24 אל ריכארד ליכטהיים,/1 ירושלים
לונדון, 27 בינואר 1937 אנגלית/גרמנית/2

לונדון, 27 בינואר 1937
ליכטהיים היקר,
זה עתה קיבלתי את מכתבך מ18 לחודש/3 – זו באמת שמחה גדולה, רב תודות. חבל שאינך כותב על בית משפחת ליכטהיים. אמנם אולגה ואירה/4 סיפרו לי, שהעלמה מרים/5 יודעת לכתוב שירים באמהרית, ועכשיו היא רוצה לתרגם את הקבלה לסנסקריט/6, אבל חוץ מזה ידוע לי רק מעט. האם כולכם בריאים ושבעי רצון? אנחנו בריאים ושבעי רצון (...עד לנקודה מסוימת); וערי נמצא בארץ ישראל.
מתי אתה מתכוון לבוא לאירופה? אין לי סיכוי לפגוש אותך בארץ הקודש, אבל יהיה זה יום חג נעים בשבילי לגלגל אתך שיחה. לא בהכרח פוליטית – היתה תקופה שיכולנו פשוט לגלגל שיחה וליהנות ממנה, ואני עדיין נשארתי כפי שהייתי.
מבחינה פוליטית – 'כמו תמיד', אינני רואה את עצמי בתפקיד של אופוזיציה לויאלית לקונגרס או לסוכנות אשר נשלטים על ידי השמאל והמשתייכים לשמאל; באופן אובייקטיבי אני מאמין שהתנועה הציונית שואפת לסוג של 'אספה לאומית'/7 ללא השקל; כך שבסיכומו של דבר אינני סבור שהמדיניות שלנו היתה מוטעית. אולם זאת אינה השאלה העיקרית. גם מנקודת המבט הטהורה ביותר של הצ"ח, ניתן לדמיין ניצול של רגע מתאים כדי 'לכבוש' את הקונגרס של הציונות הישנה, זאת אומרת כדי לזכות באספה הלאומית וכו' וכו'. אבל השאלה היא: האם קיים סיכוי לרגע מתאים?/8 האם קיימים בעלי ברית? האם יש ל'מזרחי'/9 חוט שדרה? האם יש לקבוצה ב'קלסתר פנים? /10 האם חברי המדינה העברית אינם מבודדים?/11 זה העיקר.
כמובן שכל זה הוא פרטי ואישי; הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעותיך על כל הדברים הללו – אנא, הוסף אותי לרשימת הנמענים הקבועה שלך.
דרישת שלום לבבית לרעייתך, למרים ולגיאורג,/12 גם בשם רעייתי.

שלך בנאמנות,

ו' ז'

1 כרך ג, איגרת 190, הערה 9.
2 לסירוגין.
3 למרות הפירוד ביניהם מבחינה פוליטית (ליכטהיים פרש מברית הצה"ר והצטרף למפלגת המדינה העברית), כתב ליכטהיים לז'בוטינסקי מכתב ידידותי מאוד, שבו הביע געגועים לתקופה, שבה היו ביניהם קשרים אישיים ואידיאולוגים הדוקים
(אצ"מ, A56/20).
4 זהותן לא נתחוורה.
5 בתו של ליכטהיים.
6 שפה הודו_אירנית.
7 במקור בגרמנית: Nationalversammlung; ז'בוטינסקי מתכוון מן הסתם לתכנית האספה הלאומית (כנסיית האומה או כנסיית הלאום) – הנציגות הנבחרת של העם היהודי, שעליה הוחלט בקונגרס הייסוד של ההסתדרות הציונית החדשה, שהתקיים בווינה בימים 7^12 בספטמבר 1935 (כרך י', איגרת 228, סעיף ג' וכרך יא, איגרת 61, הערה 6). האספה הלאומית אמורה היתה להחליף את ההסתדרות הציונית ואת הסוכנות היהודית במתכונן הנוכחית.
8 ז'בוטינסקי התייחס לשאיפתו של ליכטהיים, שהגורל שוב יזמן אותם לשיתוף פעולה גם מבחינה פוליטית, וכי ברית הצה"ר תשוב לחיקה של ההסתדרות הציונית, כי שם היא תוכל להשפיע על דרכה.
9 ז'בוטינסקי ראה בברית שחתמה תנועת ה'מזרחי' עם מפא"י ויתור על עצמיותה.
10 קבוצה ב' (או סיעה ב') בהסתדרות הציונים הכלליים היתה קרובה מבחינה אידיאולוגית לברית הצה"ר, שכן היא דגלה בכלכלה ובחברה ליברלית והתנגדה לשיטה הכלכלית_חברתית הסוציאליסטית. ואולם עם הצטרפותה להנהלה הציונית בראשותה של תנועת העבודה הציונית היא ויתרה על עקרונותיה (ראה גם כרך ז', איגרת 261, הערה 1).
11 מפלגת המדינה העברית – מפלגתו של מאיר גרוסמן נשארה בהסתדרות הציונית הישנה, אבל היא היתה שם מבודדת וחסרת השפעה.
12 גיאורג ליכטהיים (ברלין 1912-לונדון 1973); בנו של ריכארד ליכטהיים היה עיתונאי והיסטוריון. ב1933 הוא עלה עם הוריו לארץ ישראל. היה עורך המדור ליחסים בינלאומיים בעיתון פלשתיין פוסט. ב1946 הוא השתקע בלונדון.