67 אל ג'יימס ברי מוניק הרצוג, קייפטאון
יוהנסבורג, 9 באפריל 1937 אנגלית
יוהנסבורג, 9 באפריל 1937
הוד מעלתו גנרל ג' ב' מ' הרצוג,
בתי הפרלמנט, קייפטאון.
ראש ממשלה יקר,
במהלך שיחתנו שהתקיימה לפני כשבועיים,/1 הואלת בטובך להציע שנגיש לך תזכיר בדבר הקמתו מחדש של הגדוד העברי בארץ ישראל. בהתאם לכך אני מצרף סיכום קצר של המצב כפי שהוא נראה בעינינו, ואודה לך מאוד אם תפעיל את השפעתך הרבה אצל הממשלה הבריטית כדי לעזור לנו בנושא זה.

בכבוד רב,

ו' ז'בוטינסקי







נשיא ההסתדרות הציונית החדשה

תזכיר
בדבר הקמתו מחדש של הגדוד העברי בארץ ישראל.
1. בארוחת ערב שהתקיימה לא מכבר בלונדון לכבוד הגדוד העברי שלחם בארץ ישראל בימי המלחמה, הדגישו הדוברים השונים – פילדמרשל צ'טווד,/2 קולונל ג' ק' ודג'ווד,/3 מר אמרי,/4 מר סיידבותאם,/5 קולונל פטרסון,/6 מר ז'בוטינסקי – את החשיבות להקמתו מחדש של גדוד עברי חזק בארץ ישראל, הן מנקודת ראות יהודית, הן מנקודת ראות בריטית.
ראוי להזכיר, כי תחייתו של הגדוד העברי תהיה אמצעי הגנה חשוב להמשך ההתקדמות בהתיישבות המזורזת של ארץ ישראל על ידי המוני יהודים. הקמתו של הגדוד הזה תחזק מאוד את סיכויי השלום והסדר בארץ ישראל. הקמת גדוד כזה, בצמוד ליישוב קרוב של חברי הגדוד לשעבר ושל המוני יהודים בארץ ישראל, תיצור גרעין לכוח הגנה חשוב ונאמן בארץ ישראל, כוח אשר תהיה לו חשיבות רבה כאמצעי הגנה על קווי התחבורה להודו, למזרח ולאוסטרליה; כמו כן תשמש הקמתו של הגדוד אמצעי הגנה על הסטטוס קוו של האזור הזה כולו שהוא בעל חשיבות חיונית במקרה של סיבוכים, ושבנסיבות מסוימות ניתן יהיה להגיע אליו ממערב אירופה רק בקושי רב.
מסיבות אלה סביר להניח, שהרעיון לתחייתו של גדוד עברי בארץ ישראל ראוי לאהדתה המלאה של ממשלת דרום אפריקה, ואנו מקווים שהיא תתמוך באופן פעיל בתכנית זו. במיוחד אנו מקווים שממשלת דרום אפריקה תמצא דרך להודיע לממשלת בריטניה, שתתייחס באהדה להקמתו מחדש של הגדוד העברי בארץ ישראל.


2. שאלת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל נוגעת לא רק לארץ ישראל, ואין לראותה רק לאור ההתחייבות הבינלאומית הרשמית שקיבל עליו שלטון המנדט, אלא יש להעריך אותה גם מנקודת ראות הוּמַנית.

האווירה של משבר כלכלי ושל רדיפה פיזית ומוסרית, שבה נאלצים לחיות מיליוני יהודים במזרח אירופה ובמרכזה, הופכת את מציאת המוצא ההולם בעבורם למשימה הומנית בסיסית; בהיעדר מוצא כזה, יגבר הייאוש בקרב הנוער היהודי והוא ידחק רבים מהם לקיצוניות פוליטית.

הלחץ המתמשך של הבעיה היהודית, ללא תקווה לפתרון קונסטרוקטיבי, יעלה את רמת האנטישמיות לדרגה רצינית.

פתיחת שערי ארץ ישראל לפני המוני היהודים, תתרום לפתרון כל אותם קשיים. זה גם ייצור במזרח אזור המיושב באוכלוסייה גדולה, אשר נאמנותה לאימפריה הבריטית והזדהותה עם החדרת הקדמה למזרח תהיינה מובנות מאליהן.

מסיבות אלה, אנו מקווים באמת כי ממשלת דרום אפריקה תגלה אהדה מלאה ותמיכה במטרה זו, ותפעיל את השפעתה הידידותית בלונדון לטובת מדיניות של התיישבות המונית ומהירה של יהודים בארץ ישראל, ולטובת הקמתו מחדש של הגדוד העברי תחת פיקוד בריטי.

1 הפגישה עם ראש ממשלת דרום אפריקה נתקיימה ב16 במארס (ראה לעיל, איגרות 55, 56).
2 פילדמרשל פיליפ צ'טווד – Field Marshal Philip Chetwode (1869^1950) השתתף בכיבושה של ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הוא פיקד על כמה קרבות בהצלחה רבה (בקרב השלישי על עזה, בהתקפה על ירושלים שנסתיימה בכניעת העיר לאחר קרב של יום אחד ובקרב מגידו).
3 קולונל ג'וזיאה קלמנט ודג'ווד (כרך ג, איגרת 246, הערה 1) היה חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור. הוא תמך בציונות והיה ידיד נאמן של ז'בוטינסקי. ודג'ווד התנגד לתכנית החלוקה של ועדת פיל.
4 ליאופולד אמרי (כרך ב, איגרת 96, הערה 1) מדינאי בריטי. באותה עת היה חבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית. בעבר מילא גם תפקידים מיניסטריאלים (בשנים 1924^1929 היה שר המושבות). אמרי היה ממנסחי 'הצהרת בלפור' ותמך בהקמת הגדוד העברי. הוא הצביע בפרלמנט נגד תכנית החלוקה של ועדת פיל.
5 הרברט סיידבותאם (כרך ו, איגרת 197, הערה 4; ראה גם כרך ט, איגרת 184) היה עיתונאי בריטי נודע. הוא היה פרו_ציוני ונמנה עם ידידיו של ז'בוטינסקי.
6 קולונל ג'ון הנרי פטרסון היה מפקד הגדוד העברי.