אל ג'יימס א' מלקולם,/1 לונדון
לונדון, 27 בינואר 1936 אנגלית
לונדון, 27 בינואר 1936
מר מלקולם היקר,
בהיותך ידיד ותיק ונאמן של הציונות, אני חש שתסלח לי על שאני מטריד אותך בעניין שהנו נושא המכתב הזה.
כפי שידוע לך העלייה לארץ ישראל היא עתה, ללא הגזמה, שאלת חיים ומוות לכל הקהילות היהודיות, ובמיוחד לאנשים הצעירים. הדחיפות הזאת חורגת עתה הרחק מעבר להשתייכות הצרה להסתדרות הציונית, ומקיפה מאות אלפי יהודים אשר מסיבה זו או אחרת אינם משתייכים להסתדרות הציונית, ואשר אינם יכולים או שאינם רוצים להצטרף אליה.
עתה הבעיה הֶחֱריפה ויש לטפל בה באופן מידי, מכיוון שהסוכנות היהודית בירושלים פרסמה ב10 בנובמבר 1935 פקודה (ראה נספח א) השוללת מבית"ר (אירגון הנוער הרביזיוניסטי) המונה 60.000 חברים, בתוכם 10.000 חלוצים אשר עברו הכשרה, את הזכות להכשרה ולעלייה לארץ ישראל. הנימוק היחיד לתקנה הזאת המוזכר בפקודה הוא ש'בית"ר פרשה מן ההסתדרות הציונית'./2
הפעולה הזאת של הסוכנות היא בלתי הוגנת, ומבחינה חוקית היא חורגת מסמכותה./3 משמעותה היא סבל מר לאלפי אנשים צעירים אשר נשללת מהם תקוותם היחידה להינצל, מפני שלמעשה נגזלת מהם האפשרות לעלות לארץ ישראל, כפי שהדבר מוסבר בהרחבה בתזכיר המצורף בזה./4



למותר להזכיר, שבכתב המנדט לא צוין כלל שהעלייה לארץ ישראל מוגבלת לחברי
ההסתדרות הציונית בלבד, או שמוענקת להם העדפה, קולקטיבית או אינדיבידואלית, בנוגע לסיכויי עלייה על פני אלה שאינם חברים בהסתדרות הציונית.
יש חשיבות רבה לעובדה שהסוכנות היהודית, השוללת מאנשים שאינם חברי הסתדרות הציונית את הסיכוי לעלייה, משתמשת למעשה באשרה שקיבלה מהממשלה המנדטורית לצרכיה הפוליטיים והפנים-מפלגתיים.
זה איננו סכסוך יהודי פנימי. לא הייתי אפילו מעלה על דעתי לבקש מאנגלי להתערב בסכסוך יהודי גרידא. אולם במקרה דנן, יריבינו היהודים משתמשים נגדנו בנשק אשר האחריות עליו חלה ישירות על הממשלה הבריטית - בסרטיפיקטים לעלייה. הממשלה נושאת באחריות לאופן הענקת אשרות או מניעתן. אם היא מחליטה להפקיד חלוקת אשרות בידי הסוכנות היהודית, עליה להתנות זאת בהתחייבות שהדבר ייעשה בצדק וללא משוא פנים. אם ההתחייבות הזאת מופרת, אל מי עלינו לפנות אם לא אל מדינאים בריטיים? ברצוני להבהיר במיוחד שאין זו תלונה נגד הסוכנות היהודית; זוהי תלונה על פעולה של הממשלה או לפחות על זלזול בוטה מצדה.
ידוע שמשרד המושבות התערב כבר פעם בעבר (במקרה של אגודת ישראל), כדי להבטיח זכויות עלייה לארץ ישראל לחברים שאינם משתייכים להסתדרות הציונית. אינני מתייחס לכך כאל הבעיה העיקרית, אלא כאל אחת הבעיות אשר רצון טוב ותחושת צדק יביאו לתוצאות שאנו דורשים: שתובטח להמון החברים (710.000) בהסתדרות הציונית החדשה, ולארגון הנוער המסונף אליה, גישה ישירה אל אשרות העלייה שאותן מעמיד משרד המושבות לרשותו של העם היהודי.

יש לי תחושה שלו הובא העניין לתשומת לבה של הרשות המתאימה, על ידי אדם המוכר להם כמי שאין לו דעה קדומה, הצדק היה נעשה מיד והיו ננקטות פעולות למניעת אפליה כה בלתי הוגנת בין חברי שתי ההסתדרויות הציוניות ותומכיהן. לפיכך אהיה אסיר תודה אם תואיל בטובך להפעיל את השפעתך, כדי לסייע לנו להביא את העניין לתשומת לבה של אותה רשות באמצעות הערוץ המתאים.

בברכות לבביות,

שלך בנאמנות,

ו' ז'בוטינסקי
תזכיר
בדבר חלוקת סרטיפיקטים לעלייה לעובדים/5
ההתפתחויות האחרונות בחיי הציבור היהודי מחייבות להסדיר מחדש את השיטות הקיימות לחלוקת סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל. אין זה משנה אם משלימים עם תקנות העלייה החדשות/6 או שוללים אותן, אנו משוכנעים לחלוטין שהממשלה מעוניינת לחלק את הסרטיפיקטים הללו בצורה הוגנת וללא משוא פנים. לפיכך מצער מאוד שאלפי חלוצים יהודים שקיבלו הכשרה, אשר משתייכים לתנועת הנוער המכונה 'ברית תרומפלדור' או 'בית"ר' (המסונפת להסתדרות הציונית החדשה), מנועים מלקבל סרטיפיקטים רק בשל סירובם להשתייך להסתדרות הציונית (הישנה).
2. עתה, על פי תקנות ההגירה משנת 1933, חלק הארי של הסרטיפיקטים שהממשל הארץ-ישראלי מעניק בהתאם ל'מכסות' החצי שנתיות מועבר לסוכנות היהודית, וזו מטילה את חלוקת הסרטיפיקטים על המשרדים הארץ-ישראליים שהוקמו בכל המדינות. הייצוג במשרדים הארץ-ישראליים מוגבל למפלגות או לקבוצות אשר משתייכות להסתדרות הציונית (הישנה), לכן קבוצה שאינה משתייכת לגוף הזה אין לה שום השפעה על חלוקת הסרטיפיקטים אף על פי שיש בה הרבה מועמדים בעלי הכשרה לעלייה.
3. ההסתדרות הציונית החדשה אשר מנועה על פי התקנון של המשרדים הארץ-ישראליים להיות מיוצגת בהן, מונה למעלה מ7/713,000 בוחרים יהודים מבוגרים הרשומים ב34 ארצות.
4. לפיכך אין עוד מקום להנחה, שההסתדרות הציונית (הישנה) או הסוכנות היהודית (הזהות למעשה) מייצגות את כל היהדות הפרו_ציונית. עוד פחות מזה זכאים המשרדים הארץ-ישראליים לתבוע מעמד כזה.

5. העדר השוויון משתקף היטב מתוך חוזר (מ10 בנובמבר 1935) של מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית. החוזר מצוטט במלואו בנספח א'./8 החוזר מביא לידיעת כל המשרדים הארץ-ישראליים, שזכויות 'בית"ר' כארגון מבוטלות הן בנוגע ל'עלייה' הן בנוגע ל'הכשרה'. ואם חברי בית"ר יבקשו סרטיפיקטים לעלייה כבודדים, מוסמך המשרד הארץ-ישראלי להחליט בכל מקרה לגופו אם המועמד מתאים או לאו. הסיבה לתקנה הזאת – הסיבה היחידה המוזכרת במסמך – היא העובדה שבית"ר 'פרשה מההסתדרות הציונית (הישנה)'.
6. ההסברים דלהלן עשויים להיות מועילים כדי להבין את מלוא ההשלכות המעשיות של החוזר הזה. הכרה במפלגה או בקבוצה משמעה שהיא רשאית לדרוש את זכותה לחלק מסוים של מכסת הסרטיפיקטים; נוסף על כך היא זכאית להגיש רשימת מועמדים משלה לעלייה. מאז נשללה מבית"ר הכרה כזאת אין מִפקדותיה יכולות להגיש רשימות מועמדים, והמשרדים הארץ-ישראליים אינם מחויבים לשמור סרטיפיקטים לבית"ר. יתר על כן, מכיוון שבוטלה זכותה של בית"ר ל'הכשרה' אין חלוציה יכולים להציג תעודה בעלת תוקף;/9 בקיצור, העניין כולו נתון לחסדי המשרד הארץ-ישראלי שבו אין נציגות לבית"ר וגם לא לבעלי בריתה הפוליטיים.

7. הצעד הזה של הסוכנות היהודית מעורר שתי שאלות: האחת בעלת אופי מוסרי והשנייה בעלת אופי חוקי. ההיבט המוסרי מקורו בעובדה הידועה היטב, כי בימינו העלייה לישראל היא בשביל הנוער היהודי במזרח אירופה לא רק שאיפה אידיאולוגית כי אם כורח חיים. לצעירים ולצעירות אשר נמצאים במחנות להכשרה חלוצית יש לכך חשיבות מיוחדת, שכן הם ניתקו את כל הקשרים הכלכליים עם אירופה. הנהלים החדשים של הסוכנות היהודית גורמים אפוא לנוער הבית"רי הזה סבל רב.
8. ההיבט החוקי הוא עניינה של הממשלה המנדטורית שעליה מוטלת האחריות לפתרון הבעיה. סיבת העונש שהוטל על בית"ר היא 'פרישתה מההסתדרות הציונית (הישנה)'. הטענה היא שהסרטיפיקטים הם ככלות הכול אשרות ממשלתיות, ולכן אין ספק שחלוקתם אינה יכולה להיות כפופה לאמת מידה בעלת אופי מפלגתי. על המועמדים לעמוד בתנאי 'התאמה', ואולם התאמה כזאת אינה צריכה להיות מותנית בנאמנות להסתדרות הציונית הישנה או החדשה. יתרה מזו, אם קבוצות מסוימות נהנות מזכויות קולקטיביות מיוחדות (המעניקות להן יתרונות מעשיות מאוד, כמתואר בסעיף 10 דלהלן), ההנאה מזכויות כאלה אינה יכולה להיות מותנית בחברות בשתי ההסתדרויות הללו./10
9. השלטונות היו צריכים לכפות אולי אי-משוא פנים מוחלט בחלוקת סרטיפיקטים לעלייה זמן רב לפני ההתפתחויות האחרונות, שכן עתה נראה שאין מנוס מלהצביע על כך שהעדר התערבות של השלטונות כבר הביא לידי שימוש לרעה בזכויות. אחדים מהם מתוארים בנספח ב'./11 בכולם ניתן למצוא את המגמה המצערת של שימוש בסרטיפיקטים כנשק בסכסוך המפלגתי, לא רק כדי לתגמל ידידים ולהעניש יריבים פוליטיים, אלא גם כדי לאלץ את הנוער הבית"רי ואפילו את הוריהם לאסוף כסף למען הקרנות הציוניות הרשמיות, אשר כמעט כולן מיועדות לתמוך ביריבים של בית"ר, או למנוע מחברי בית"ר לאסוף כסף למען קרן 'תל-חי' שלהם.
10. ראוי לציין ש'אגודת ישראל' האורתודוקסית, אף על פי שמעולם לא הצטרפה להסתדרות הציונית (הישנה) או לסוכנות היהודית, פטורה או מחוסנת מלחץ כזה. המשרדים הארץ-ישראליים הונחו אחת ולתמיד להקציב לאגודת ישראל מכסה של סרטיפיקטים בתור קבוצה, מבלי לכפות תנאים. ברור שהדבר נעשה על פי עצת הממשלה.
11. אין לשכוח שפרשת בית"ר היא דוגמה אחת בלבד למצב בלתי תקין לחלוטין. בקרב למעלה מ700,000 תומכי ההסתדרות הציונית החדשה, קיימות תנועות נוער מלבד בית"ר (בייחוד נוער אורתודוקסי) וכמו כן בעלי מלאכה מיומנים. ברור שיחסה של ההסתדרות הציונית לבית"ר הוא אות למה שצפוי למגישי הבקשות האחרים אשר משתייכים להסתדרות הציונית החדשה.
12. לפיכך מוצע כאן במלוא ההכנעה שהמצב הזה יתוקן, באופן שיבטיח לתומכי ההסתדרות הציונית החדשה שוויון זכויות מלא הן בהתנהגות כלפיהם הן במתן הזדמנות שווה בחלוקת הסרטיפיקטים לעובדים.
נספח א'












































































הסוכנות היהודית לארץ ישראל
מחלקת העלייה/12
חוזר מיוחד מס' 203
ירושלים, 10 בנובמבר 1935
אל המשרדים הארץ-ישראליים,










הנדון: רשיונות עלייה לחברי בית"ר
נשאלנו על ידי המשרדים הארץ-ישראליים על עמדתנו בנוגע למתן רשיונות עלייה לחברי הסתדרות בית"ר אחרי שיציאה מתוך ההסתדרות הציונית.
אנו מבארים, אפוא, למשרדים הארץ-ישראליים, שעם יציאתה של הסתדרות בית"ר מתוך ההסתדרות הציונית בטלה זכותה כארגון חלוצי בין לעלייה בין להכשרה.
אכן, חבר בית"ר יכול להגיש בקשה למשרד הארץ-ישראלי בתור עולה בודד, והמשרד הא"י ידון בבקשה לפי הענין, ויוכל לאשר את רשיון העלייה אם ימצא את המועמד כמתאים וראוי לעלייה לא"י לפי התקנות.
נא לרשום לפניכם הוראה זו לפעולה.

י' גרינבוים ח' ברלס

מחלקת העלייה









של הסוכנות היהודית לא"י





















נספח ב'
מן הראוי להביא כאן דוגמאות אחדות השופכות אור על התנאים אשר המשרדים הארץ-ישראליים כופים על מגישי הבקשות לסרטיפיקטים לעובדים.
את המגמה הכללית של התנאים הללו ניתן להדגים בצורה הטובה ביותר על פי ההחלטה שנתקבלה על ידי הוועד הפועל הציוני ב1934, ואשר אושרה על ידי הקונגרס הציוני ה19 וזו לשונה:
'תינתן עדיפות לעלייה לאלה אשר פעילים למען הקרנות הציוניות; על המועמדים לעלייה להציג תעודות המעידות שהם מלאו את חובתם לקרן היסוד ולקרן קיימת לישראל' (Kongresszeitung, Offizielles Organ des 19 Zionistenkongresses, Nr. 11, 5.9.1935)13.
השאלון דלהלן מוגש על ידי המשרד הארץ-ישראלי לכל מועמד לעלייה:
1. היכן ומתי תרמת לקרן היסוד?
2. האם עזרת למגביות קרן היסוד וקרן קיימת לישראל, ובאיזה אופן?
כל תשובה לשאלות הללו חייבת להיות מאומתת על ידי אישור מטעם המשרדים המקומיים של הקרנות. המשרדים המקומיים הללו מרשים לעצמם לכפות חוקים קשוחים משלהם על המועמדים לעלייה שהם חברי בית"ר או רביזיוניסטים. המשרד הראשי של קרן קיימת לישראל בליטא הנהיג באביב 1935 את התנאים הבאים שעל חברי בית"ר או הרביזיוניסטים למלא בטרם יוכלו לקבל או לא לקבל את הסרטיפיקט:
א-ג) על הרביזיוניסטים ועל חברי בית"ר להעמיד את מנגנון מפלגתם ואת עיתונם אונזער מאמענט לרשות קרן קיימת לישראל לצורך תעמולה ומגביות.
ד-ו) על קרן 'תל-חי' להימנע מתעמולה וממגביות בתקופות השמורות לקרן קיימת לישראל; היא אינה רשאית להשתמש בשיטות גבייה הדומות לשיטת הגבייה של קרן קיימת לישראל, וכן אסור לה להתחרות בקרן קיימת לישראל.
ז) קרן 'תל-חי' אינה רשאית להשתמש בקופסאות. הקופסאות שכבר חולקו יכולות להישאר רק בבתיהם של חברי המפלגה הרביזיוניסטית, ויש למסור למשרד קרן קיימת לישראל רשימת הבתים האלה.
ח) בכל בית שבו נמצאת קופסת קרן 'תל-חי' חייבת להימצא גם קופסת קרן קיימת לישראל.
ט) קופסאות קרן קיימת לישראל שבבתי הרביזיוניסטים חייבות להמציא סכומים ניכרים.
י) אין לרוקן קופסאות קרן 'תל-חי' בטרם יושג הסכם עם קרן קיימת לישראל.
יא) רביזיוניסטים ובית"רים או הוריהם אשר החרימו את קרן קיימת לישראל בשנה האחרונה, חייבים לשלם בעבור כל השנה.
מכאן שצעיר אשר מבקש לקבל סרטיפיקט אחראי לא רק ליחס הקולקטיבי של מפלגתו, אלא גם ליחס של הוריו.
מצד שני, המשרד הראשי של קק"ל/14 בלאטוויה מתנה 'תנאים' מקדימים לא רק לעלייה אלא אפילו להכשרה. וגם כאן עלול הבית"רי להיענש בשל חטאי הוריו:
א) כל חלוץ חייב להציג אישור לפני התקבלותו להכשרה, המעיד שהוא היה פעיל במגבית של קק"ל לא פחות משנה.
ב) ... ואם הוא עצמו לא היה פעיל, עליו להציג אישור שהוריו היו חברים בקק"ל באותה תקופה.
ג) כדי לקבל אישור לעלייה חייב המועמד לקבל אישור מהמשרד המקומי של קק"ל, שהוריו חברים בקק"ל וכי שלמו את חובם לא פחות מאשר שנה אחת.
באותן שיטות, אולי בצורה מחמירה יותר, משתמשים כלפי בעלי מקצוע מיומנים. בפולין למשל, בעל מקצוע הרוצה לעלות לארץ ישראל חייב להציג, בצד המסמכים המקצועיים וההוכחה הרגילה שהוא תרם לקרנות, גם אישור מיוחד על 'התאמה' שהונפק על ידי איגוד מוכר בתוך ההסתדרות הציונית (הישנה) – דבר אשר באופן ברור מפלה את חברי ההסתדרות הציונית החדשה.

הערות:
1 ג'יימס א' מלקולם (איגרת אל יעקבי ש' 25.7.1935 , הערה 10) היה פובליציסט ואוהד הציונות.
2 בחוזר מ11 בנובמבר 1935 מטעם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בחתימת יצחק גרינבוים וחיים ברלס, שנשלח לכל המשרדים הארץ_ישראליים, נאמר ש'עם יציאתה של הסתדרות בית"ר מתוך ההסתדרות הציונית בטלה זכותה כארגון חלוצי בין לעליה ובין להכשרה' (אצ"מ, S5/2300). ראה גם כרך י, איגרות אל יעקבי ש' 25.11.1935 ו- 26.11.1935 .
3 במקור בלטינית: ultra vires
4 ראה להלן.
5 התזכיר הוכן בדצמבר 1935.
6 ראה איגרת אל ויינשל 14.1.1936 , הערה 9.
7 לעיל צוין 710,000.
8 ראה להלן.
9 המזכה אותם לקבל סרטיפיקט לעובדים.
10 בהסתדרות הציונית הישנה או בהסתדרות הציונית החדשה.
11 ראה להלן.
12 החוזר של מחלקת העלייה מובא במקורו בעברית.
13 העיתון הרשמי של הקונגרס הציוני ה19.
14 קרן קיימת לישראל.