אל אהרן צבי פרופס, וארשה
לונדון, 18 במארס 1936 עברית
לונדון, 18 במארס 1936
אישי
אדון פרופס היקר,
צרותינו הכספיות הגיעו לפסגתן, ובפעם הראשונה מתחיל גם אני לאַבד את הבטחון. חבל שבימים כאלה מוכרחים אנחנו לשים לב גם להרגשות, עלבונות, חשדים וכדומה.
ירשני להודות לו/1 שיחסו הוא בלתי צודק עד מאד. לפני שבועים כתב לנו קלרמן/2 על סכנת הגרעון בנציבות. נתאספה הנשיאות, ואמרתי להם כי חובות הנציב בפולניה הן חובותי אני. הוחלט לעזור אם נוכל; קלינגר קבל על עצמו לברר מה יש לעשות. השלטון בכלל לא ידע על כל הענין עד שנסעתי פריזה וספרתי להם. לא בשלטון ולא בנשיאות לא שמעתי (ואף אחד לא שמע) אף מלה להאשים את אדוני או את חברי נציבותו. גרעון בקופה אחרי 3 שנים כאלה של רדיפות וגזרות/3 והעדר עליה,/4 הוא דבר שעפ"י/5 רוב אין בו 'אשמים', יש רק צ רך לעזור – אם אפשר. לדאבוני עוד אינני רואה במה נעזור, היות וגם אנו בת פת, אבל הרצון הטוב ישנו.
על זה עונה לנו אדוני במכתבי תלונה לשלטון ולנשיאות. אני מוחה.
ידידי, אינני יכול ברגע זה להתחשב בתגובות אישיות, וגם לחברי בנשיאות ובשלטון לא ארשה להתעכב על כאלה.

שלו, ז' ז'
נא להסביר לאברשה,/6 בפעם האחרונה, כי מי שרוצה תעוּזו ת - אסור לו להתיעץ עם אבא ואמא והדוד הזקן; ומי שנוטה לקבל עצות – יעשה כעצה שכבר קבל, לאמור הכנת הקרטוטֶקה./7

הערות:
1 לגלות לו את האמת.
2 יוסף קלארמן (איגרת אל דאם 7.5.1935 , הערה 3).
3 מצד הנהלת ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית הנשלטות בידי מפלגות השמאל ובעלות בריתן.
4 בשל אי הקצבת סרטיפיקטים לחברי בית"ר וברית הצה"ר (ראה איגרת אל מלקולם 27.1.1936 : התזכיר בדבר חלוקת סרטיפיקטים ונספח א).
5 שעל פי.
6 לאברהם סטאבסקי (איגרת אל יעקבי ש' 26.6.1933 , הערה 5).
7 יוונית: הכרטסת. על פי ההקשר, נראה שמדובר בהכנת כרטסת של מועמדים לעלייה בלתי לגלית.