונו מחדש של הארגון הצבאי הלאומי.
2 דהיינו יושב ראש ועד המורשים. בתפקיד זה כיהן ד"ר אריה אלטמן.
3


מורשה קרן 'תל_חי'.
4


ד"ר אברהם ויינשל (כרך ה, איגרת 37, הערה 1), אשר עמד בעבר בראש הנהגת

ברית הצה"ר בארץ ישראל, פרש מן ההנהגה בשל מחלוקת על רקע אישי (ראה כרך




יא, איגרת 15, הערה 14), אולם הוא נשאר נאמן לתנועה (ראה להלן, איגרת 178).
5 בנימין לובוצקי, לימים אליאב.
6 יוסף כצנלסון – Katznelson (בוברויסק 1896-וארשה 1940); עלה לארץ ישראל
בשנת 1925 ועבד בחברת 'סולל ובונה'. לאחר מאורעות תרפ"ט הוא הצטרף לברית הצה"ר ונמנה עם פעיליה הבולטים – היה מפקד קן בית"ר בירושלים וחבר הוועד המרכזי של ברית הצה"ר. הוא נמנה עם ראשי הסיעה המקסימליסטית והיה חבר ב'ברית הבריונים'. כצנלסון נמנה עם מייסדי הארגון הצבאי הלאומי, ובמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הוא התנגד להבלגה. בשנת 1938 הוא כיהן כממלא מקום ראש ועד המורשים בארץ ישראל בעת היעדרו של ד"ר אלטמן, שיצא במארס 1938 עם ז'בוטינסקי לדרום אפריקה. בהיותו מבוקש על ידי השלטונות הבריטיים, הוא נאלץ בקיץ 1938 לצאת מהארץ. ב20 בנובמבר 1938 מינה אותו ז'בוטינסקי לקצין שלטון בית"ר ולחבר ועדת העלייה בווארשה מטעם נשיאות הצ"ח. עד יום מותו הקדיש יוסף כצנלסון את מלוא מרצו ואת מאמציו למפעל ההעפלה של התנועה הרביזיוניסטית.
7 ד"ר יוסטוס שלוס – Justus Schloss (גרמניה 1891-תל אביב 1964) היה כלכלן. הוא נמנה בשעתו עם ראשי ברית הצה"ר בגרמניה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והיה פעיל בהסתדרות הציונית החדשה.
8 משה רויטמן, לימים עמיעז (כרך יא, איגרת 91, הערה 1). ראה גם להלן, איגרת 94.
9 רוברט ברל ביטקר –Robert B. Bitker (רוסיה 1907^ארצות הברית 1977) היה בעל ניסיון צבאי שרכש כקצין בצבא הרוסי הלבן, אשר נלחם בבולשוויקים תחת פיקודו של הגנרל דניקין. לאחר תבוסת הצבא הרוסי הלבן הוא נמלט לשאנחאי. ב1932 הוא התקרב לציונות והצטרף לבית"ר. ב1933 הוא פיקד על גדוד בית"רי, במסגרת המשטרה הבינלאומית, אשר הגן על היהודים בשאנחאי. בתחילת 1937 הוא עלה לארץ ישראל והצטרף לאצ"ל. לאחר הפילוג בארגון הצבאי הלאומי הוא נתמנה על ידי ועד המורשים למפקד האצ"ל. המינוי אושר על ידי ז'בוטינסקי (ראה להלן, איגרת 94). ביטקר שימש בתפקיד זה עד אוקטובר 1937. הוא נאלץ לפרוש בשל אי_התאמה (ראה להלן, איגרת 183, הערות 9, 10).
10 אברהם בן_זיו נמנה עם קבוצת מפקדי ה'הגנה', שפרשו ממנה בשנת 1931 והקימו את ארגון ב'. הוא חזר לשורות ה'הגנה' באפריל 1937.
11 מפקד הארגון הצבאי הלאומי.
12 מלטינית (collegium): מועצה. הכוונה למפקדה.
13 זאב ז'בוטינסקי.
14 לארגון ה'הגנה'.
15 לתיאום.
16 דהיינו חברי פלוגות הגיוס ימלאו את תפקידם במסגרת פלוגות העבודה, ובשעת חירום הם יעמדו לרשות הארגון הצבאי הלאומי (ראה גם כרך יא, איגרת 336).
17 בהסכם בין מפקד האצ"ל ונציב בית"ר בארץ ישראל.
18 הוועד המפקח החדש של הארגון הצבאי הלאומי.
19 מוסד.