69 אל אברהם תהומי, תל אביב
יוהנסבורג, 9 באפריל 1937 עברית
יוהנסבורג, 9 באפריל 1937
אדוני,
עתה הנני מוכרח להזכירך את הנדר אשר נדרת וחתמת בלונדון,/1 ולתבוע את מילויו./2
כאשר פחדנו קרה: מפני אהבת המוסד נתתם השפעה מוגזמת בהנהלתו ליסודות שרק מיעוט המניות היה בידיהם,/3 והנה המסקנה. לכל הפחות נדע לנצל את הלקח.
אין לך רשות להתפטר. אתה צריך לשמור לנו את הרכוש,/4 במדה הצודקת והמתאמת לחלקנו בתרכובת הפירמא/5 וגם לחלקנו ביצירת הקנין; ואתה צריך ליצור כעת מוסד 'מעור אחד'/6 ולהעמיד אותו על הג בה הדרוש למרות כל המכשולים.
אתאמץ בכל כחותי שלא תרעבו;/7 ולא תרעבו אם אני בעצמי לא ארעב. אך גם בעוני, אם נשָאר עניים, אני בטוח שלא תעזוב את מה שיצרת./8

בכבוד ובידידות,

ז' ז'בוטינסקי

1 זו פליטת קולמוס, שכן ההסכם בין ז' ז'בוטינסקי לבין א' תהומי נערך בפאריס ב5 בדצמבר 1936 (ראה כרך יא, פקסימיליה מס' 11-10).
2 בסעיף א של ההסכם נאמר, כי תהומי קיבל את תפקידו בתור מפקד הארגון מידי נשיא הצ"ח וינהל אותו ברוח הוראותיו. אשר לאיחוד עם ארגון ה'הגנה' סוכם, כי תנאי הכרחי לאיחוד הוא עַם ציוני מאוחד ויישוב מאוחד, ובראש ובראשונה ועידת שולחן עגול בהשתתפות כל השואפים לאיחוד. וכל משא ומתן על האיחוד צריך להתנהל על ידי תהומי בידיעת ועדת מגע, שחבריה היו אלטמן, תהומי, ערי ז'בוטינסקי ויוסף כצנלסון. פעילותו של תהומי שלא לפי כללי ההסכם היתה אפוא בבחינת הפרת הנדר.
3 אף על פי שרוב חברי הארגון הצבאי הלאומי באו משורות בית"ר, הרי בוועד המפקח של הארגון כיהן רק נציג אחד מטעם ברית הצה"ר, בעוד שלציונים הכלליים, ל'מזרחי' ולמפלגת המדינה העברית היו ביחד שלושה נציגים בוועד.
4 את הנשק.
5 דהיינו לחלקם של חברי בית"ר והצה"ר בארגון הצבאי הלאומי.
6 ארגון הומוגני הפועל על פי תנאי הסכם ז'בוטינסקי-תהומי, שנחתם בפאריס ב5 בדצמבר 1936.
7 שלא תסבלו ממחסור באמצעים.
8 במכתב התשובה מ22 באפריל השיב תהומי, כי ה'הוראה ליצור ארגון מעור אחד היא בנגוד להסכם', שכן 'בהסכם שנחתם בפאריס ב5 בדצמבר 1936 לא כתובה אף מילה אחת על הקמת ארגון מפלגתי'. נוסף לכך 'ההסכם לא הביא בחשבון את התנאים החדשים, כגון הגיוס הרשמי למשטרת היישובים. הוא גם טען שהוא השתדל לפעול למען האיחוד עם ארגון ה'הגנה' ברוחו של ז'בוטינסקי. כמו כן האשים את הד"ר אלטמן ואת נציב בית"ר שלא מילאו אחר ההסכם וכו' וכו'. לבסוף הוסיף: 'אם ירשני אדוני להופיע לפניו, כדי למסור לו את הדברים בעל פה, אהיה מאושר' (מ"ז, פ1/2/232). ז'בוטינסקי לא השיב על המכתב הזה.