אל רפאל רוזוב, פאריס
פולקסטון, 25 באפריל 1936 רוסית
פולקסטון, 25 באפריל 1936
ראפאשה חביבי,
יצליח האל דרכך, תנוח באנייה ועוד יותר מזה בפתח תקווה. לארץ ישראל תגיע כפי הנראה בשעה שההתפרצות הנוכחית/1 תדעך לחלוטין.
סבורני שהערבים, בסיועם של פקידים מסוימים, צברו מלאי גדול מאוד של דינמיט, לקראת הרגע שבו תדווח המשלחת הערבית בלונדון/2 שהעניין אינו מתקדם ונחוץ להפעיל לחץ. במקרים כאלה מועיל תמיד להצית את המוקש לפני הזמן. לו הייתי מאמין לדבר, שההתפוצצות הזאת טרם זמנה נגרמה בשל פרובוקציה של אנשינו/3 (אבל לדאבוני אין זה נכון...), הייתי עוד מעניק להם אות הצטיינות.


אם נכון הדבר (כפי שכותבים היום בעיתונים) שההתלקחות מתחילה לדעוך, זו כמובן מכה עצומה לערבים, למועצה המחוקקת/4 ולכל החבורה הזאת. אמנם ה'דינמיט' ימשיך להצטבר גם להבא, אבל המהדורה השנייה לא תהיה מוכנה כה מהר. לכן אם יתחילו בהאשמות נגד אנשינו, כי ההפגנות בהלווייתו של חזן/5 עוררו את כל המהומה הזאת, אני ממליץ להשיב: 'ראשית, אין זה נכון; שנית, לו היתה זו אמת, הרי היה זה הישג כביר'.
לעומת זאת, לגירושם מתל אביב של העגלונים הערביים ומצחצחי הנעליים הערביים ביום השבת הייתי מתייחס 'באופן ביקורתי'. אני מפקפק בכלל אם זו האמת. לפי דעתי ערביי ארץ ישראל הנמצאים בתל אביב הם בביתם, שאם לא כן אינני יכול לתאר לעצמי את החוק והסדר בארץ. אבל אם העמדה הזאת עדיין אינה מיושמת, עוד יכולתי לסלוח להם לו היו ניגשים אליהם, ומבלי לגעת בהם מבקשים מהם בנימוס להסתלק. אך לו היה רק רמז למכות או לדחיפות, והיהודים היו שבעה כנגד אחד, הייתי רוצה לקוות שאנשינו לא נטלו בזה חלק. הייתי רואה בזה מעשה נבלה אפילו בזמן הפוגרום.

רמבה כותב שהעליבו את פרהליך (מי?) והוא התפטר. אני מחכה למכתב מפרהליך. אני סבור שאת בית"ר בארץ ישראל יהיה צורך לפזר, ולהטיל על קבוצה קטנה, בפיקוחך ובפיקוחו של בֶנו,/6 לבצע גיוס חדש. אולם בגלל המהומות אין כמובן אפשרות לבצע זאת עכשיו.
אינני מבקש ממך דין וחשבון, כלומר, אני אפילו 'אוסר' לכתוב יותר מעמוד אחד (בגודל כזה/7). אבל אם תכתוב בעמוד כגון זה את השורה התחתונה,/8 אהיה אסיר תודה לך.
העיקר שתשמור על עצמך, ותחזור במהדורה מתוקנת ומעודכנת.
(ואני מתערב: לקראת תחילת יוני כל המפלגה המכובדת תחווה שוב את ירח הדבש מספר 1001).
אני מחבק את המשפחה כולה בחזקה.

שלך,
ו' ז'

הערות:
1 מאורעות הדמים בארץ ישראל (איגרת אל תומאס 20.4.1936 ).
2 ראה איגרת אל שקי 15.4.1936 , הערה 13.
3 במאמר מערכת שפורסם בעיתון דבר, ביטאון הסתדרות העובדים הכללית, הוטלה האחריות להתגברות פרעות הדמים של הערבים על הרביזיוניסטים, שקיימו הפגנה ספונטנית במהלך הלווייתו של ישראל אברהם חזן שנרצח בידי ערבים (להלן, הערה 5). במאמר נכתב בין השאר: 'בריונים רביזיוניסטים, שהם קמים לתחיה בכל שעה של אסון ואבל, החלו מיד להיות פעילים ברחובות תל אביב. אלה, ואִתם ערב רב מוסת מולהב, יצאו בהפגנה שנסתיימה בהתנגשות עם המשטרה...' (דבר, 19 באפריל 1936).

4 במקור באנגלית: Leg. Council (Legislative Council).
5 ישראל אברהם חזן נרצח על ידי ערבים בליל חמישי, 15 באפריל 1936 ליד טול כרם. נהג הרכב ישראל דננברג נפצע קשה ונפטר כעבור ארבעה ימים. הלווייתו של חזן התקיימה בתל אביב ביום שישי, 17 באפריל, בהשתתפות כאלפיים איש. בתום הלוויה התארגנה באופן ספונטני הפגנת מחאה גדולה שצעדה ברחובות המרכזיים של תל אביב, אך פוזרה על ידי המשטרה (הארץ, 19 באפריל 1936).
6 בנימין לובוצקי.
7 במקור בצרפתית: que voilà; דהיינו בגודל של המכתב.
8 במקור ביידיש, בכתב לטיני: unterste schure