70 אל ישראל רוקח, /1 תל אביב
יוהנסבורג, 9 באפריל 1937 עברית
יוהנסבורג, 9 באפריל 1937
אדוני הנכבד,
אתמול קבלתי את מברקו מיום 6 דנא,/2 החתום גם על ידי האדונים סופרסקי,/3 בוגרצ'וב,/4 ברלין,/5 איזקסון,/6 אריאב/7 ודי_שליט./8 לכולכם תודתי הנכונה על מאמציכם
להתקשר אתי למרות המרחק; וכמובן תמיד אזכור בסיפוק נפש את שנות שיתופנו. אך אם באמת תעשו כאמור בסעיף החמישי למברקכם – 'לעשות צעדים מידיים להגשמת האיחוד' – אז אינני רואה, לדאבוני, כל המשך לתקדים זה.
אודה_נא בלי כל בושה, כי בניתי עליו תקוות שונות. חשבתי כי מוכרח לבא נפץ מוסרי בקהל, גם אצלנו בגולה וגם בישוב, ואז נעמוד כולנו כגוש מוצק שמסביב לו תתארגן מאליה הציונות החדשה; כי שיערתי שהקשר בין סיעותינו הוא גדול כפליים מההבדלים. קבלתי את מכתבו של מר סופרסקי,/9 והתכוננתי לקשר אותו עם ידידי המטפלים באותה השאלה; מכמה חדשים היה לנו מגע עם אנשי מפלגת המדינה;/10 גם הרב ברלין ומר עוזיאלי/11 התקשרו עם חברי באותו העניין, וגם בגולה רבו נסיונות מגע כאלה. לא אגיד כמובן שכבר הורחקו המעצורים על הדרך להתאמצות משותפת,, שאולי היתה יכולה להציל ולטהר את הציונות, אבל ראיתי מרחוק כעין זהרורי תקוה.
צר לי אם טעיתי. אך ישנם דברים שאנחנו לא נבין אותם ולא נשלים אתם לעולם. למשל: הציונות מוקפת היום סכנות שטרם ראינו כמותן – קנטונים,/12
פַַאריטט,/13 או גרוע משניהם – וכוונות הסוכנות ביחס לכל אלה הן חשודות עוד יותר משחשדנו קודם. ודווקא ברגע זה אנו רואים נטיה לשעבד לאותה הסוכנות את החזקה והחשובה מעמדותינו. אמנם טלגרפתם: 'נבטיח את הפאריטט'; אך כיצד? אם מרות הסוכנות היא מעשית, מה יועיל לכם הפאריטט של ועדים המשועבדים לה? ואם המרות הזאת אינה אלא חניפה, הנחה לרדיפת פרסטיז'ה, כיצד מקריבים אתם בריתנו הנושנה כדי לתת סיפוק לגאוה ריקנית, בעת אשר בשבילנו, בעלי בריתכם הנאמנים, אי הכרת הסוכנות היא דבר שבמצפון משנת 1925?/14 וביחוד ובפרט, כיצד השלמתם בשיטת הלחץ שבחרו בה מתנגדינו, שיטה שפלה כנבלת הסרטיפיקטים/15 – שאנטאז'/16 בקשר עם קבלת טירונים ליחידות הרשמיות?/17 קשה לי להבין את כל אלה – ויסלח_נא לי אם גם בזאת אודה: אינני מצטער על שאטם מוחי מלהבין תופעות כאלה. 'איך קאממע אוס אנדערען צייטען, און האָפפע אין אנדערע צו געהן'./18
יקבל_נא אדוני, וימסור_נא לידידינו הנכבדים שחתמו אתו על המברק, את ברכותי ואיחולי.

מכבדו הנאמן,

ז' ז'בוטינסקי
1 ישראל רוקח, ראש עיריית תל_אביב, היה מראשי הגוש האזרחי, שפעלו למען איחוד האצ"ל עם ה'הגנה' (ראה גם לעיל, איגרות 64, 65).
2 במברק מ6 באפריל, שעליו חתמו ראשי הגוש האזרחי, נאמר: כי לאחר שיקול יסודי של תוכן מברקו של ז'בוטינסקי לישראל רוקח (לעיל, איגרת 65), החליטו ראשי הגוש 'לעשות צעדים מידיים להגשמת האיחוד' של שני הארגונים, כדי להבטיח חזית לאומית מאוחדת. תנאי האיחוד: פריטטיות מוחלטת בהנהגת ארגון ה'הגנה' המאוחד; ארגון ב' לא ייבלע בארגון ה'הגנה' בתום תשעה חודשים; קיום ועידת שולחן עגול בהשתתפות כל המפלגות הציוניות לשם קביעת מדיניות ציונית מוסכמת; האיחוד הוא רק צעד ראשון לוועידת שולחן עגול. ז'בוטינסקי נתבקש להורות לנציגיו לדבוק בהחלטות הללו (מ"ז, א25/3/1).
3 יהושע סופרסקי.
4 חיים בוגרשוב – Bograshov לימים בוגר (ברדיאנסק 1876-תל אביב 1963); מחנך ועסקן ציבור. עלה לארץ ישראל בשנת 1906. הוא נמנה עם מייסדי גימנסיה 'הרצליה', ובשנים 1919^1951 היה מנהל הגימנסיה. בוגרשוב נמנה עם ראשי מפלגת הציונים הכלליים בארץ ישראל, ובשנת 1951 הוא נבחר מטעמה לכנסת השנייה.
5 הרב מאיר ברלין , לימים בר_אילן (לעיל, איגרת 68, הערה 4).
6 צבי איזקסון - Isacson (נשוויז', ביילורוסיה 1889-תל אביב 1974); עלה לארץ ישראל בעודו ילד. איזקסון, מחלוצי הפרדסנים בארץ ישראל, נמנה עם ראשי מפלגת הציונים הכלליים בארץ ישראל ומראשי התאחדות האיכרים.
7 חיים אריאב (לידה 1895-תל אביב 1957); עסקן ציבור. עלה לארץ ישראל בשנת 1912. מוסמך למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית. הוא מילא תפקידים ציבוריים רבים וביניהם: מנהל התאחדות האיכרים (1931^1951); חבר הכנסת השנייה והשלישית מטעם הציונים הכלליים.
8 משה דה שליט (כרך ד, איגרת 193, הערה 1) היה באותה עת חבר מפלגת המדינה העברית.
9 המכתב לא נמצא.
10 בסוף 1936 ובתחילת 1937 התנהלו בארץ ישראל שיחות בין ראשי מפלגת המדינה העברית לבין ראשי ברית הצה"ר על איחוד שתי המפלגות. ב8 בינואר 1937 התקיימה פגישה כזאת בהשתתפות ד"ר אלטמן וד"ר בוקשפן - נציגי הצ"ח - וד"ר מרכוס, ד"ר הרצל רוזנבלום, דוד ויינשטיין ומשה הימלפרב - נציגי מפלגת המדינה העברית (ראה פרוטוקול מהדיון: מ"ז, פ12/2/59; ראה גם את מכתבו של משה הימלפרב אל ז'בוטינסקי מ15 בינואר 1937: מ"ז, א25/3/1). על ניסיון נוסף להידברות בין שתי המפלגות ראה להלן, איגרת 187.






















































11 משה עוזיאלי.
12 ראה לעיל, איגרת 68, הערה 20.
13 בעיתונות פורסמו ידיעות שההנהלה הציונית הסכימה לשלטון פריטטי בארץ ישראל, דהיינו ייצוג שווה וזכויות שוות ליהודים ולערבים במוסדות השלטון. ידיעות אלה אושרו גם על ידי ועד המורשים בארץ ישראל (ראה מכתב מוועד המורשים בארץ ישראל אל נשיאות הצ"ח מ3 בדצמבר 1936; מ"ז, ג1/18/3/10). עוד בתחילת 1936 הביע וייצמן תמיכה בהקמת מועצה מחוקקת פריטטית לארץ ישראל (ראה כרך יא, איגרת 18, הערה 12).
14 החל בקונגרס הציוני ה14, שהתקיים בשנת 1925, שבו השתתפה המפלגה הרביזיוניסטית בראשותו של ז'בוטינסקי בפעם הראשונה מאז ייסודה, הביע ז'בוטינסקי התנגדות להקמתה של הסוכנות היהודית, שמחצית מחברי הנהלתה יהיו לא_ציונים.
15 שלילת זכותם של חברי בית"ר לקבל סרטיפיקטים.
16 צרפתית (chantage): סחטנות.
17 ראה לעיל, איגרת 65, הערה 5.
18 גרמנית. זו ציטטה מאת הסופר והמחזאי האוסטרי פראנץ גרילפארצר (Franz Grillparzer) ולהלן הנוסח במלואו: Will unsere Zeit mich bestreiten, Ich lass es ruhig geschehn. Ich komme aus anderen Zeiten und hoffe in andere zu gehn. (אם זמננו מבקש להתנכר לי, אתן לזה לקרות בשקט. אני בא מזמנים אחרים ומייחל לזמנים אחרים).