7 אל אריה בבקוב,/1 תל אביב
לונדון, 8 בינואר 1937 עברית
לונדון, 8 בינואר 1937
ידידי,
סלח לי על האיחור הרב בתשובתי על מכתבך,/2 אשר הגיעני במחצית נובמבר. אתה יודע עד כמה הייתי טרוד ולא יכולתי לכתוב, אבל לא רציתי להשאיר את מכתבך בלי תשובה, ולפיכך אני משיב היום.
כפי שאתה יודע מתוך החלטות המועצה בווינה, פעלנו פחות או יותר ברוח עצותיך (בשאלת האוריינטציה)./3 קויתי להתראות אתך בקרוב, באשר עמדתי, כידוע לך, לבוא ארצה להעיד לפני הועדה המלכותית. לצערי לא יצא מזה כלום, והסיבות הרי ידועות לך./4
דרישת שלום חמה משנינו לשניכם.

שלך,

ז' ז'בוטינסקי

1 אריה בבקוב (כרך א, איגרת 11, הערה 13; ראה גם כרך ח, איגרת 311, הערה 1) נמנה עם ותיקי ברית הצה"ר.
2 במכתבו מ3 בנובמבר 1936 (מ"ז, א24/3/1) הודיע בבקוב, שלצערו הוא לא יוכל להשתתף בוועידת וינה (כרך יא, איגרת 268, הערה 3).
3
ההחלטות שנתקבלו בוועידת וינה (14^19 בנובמבר 1936) בנושאים הסודיים (המשך האוריינטציה על בריטניה, עלייה ב', הארגון הצבאי הלאומי) לא פורסמו בפומבי. מאיגרת זו אנו למדים, כי למרות האכזבות ממדיניותה של מעצמת המנדט, החליטה הוועידה לא לסטות לעת עתה מהאוריינטציה הפרו_בריטית. עמדה ברוח זו הביע בבקוב במכתבו הנזכר לעיל.
4 ראה להלן, איגרת 13, הערות 9^10.