אל שלמה יעקבי, מלבורן
פאריס, 20 בינואר 1931 רוסית
פאריס, 20 בינואר 1930 \1
סולומון לבוביץ' היקר,
היום חתמתי על שלושת הספרים שלי\2 המיועדים לך, וכשחזרתי מצאתי את מכתבך ללא תאריך על 'הפרישה מההסתדרות הציונית'.\3
מדבר אחד אל תחשוש
- לא אתן לברית\4 להתפורר, זה לא יקרה. הנכונות 'לפרוש מההסתדרות הציונית'
הרבה יותר רווחת מכפי שאתה סבור - אפילו ליכטהיים אינו פוסל את הדבר.\5 אם שוב נהיה מבודדים בקונגרס, ושוב תתגלה נִבְזוּת סביבנו, לא אערוב אפילו בעד גרוסמן.\6 אבל אם אראה ש'פרישה' עלולה להביא לאבדן חלק גדול מן הברית או לאבדן כמה ממייסדיה, ואפילו רק לפסיביות מצדם, אעדיף להיכנע. אי-אפשר להקים מפלגה מחדש, זקנתי לזה.
סיכמתי עם מ' אי'\7 שניפגש בתקופה שבין הבחירות לבין הקונגרס ונכין 'נוסחה' לקראת האפשרות שהקונגרס שוב יאכזב אותנו. אינני בטוח, אבל אני מקווה שנמצא נוסחה. אינני עומד כל כך על 'פרישה' (לכן המרכאות), אלא מבקש להקים גוף בלתי תלוי, כגון: 'הסתדרות ציונית עצמאית' או 'ליגה למען קהילייה יהודית'.\8 ואלה מקרב אנשינו שירצו להישאר בהסתדרות הציונית כדי להמשיך להיאבק לניקוז הביצה הזאת, יוכלו להמשיך לעסוק בספורט הזה, להשתתף בבחירות לקונגרסים ולהקים בהם סיעה; כמובן, בתנאי שיקבלו את המרות שלנו. זה מסורבל, אבל פשרות הן תמיד מסורבלות.
אני מודע לכל החסרונות של היבדלות (אף על פי שאינני מאמין בהם, שכן אני משוכנע
שהסתדרות ציונית עצמאית מסוגלת למשוך כל מי שחי ונושם בציונות, ותוך זמן קצר היא עשויה להאפיל על הציונות הסוכנותית ולהשאיר בידיה את תפקידיה של יק"א\9), אבל האם אתה מעריך את חסרונותיו של המצב הנוכחי? הבעיה העיקרית היא שמבחינה מוסרית אסורה עלינו פעילות מדינית עצמאית. הרי אי אפשר לבוא אל הבריטים או אל חבר הלאומים בהצהרה: 'אף על פי שאנו חברים בפירמה זו, דעו שהיא מספקת לכם תפוחים רקובים, אך התפוחים שלנו טובים'. כך אין נוהגים באודסה;\10 גם כל השאר אינו נעים. מכל מקום, כל תשומת הלב מוקדשת לפולמוס ולביקורת. זה שנתיים שאנחנו נרתעים מלהרגיז את פלוני או את אלמוני משום שייתכן ונזדקק להם ביום הבחירות; הכסף והכוחות מופנים לבחירות. כל זמן שנימָצא במצב של נגררים, לא ניצור אפילו דבר של מה בכך.
אבל את הברית לא אפרק. כמובן, אני אישית 'אפרוש' מההסתדרות הציונית, אם לא נכבוש אותה הפעם. דהיינו: לא אפרוש באופן רשמי, יהיה זה כבוד מוגזם, אלא פשוט אדרוש מהחברים להפסיק להציע את מועמדותי לקונגרס ולא לצפות לעזרתי בענייני הקונגרס. אני עצמי אתמסר לברית טרומפלדור ול'תל-חי'. פעילות מדינית חיצונית ממילא לא תהיה בשל הסיבה שהוזכרה; וכפי שידוע לך, הפעילות הזאת מאוד חשובה כשמדובר באנגלים. זו תמימות לראות בחיבור חוזרים לחברי בית הנבחרים וכדומה 'פעילות מדינית'.
אתה מגזים בהערכת חולשתה של מפלגתנו. אמנם וייזל וחבריו\11 אינם מוצאים חן בעיניך,\12 אבל הכול מעריכים את הצלחתם בבחירות לאספת הנבחרים כהצלחה גדולה.\13 כזכור לך, אני שופט אנשים לא על פי 'התרשמות', שאין לי, אלא בפשטות: בָנָה בית? משמע שהוא אדריכל. בגרמניה יש לנו עכשיו חבורה של עורכי דין צעירים, האם את הדבר הזה אתה מחפש, יאכינסון?\14 אצל אחרים הדבר הזה מכונה זלאטופולסקי.\15 ועוד, דווקא אם נפסיק להיות מפלגה של ביקורת ושל תגרות, ונהפוך למפלגה המגישה לשלטון תזכירים והעוסקת בתוצרת הארץ ובגאולת המים וכו', אז ינשרו מאתנו הצעקנים ויצטרפו אלינו אנשים בעלי הלך רוח מעשי: כאלה הנמשכים תמיד לא אל הרעש הגדול, אלא אל בית המלאכה הקטן.
אינני חושש לגורלם של תזכירינו. אפילו לפי אמנת המנדט אין לסוכנות היהודית שום זכות בלעדית לייעץ לממשלה ולשתף עמה פעולה. ולאנגלים יש מעלה אחת: אם אתה אומר דברי טעם, הם מתייחסים אליך בכבוד, ואין זה חשוב אם אתה בעל תואר או לא. ובנוגע ליכולת להשפיע באופן מעשי, זו אינה תלויה בשם הריק מתוכן של הסוכנות, אלא במידת הלחץ
של ההמונים שביכולתך להפעיל. אני מאמין שבכיוון זה ביכולתנו לעשות יותר משאר הציונים והווארבורגים\16 גם יחד.
נחיה ונראה. אני יודע שאתה אתי. לא אגרור אותך לבור. נלחץ ידיים.
אני נחפז לסיים ולוחץ את ידך בחזקה.
שלך, ו' ז'
אניה מבקשת שתבוא לקונגרס, שכן הוא נדחה לחודש יוני, גם אני מצטרף לבקשה.
הערות:
1 צריך להיות:1931. הנימוקים: א) שלושת הספרים של ז'בוטינסקי המוזכרים באיגרת יצאו לאור במחצית השנייה של 1930 (לעיל, איגרת 51). ב) פון וייזל וחבריו נבחרו להנהגת הצה"ר בארץ ישראל ב22 בנובמבר 1930 (איגרות אל גרוסמן 7.12.1930 ו- אל ויינשטיין 2.1.1931 ). ג) הבחירות לאספת הנבחרים בארץ ישראל, שבהן זכתה להצלחה רשימת הצה"ר בהנהגת פון וייזל וחבריו,
התקיימו ב5 בינואר 1931.
2 ראה איגרת אל זלצמן 26.6.1930 , הערה 12.
3 מכתבו של יעקבי לא נמצא.
4 לברית הצה"ר.
5 בישיבה סגורה שהתקיימה במהלך הוועידה העולמית הרביעית של ברית הצה"ר בפראג, שהוקדשה לשאלת הפרישה מההסתדרות הציונית, לא שלל ליכטהיים את האפשרות של פרישה בנסיבות מסוימות (Joseph B. Schechtman & Yehuda Benari, History of the Revisionist Movement, 1925-1930, vol.1, Tel-Aviv 1970, pp. 304-305
6 שירצה להשתייך להסתדרות הציונית.
7 מאיר איליץ' גרוסמן.
8 במקור באנגלית: Jewish Commonwealth League
9 ICA (Jewish Colonisation Association) - חברה להתיישבות יהודית. נוסדה על ידי הברון הירש ב1891, כדי לסייע להגירת יהודים מארצות מצוקה לאמריקה ולארצות אחרות, וליישובם במושבות חקלאיות או תעשייתיות. בסוף שנות ה90 של המאה ה19 החלה יק"א לסייע גם למושבות בארץ ישראל.
10 שלמה יעקבי היה בעבר תושב אודסה.
11 פון וייזל וחבריו נבחרו ב22 בנובמבר 1930 לוועד המרכזי של הצה"ר בארץ ישראל.
12 השקפתם המדינית הרדיקלית אינה מוצאת חן בעיניך.
13 ראה איגרת אל גרוסמן 10.1.1931 , הערה 7.
14 מיכאל יאכינסון (איגרת אל ליכטהיים 13.8.1929 , הערה 9). מראשי ברית הצה"ר בבסראביה. היה רגשן ונוח לכעוס.
15 הלל זלאטופולסקי (איגרת אל אוסישקין 10.6.1906 , הערה 25) היה כפי הנראה בעל תכונות דומות לתכונותיו של יאכינסון (לעיל, הערה 14).
16 דהיינו, אנשי הסוכנות היהודית הלא-ציונים, שפליקס וארבורג, יושב ראש הוועד המנהל של הסוכנות, היה מנהיגם.