אל אברהם ויינשל, חיפה
לונדון, 10 ביולי 1936
אנגלית
לונדון, 10 ביולי 1936
סודי
אברהם ולדמירוביץ' היקר,/1
אנא השב לי את המכתב הזה לאחר שתקרא אותו בעיון, ואבקשך במפגיע לא להראותו לאיש, ואפילו לא לידידים הקרובים ביותר. ביקשתי זאת מכל אחד מ25 הידידים אשר הזמנתי להשתתף בהתייעצות קרלסבאד/2 - רשימת המוזמנים מצורפת בזה/3 - ואני מקווה שהם יכבדו את בקשתי. אם מכתב מסוג זה ילך לאיבוד ויגיע לידיים בלתי ידידותיות, זה באמת יפגע בי. תנועתנו סבלה כבר די והותר השפלות, ואם עליה לבחור עתה בין התחדשות לבין פירוק, עזור-נא לי לשמור על חשאיות עד אשר תוכרע הכף.
התייעצות קרלסבאד תכונס על פי הזמנות אישיות. לכינוס הזה אציג שאלה אחת בלבד: עליו להחליט אם הנשיאות יכולה להתקיים מבחינה פיננסית. אם היא יכולה, יהיה על משתתפי הוועידה להקים מוסד או תאגיד אשר יבטיח את התקציב השנתי, ינקוט צעדים הדרושים להשגת התקציב, וישחרר אותי מכל אחריות, מכל מאמץ או דאגה בנושא הזה. אם הם יסרבו לעשות זאת, אתייחס להחלטתם כאל גזר דין שאין עליו זכות ערעור.
אין זה איום כי אם החלטה שקולה, אשר נשקלה ארוכות במחשבתי והבשילה זה כבר. באתי לידי מסקנה שבתנאי העבודה הנוכחיים אינני יכול לעשות דבר בעל ערך.




האפשרויות המדיניות שלנו הן עצומות, אך אינני יכול לממש אותן ללא מזכירות נאותה, ללא כתב עת בשפה האנגלית, ללא באי כוח וללא שליחים. אני מסרב להמשיך להתיימר שבית"ר היא בית ספר, בשעה שאינני מסוגל לספק להם לא מורים ולא ספרות. אינני רוצה שהעובדים הלאומיים בארץ ישראל ימשיכו במאבקם בהסתדרות האדומה ויעמדו פנים אל פנים מול מכות ורעב, בשעה שאינני יכול לספק להם אפילו ארבע קירות כדי לשכן שם את משרדיהם.





























































יכולתי להיות גאה ומאושר להנהיג מפלגה של מורדים שאין פרוטה בכיסם, בתנאי שהם יֵדעו שגורלם להיות תמיד נרדפים ולבושי סחבות. אולם תנועתנו רוצה להפעיל השפעה מדינית בלונדון ובז'נווה, לבנות ולנטוע בארץ ישראל. אם כך, על התנועה הזאת לדאוג בראש ובראשונה לכסף - או להתפרק.
אני משוכנע לחלוטין שתנועה זו יכולה לספק תקציבים גדולים; אני משוכנע לחלוטין שניתן לעשות זאת בקלות. אם אני צודק, הרי אלה שאני מזמין אותם לקרלסבאד חייבים לתכנן שיטות ממשיות כדי לבצע זאת. אם טעות בידי, עליהם לומר לי זאת. אינני מסכים להמשיך ולכלות את כוחותיי ללא תכלית.
ידידי, לא את כספך אני מתכוון לבקש בקרלסבאד. מניסיוני אני יודע שאתה יכול להיות נדיב לב - לכן אתה מוזמן – אולם נדיבות לבם של עשרים וחמישה אנשים הרחוקים מלהיות מיליונרים, איננה יכולה לסייע במקרה דנן. עזרה יעילה חייבת לבוא ממאות ואולי מאלפים, ותפקידכם יהיה לארגן אותם או לקבוע שאינכם יכולים לעשות זאת, ואז הגענו לסוף הדרך.
תהיינה כוונותיך אשר תהיינה, תהיינה תחזיותיך אשר תהיינה – אני סמוך ובטוח שברגע כה מכריע לא תעזוב אותי לנפשי, אלא תמצא בלבך נאמנות ואומץ לבוא ולומר את ה'כן' או את ה'לא' שלך.

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
סלח לי על השימוש בשפה האנגלית./4


הערות:
1 מכתב זהה נשלח אל כל אחד מעשרים וחמישה ותיקי ברית הצה"ר אשר הוזמנו לקרלסבאד, כדי לדון בדרכים לחילוץ התנועה מהמשבר הפיננסי.
2 במקור בגרמנית: Carlsbad Beratung; אולם בהמשך כינה ז'בוטינסקי את ההתוועדות של ותיקי התנועה בקרלסבאד בשם ועידת קרלסבאד (ראה איגרות אל אקצין 19.7.1936 ו- אל ש'י 1.8.1936 ו- 15.8.1936 ו- אל יעקבי ש' 6.10.1936 ).
3 הרשימה לא נמצאה ועל כן איננו יודעים את שמות המוזמנים, פרט לאברהם ויינשל.
4 המשפט הזה הוא במקור ברוסית ובכתב יד.