אל אברהם טולין, ניו יורק
אובור, 7 בספטמבר 1930 אנגלית

אייב יקירי,
רב תודות על מכתבך.\1 מבחינה אישית אני בסדר. ביטול האשרה שלי\2 לא הסעיר אותי במיוחד - לאחר חמישים שנות חיים כמו שלי האדם מתרגל והופך קשוח ואדיש. הדבר פגע בי מבחינה כספית, שכן נאלצתי להתפטר מ'יהודה'. אבל שבתי לעבודתי העיתונאית, ואני מקווה שלא אגיע לפת לחם. מצב בריאותי מצוין ומצב רוחי עליז למדי, אם כי אינני רואה כל סיבה לכך. המסע בדרום אפריקה בחברת רעייתי היה נהדר ונהנינו מאוד. בני עמד בהצלחה במבחן כניסה לבית ספר להנדסה מהטובים ביותר בצרפת,\3 וזכה במקום החמישי מתוך כמה מאות. אנחנו שוב גרים בדירתנו ברחוב מארי דאווי 6.\4 אני מתכוון לבלות בבית זמן רב ככל שיתאפשר לי, כדי לנסות ולשפר את הראזסווייט ולכתוב רומן תנ"כי נוסף. עד כאן על עצמי.
אשר לתנועה: חוששני שהיא גדלה מעבר ליכולת הארגונית הנוכחית שלנו, במיוחד ברית טרומפלדור - זו תנועה מעניינת מאוד וכה מורכבת במגמותיה הפנימיות, שאני מתקשה למצוא לה נוסחה מושלמת. יחד עם המפלגה הרביזיוניסטית הפוליטית היא תהיה צבא גדול מדי לתפקיד קל הערך של סתם 'אופוזיציה'. בין אם הדבר נראה לנו ובין אם לאו (לי כן, לגרוסמן לא), התנועה נוטה להתפתח לקראת דבר שבאחד הימים יכונה בשם 'ההסתדרות הציונית העצמאית'. גרוסמן הוא אדם ראשון במעלה כמארגן וכמפקד עליון. אשר לתפקידי, הייתי מגדירו כמעין מטה כללי.\5 אמנם מדי פעם מתגלים בינינו חילוקי דעות, אך באופן כללי שוררת בינינו הרמוניה.
אין טעם להתאבל עכשיו על שעמיתיך לא תמכו בכינוס מידי של קונגרס,\6 שהיה עשוי להיות האמצעי היחיד לשמירה על אחדות ציונית. כפי שאני מבין את המצב, משמעותה של הדחייה שיהיו למעשה שני קווי מדיניות ציונית ואולי אפילו יותר; זה יהיה טירוף להתנגד לפיצול מעין זה, דהיינו: להפקיר את השטח לאנשיו של וייצמן, שלמרות הרעש שהם מקימים הם בוודאי יסכימו ללא היסוס לכל חזירות.\7 פאספילד עלול להתחיל לפעול, והצעד הראשון שלו יהיה (כמעט בוודאות) להעלות מחדש את תכנית המועצה המחוקקת.\8 עדיף קרע גלוי על ויתור כללי; למצער, כך אני חש.
אני מודה לך על הניתוח המפורט של המגמות בהנהלה החדשה שלך,\9 אך אני חושש שהיא תהיה מנועה מלהשפיע על הציונות העולמית. אני מאחל לך הצלחה לפחות בסילוק האי-סדר באמריקה. הבה נקווה שלאחר הצעד הראשון הזה תוכל להתנער משתי ההשפעות המרעילות את הציונות כולה - חוג היודישה רונדשאו והשמאלנים בארץ ישראל; שניהם מלוכלכים מאוד וגורמים לדמורליזציה.
שמור-נא על קשר עמנו. ואם תוכל להמציא סיבה טובה לנסיעה לפאריס, יהיה שם יהודי שמח אחד באותו יום - אנוכי.
רעייתי ובני שולחים לך את מיטב ברכותיהם.
שלך תמיד,
ולדימיר

1 מ19 באוגוסט (מ"ז, א2/18/3/1).
2 אשרת הכניסה לארץ ישראל.
3 ראה איגרת אל שוורץ 7.9.1930 .
4 על בעיית הדיור, ראה איגרות אל יעקבי ש' ו- ע' ו- אל בלילובסקי 2.4.1930 ו- אל יעקבי ש' ו- ע' 10.5.1930 .
5 במקור בצרפתית: etat-major
6 טולין ציין שבראנדייס ומק התנגדו להקדמת כינוסו של הקונגרס הציוני ה17, וזו גם דעתם של רוב חברי ההנהלה הנוכחית של הסתדרות ציוני אמריקה.
7 במקור בגרמנית: Schweinerei
8 ואכן 'בספר הלבן' של פאספילד שפורסם ב21 באוקטובר 1930 נכללה גם תכנית המועצה המחוקקת לארץ ישראל. על הסכנה הטמונה בה, ראה איגרת אל עורך הרייכספוסט 29.1.1930 , סעיף 3 ו- איגרת אל אורמסבי-גור 6.6.1928 .
9 טולין סקר במכתבו את מגמותיהם הפוליטיות של חברי ההנהלה החדשה של הסתדרות ציוני אמריקה, שנבחרה זה לא כבר בוועידת קליוולנד (איגרת אל וייז 23.7.1930 , הערה 5). הוא הוסיף שהוא עצמו, יעקב דה האז, רוזנסון וסטיפן וייז קרובים לרביזיוניסטים, אם כי אין לסמוך על נאמנותו של וייז. רק ששת חברי קבוצתו של ליפסקי ואולי סילבר תומכים בווייצמן. השאר - חברי קבוצת מק-בראנדייס - עדיין עומדים על הגדר.