ד"ר טיומקין/1 הנכבד מאוד,
לאחר עיון במכתבך הנכבד מ17 בפברואר 19372/
החליטה הנשיאות להודיע לך כדלהלן:
הנשיאות תמימת דעים עם העקרונות שהובעו במכתב הזה (1^3),/3 ורואה את הפרשנות שלכם לחוקת הצ"ח כנכונה בהחלט./4
אנו מקווים, שבכך יסולקו כל הקשיים בנוגע לרכישת ה'איגרת'./5

בברכת המדינה העברית,

ז' ז'בוטינסקי

נשיא

1 המכתב נשלח אל ד"ר זינובי טיומקין (כרך ד, איגרת 71, הערה 11), שהיה חבר נשיאות הצ"ח ויושב ראש הוועד הפועל של ברית הצה"ר, שמקום מושבו היה בפאריס.
2 המכתב דן במשמעותו של סעיף א' בחוקת הצ"ח (ראה להלן). מלבד ד"ר טיומקין חתמו עליו מיכאל ברכין, ד"ר יוסף שכטמן ופרופ' אלכסנדר קולישר - חברי הוועד הפועל של ברית הצה"ר, שמקום מושבו היה
בפאריס (מ"ז, ג8/2/3).
3 דהיינו בסעיפים 1^3 של המכתב.
4 בהתייחסם לסעיף א' של חוקת הצ"ח - 'תעודת הציונות היא גאולת ישראל וארצו, תחיית מלוכתו ושפתו והשרשת קָדשי תורתו בחיי האומה' (כרך י', איגרת 230) - קבעו חברי הוועד הפועל: 1) התורה היא יסוד אימננטי בהיסטוריה הלאומית של עם ישראל ואין מקום לשום אכיפה של אמונות ודעות. 2) רכישת 'איגרת אזרח ציוני' אשר נחשבת להסכמה עם חוקת הצ"ח (סעיף א' של החוקה מופיע בגוף ה'איגרת') אינה מונעת מחבר הצ"ח לדרוש שינוי סעיף א' בחוקת הצ"ח. 3) חופש האזרח כולל גם חופש המצפון וחופש הדעה. מכאן שזכותו של כל חבר הצ"ח לפרש את החוקה על פי השקפת עולמו (מ"ז, ג8/2/3).
5 'איגרת האזרח הציוני' (ראה לעיל, איגרת 28, הערה 4).