288 אל זאב גלוסקין,/1 תל אביב
חלם, 23 בספטמבר 1936 עברית
חלם, ערב ערב/2 יום כפור תרצ"ז
ידידי היקר מר גלוסקין,
מתוך נדודי הרבים, באחור רב קבלתי את מכתבך מיום 9 לאבגוסט,/3 ובאחור עוד יותר גדול הנני משיב על ברכותיך. בינתים חלפה השנה – תחָתם-נא מחר לימים טובים וארוכים אמן!
בימים אלה מצפים כלנו לבשורה מת"א/4 על שנוי לטובה בבריאות דיזנגוף/5 לפעמים אני מתאמץ לשער לעצמי על מה מהרהר אדם כמהו בשעת מחלה כזו. הלא הוא, היחידי בדור, באמת זכה לראות במו עיניו q6son château d'Espagne ולדור בבֶּלְאֵטַז'/7 שלו. חבל ועִווּת צדק הוא שיכבה דוקא ברגע בו סוערים סביבו רעמי חורבן. אך מצד אחר – פקח הוא דיזנגוף, ובטח יודע שגם ה'חורבן' יהָפך לטובה, כתמיד אצלנו. על כל פנים הנני מצפה לבשורה, ומה אשמח אם תתקיים תקותי, כי גם אני אוהב את האיש כאת אחי היקר.
אולם סלח שכתבתי על ענין מעציב. גם בלבבי חרותים זכרונות גַבַּרי,/8 גם אני חי על זכרונות יותר מאשר על חזיונות העתיד ומאשר על תענוגי הה וה. אין זאת אומרת שאיני מאמין בעתיד או שאיני נהנה לפעמים אף מהה וה – דוקא ואדרבא, למרות כל! אך מולדת לבי היא בעבר, כמו לכל דורנו.
היה שלום, ידידי.

נאמנך,

ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 איגרת אל צ'לנוב 2.2.1915 , הערה 2; איגרת 12אל גלוסקין 4.3.1915 , הערה 3.
2 כך במקור, שכן ז'בוטינסקי כתב את המכתב יומיים לפני ערב יום כיפור, דהיינו בז' תשרי.
3 המכתב לא נמצא.
4 מתל אביב.
5 מאיר דיזנגוף נפטר ב23 בספטמבר 1936, דהיינו ביום כתיבת איגרת זו, לאחר מחלה.
6 צרפתית: את חלומותיו באספמיא; דהיינו התגשמות חלומותיו לבניינה ולפיתוחה של תל אביב, שנראו בלתי מציאותיים.
7 צרפתית (belle-étage): בניין נאה.
8 Gabbari – קסרקטין באלכסנדריה שבו נתקבצו פליטים מארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. במחנה זה הוקם גדוד המתנדבים העברים (גדוד נהגי הפרדות) אשר העמיד את עצמו לרשות ממשלת אנגליה כדי להילחם לשחרורה של ארץ ישראל (ראה כרך א, איגרת 12). שלושת החותמים הראשונים על מגילת הייסוד של הגדוד היו זאב גלוסקין, זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור (ראה כרך א, פקסימיליה מס' 4).