אל ברית הצה"ר אוסטריה, וינה
פאריס, 19 בפברואר 1931 \1 עברית\2
חברים נכבדים,
לדאבוני הגדול איני יכול להשתתף בוועידתכם, ובמטותא למסור לוועידה את ברכותיי הלבביות. ברוח הריני משתתף בשמחתכם המיוחדת. רוברט שטריקר וחבריו,\3 הנאמנים לירושת הרצל ז"ל, יהיו עמכם. הם היו נמצאים אתנו זה כבר עוד טרם שידענו אני ואתם על מציאותם. בריתנו, ברית הצה"ר, נתבשל כבר לעבודות היצירה המפורשות בתקנותינו. האידיאות שלנו ניצחו, ועכשיו יחכה הקהל לאותות ומופתים. עלינו לפעול בענינים מדיניים וכלכליים. אני מקווה כי ועידתכם תהא כוח מעורר בכיוון זה.
העבודה בגולה במובנה הרחב תעסיק אתכם בודאי, וחושב אני כי בוועידתנו העולמית תתפוס השאלה הזאת מקום חשוב. חושב אני לאילוזיה את הדעה לצמצם את עבודתנו בגולה ולהעמידה אך ורק על כיבוש הקהל.\4 הכול קשור בחוקי הארץ והמדינה, הכול לרבות גם בי"ס לעם. קיומו תלוי בהרבה בחוקי השפות השולטים בארץ. גם בהיקפה של הפוליטיקה העולמית, הגנפית,\5 תחכה לנו, אם לא אטעה, שאלת המיעוטים. חשוב הוא כי חדורים נהיה ברעיון הציוני החושב את הטבת מצב עמנו בגולה לא לתכלית, אלא להכשרה לבניין מדינת היהודים בארצנו.
המפקדה העליונה של בית"ר שוהה כעת בווינה.\6 אולם בטוחני כי גם בהיעדרם לא הייתם מסיחים דעתכם מתנועת נוער זו, עליה גאוותנו, ותשמש לנו למופת חותך של חיוניותו ושל היצירה הכי טובה שיצר הרביזיוניזמוס. אולם היצירה הזאת עומדת בראשית התפתחותה, עזרו-נא לה לצעוד קדימה.
על זכרונכם יעלה גם הקונגרס הבא. הסיסמה, אף האידיאולוגיה של הרגע הנוכחי, היא: כיבוש הקונגרס, הצלתה של ההסתדרות\7 מעשי ידי הרצל ז"ל והקמתה לתחיה. עלינו להופיע בקונגרס הבא כפי שהננו באמת: התנועה הכי חזקה בתוך ההסתדרות. עלינו מוטלת החובה כבר היום להגיד קבל עם ועדה, כי המילים 'אמון' ו'השתתפות' עם ממשלת פאספילד, שהושמעו בימים האחרונים, אינן אלא מילים נבובות ופרַזו ת ריקות בעלמא. להמונים הציונים אבד האמון בממשלה אשר קבעה את מדיניותה כלפינו בספר הלבן, וחושבת אותו ל'מושכל ראשון' והמנסה בפרַזו ת ריקות למחוק את הרושם הרע. בה בשעה שעין בוחנת תמצא גם במכתב המבשר שלום ושלוה\8 פגיעה וקצוץ בזכויותינו, וערבוביה של הן ולאוו היוצרת פרצדנציה\9 שכל פקיד יבחר את הנאות לו. אין אמון בממשלה העושה ככה ואין אמון במנהיגים המסכימים למעשיה אלו. מלחמתנו תימשך, ועל חברי ברית הצה"ר להיות עתידים ברגע הדרוש להכניס את מלחמתנו גם בתוך מחנה מתנגדינו. מקווה אני שוועידתכם תעודדנו ותאמצנו במובן זה.
לבסוף הזכרה חשובה ורצינית. הרביזיוניזמוס דורש מכל הנמנה על דגלו קרבנות. לא כל החפץ ליטול את השם 'רביזיוניסט' יבוא וייטול ולא על נקלה יהלמהו השם הזה. בעניין זה אין חברינו עומדים עדיין על הגובה הדרוש. המצב הזה לא יקום ולא יהיה! בקרב הימים תשמיע הנהלת הצה"ר הזכרה מעין אולטימטום לכל חברינו. לא ייתכן כי עכשיו בעמדנו על סף נצחוננו תרפינה ידינו ועבודתנו תשותק בעֶטיָם של חברים הנמנעים להביא קרבנות הדרושים לנו. 'דינר' אינה מילה בעלמא ושעשוע; הדינר הוא טיפה של המרץ המגובש שלכם - שלך. וטיפה זו אינה קטנה ודלה. ועידתכם צריכה לבאר ולהסביר זאת לכל החברים בהכרה ברורה כי הניצחון על צדנו.
המסור לכם,
ו' ז'בוטינסקי

הערות:
1 התאריך משוער; סביר להניח שהאיגרת נשלחה בערך יומיים לפני פתיחת הוועידה של ברית הצה"ר אוסטריה (21-22 בפברואר).
2 מן הסתם נכתבה האיגרת במקור בגרמנית, אך מכיוון שהמקור לא נמצא, היא מובאת כאן בתרגומה העברי שראה אור בדאר היום, בגיליון 10 במארס 1931, ככתבה וכלשונה.
3 שהצטרפו לברית הצה"ר.
4 כיבוש הקהילות.
5 השם הגרמני של העיר ז'נווה, מקום מושבו של חבר הלאומים.
6 בתחילת 1931 הועברה המפקדה העליונה של בית"ר מריגה לווינה, שם שהתה עד סוף מאי 1931. על פי החלטת הכינוס העולמי הראשון של בית"ר (דאנציג, 12-15 באפריל) הועברה ב1931 לפאריס וכונתה בשם 'שלטון בית"ר'.
7 ההסתדרות הציונית.
8 הכוונה למכתבו של ג'יימס רמזי מקדונלד מ13 בפברואר 1931 אל חיים וייצמן, בו היו כמה סעיפים שנועדו לרכך את גזירות 'הספר הלבן' של פאספילד. אך מצד שני נשארו על כנם עיקרן של הפגיעות בזכויות היהודים בארץ ישראל (איגרת אל גרוסמן 12.2.1931 , הערה 7).
9 תקדים.