אל שלמה ועדנה יעקבי, אוסטרליה
קייפטאון, 10 במאי 1930 אנגלית

ידידים יקרים,
זה עידן ועידנים מאז… וכו'. אני מרגיש שהנוסחה הידועה 'אין מכתבים אין אהבה' מיושמת במלוא מובן המילה. מה שלומכם? בריאות, מצב רוח, סיכויים וכוונות?
שהינו כחודשיים בדרום אפריקה ונשוב לאירופה ב16 לחודש. אני מאושר ששכנעתי את אניה לבוא, היה נהדר.
אינני ידוע מה יהיו צעדינו הבאים. מן הסתם שמעתם שהנציב העליון אסר עליי לשוב לארץ ישראל; נודע לי שאמרי מנסה להביא לביטולו של הצו, אך ספק אם יעלה בידו. בכל מקרה, אניה תישאר בפאריס; קיבלנו שוב את דירתנו הקודמת, עכשיו היא חיונית בשבילה - גם בשבילי.\1
המסע שלי לא היה מוצלח מבחינה כספית. הוא היה יכול להיות מוצלח יותר לו היה לנו ארגון של ממש, ולו אני עצמי לא הייתי לא-יוצלח כזה. מכל מקום, אני מקווה שיישארו לנו אלפיים עד שלושת אלפים.\2 המסע בקושי השתלם, אך לי לפחות היתה זו נסיעה מעניינת ואניה נהנתה מעט, אם אפשר להתייחס לדברים כאלה כשמדובר בענייני ציבור.
אני עייף יתר על המידה מכדי לחשוב בבהירות, ואך בקושי אוכל לומר דבר של ממש בעניינים 'מדיניים'. והרי זה ברור, אני רחוק מאירופה ואני מנותק אפילו מהחדשות של הסוכנות הטלגרפית היהודית.
אני עדיין סבור כי: א) היה עלינו לוותר על רעיון הפטיציה - אין כסף. ב) אנו יכולים
לפעול ולעשות דברים מרשימים ויעילים (או חסרי תועלת) על ידי הגשת עצומות לממשלה ולחבר הלאומים, באמצעות התנועה שלנו ביישוב ובדרכים אחרות. ג) אני מקווה שוועידת פראג\3 תסכים שננהל פעילות עצמאית, שכן נראה שאפילו לגרוסמן נמאס משחק הנאמנות.\4 ד) אם יהיה עליי לוותר על השיבה לארץ ישראל, יצמח מזה רווח נקי לי ולתנועה.
אשוב לכתוב לכם מלונדון או מפאריס - שם אני מקווה למצוא מידע על מקום הימצאותכם, על מצבכם ועל כל השאר.
לפי שעה, כל טוב ומיטב הברכות!
שלכם תמיד,
ו' ז'
הערות:

1 ראה איגרות אל יעקבי ש' ו- ע' 7.2.1930 ו- אל בלילובסקי 2.4.1930 .
2 לירות שטרלינג.
3 הוועידה העולמית הרביעית של ברית הצה"ר.
4 להסתדרות הציונית ולמוסדותיה.