- אומר שההוראות שבמברקו מה-22 בינואר (ראה מברק למיכאל השכל
מ-22/1/1937 בתיק זה), הוכתבו ע"י האינטרסים של התנועה כולה,
והוא מצפה מחברי התנועה שימלאו את חובתם להצלחת המגבית לרכישת
נשקנו וישתפו פעולה עם המורשה מטעם הנשיאות.
- מוסיף שלו חשש שהחברים בדרום אפריקה לא ייענו בחיוב לבקשתו, לא
היה יוצא לשם בתנאים הקיימים, מדגיש שצרכי הנשק מחייבים את
נסיעתו.
17 אל הוועד הזמני של הצה"ר בדרום אפריקה, יוהנסבורג
לונדון, 21 בינואר 1937 אנגלית
לונדון, 21 בינואר 1937
אישי
מכובדיי,
אני כותב זאת אחרי חצות, כדי שאספיק לשלוח בדואר אוויר.
הייתם אמורים לקבל עכשיו את מברקנו המתוארך בתאריך של מחר./1 אני מבקש שתבינו, שהמברק הזה הוכתב על ידי האינטרסים של התנועה. ערככם כבני אדם, כרביזיוניסטים וכבית"רים ייבחן בכך, אם יעלה בידכם להתעלם מכל רגש זולת ההחלטה להביא להצלחת המגבית, מתוך נאמנות אין קץ – ברזל!/2 – יחד עם מוּרשֶה/2 הנשיאות./3
לולא סמכתי עליכם שתנהגו כך, לא הייתי נוסע בתנאים אלה לדרום אפריקה. אני נוסע, כי אני מאמין בברזל./2 אתם לא תאכזבו אותי.

תל_חי,

ו' ז'בוטינסקי

1 ראה להלן, איגרת 18.
2 במקור בעברית. המורשה מטעם נשיאות הצ"ח בלונדון לניהול המגבית בדרום אפריקה היה יצחק יודס (ראה להלן, איגרת 18).
3 במקור בעברית בכתב לטיני