אל אברהם ויינשל, חיפה
לונדון, 17 בינואר 1936 עברית
לונדון, 17 בינואר 1936
אדוני הנכבד והיקר,
אתמול טלפנו לי מפראג ידידינו האדונים כהן (ויקטור קוהן) ובאק,/1 ואמרו שהם יוצאים היום (17 דנא) דרך טרייסט לחיפה. בקושי רב ובהוצאות כבדות קבלו רשיון להעביר לארץ ישראל את הסכום 8,000 (שמונת אלפים) לא"י שנאסף בפראג. זאת אומרת שגורל הבאנק תלוי במה שייעשה או לא ייעשה בארץ: אם יעלה בידכם לאסוף את האלפיים לא"י החסרות, יהיה לנו בנק 'העמל';/2 ואם לא יעלה הדבר הזה בידכם, נצטרך לוותר על החלום הזה.
בהטילי עליכם, באופן כזה, את האחריות על גורל תכניתנו, אני מבין שגם אנחנו הפריזאים אשמנו הרבה מאוד: הבטחנו הבטחות מסוימות ולא יכלנו לקיים אותן, או (אולי יותר מדויק המבטא) לא ידענו לקיים אותן. עובדא היא: לא ידענו - ולו פניתי כעת לפאריז במקום לתל אביב ולחיפה, לא הייתי מקוה למסקנה יותר ממשית מהראשונה. על כן לא אני מטיל עליכם את האחריות, כי אם באופן אוביקטיבי היא נופלת עליכם. הצילו.
חובתי להעיד שידידינו הפראגאים התנהגו בכל הענין הזה בנאמנות והתמדה הראויים לכל הכבוד. בכל מה שיתלוננו על כשלונות פאריז - הצדק אתם; ע"כ/3 אני נוטה לחשוב כי גם בתלונותיהם על חיפה ועל תל אביב (עיכובים במשלוח התקנות וכדומה) יש קורטוב של אמת. ואולם לא חשוב עתה מי מאתנו חטא ובמה חטא: מה שאני רוצה להבליט זוהי העובדא העקרית – שהם, אנשי פראג, לא חטאו כי אם מילאו את כל מה שהבטיחו. אני רוצה להדגיש את זה יען כי גם מרחוק הרגשתי שאין אמון בהם בארץ, יש אפילו כעין יחס חשוד כאל 'זרים'. ניעטשעווא גרעכא טאיט,/4 הלא יש אצלנו, הפראוואָסלאווים,/5 נטיה כזו לחשוד בטהרתם של אנשי המערב: טעות רבה לדעתי, אבל במקרה הזה יותר מטעות כי אם אי צדק ענקי. דוקא פה הם קיימו את ההבטחות וגם את הכסף נתנו, ואנחנו...
נא לבלתי_הגזים גם את ענין המשכורות. אמנם אמת שיש להם 'השגות' מוגזמות על מה שאפשר לקבל בארץ; אבל אסור לנו לשכוח 'במה דברים אמורים'. הלא הם בטוחים היו, כי פעולת הבאנק תתחיל רק בהון של 50 אלף, ואם כי גם אז הייתי מתנגד למשכורות גבוהות, בכל זאת עלינו להכיר את ההבדל בין סטאטוס של 10 אלפים וסטאטוס של 50 אלף. והעיקר - אתמול אמרו לי שלא אדאג, שהם מוכנים להסתגל במה שמקובל בארץ. אינני יכול להבטיח שלא יהיו לנו עוד ויכוחים בנידון זה, ואולם אל תגזימו.
בטוחני שהם יתקבלו בארץ בידידות חמה מכל חוגינו; ובטוחני שתעשו מצדכם את כל האפשר למען לא תהיה נסיעתם נסיעת חינם - דבר שהיה מחריב אותנו בגולה ואולי גם בארץ (אם עוד אפשר לקבור אותנו בארץ יותר עמוק מאשר נקברנו.../6).
כמובן אי אפשר לי ברגע זה להביא בחשבון את עניני התפטרויות וכדומה. את כל אלה עליכם לסדר ביניכם, אבל כלפי הבאים מפראג יש להראות חזית אחידה.
בדבר בחירת יושב ראש הבאנק הנני מסכים למה שיוסכם ביניכם יחד עם הפראגאים
(להם אין כל מועמד משלהם). רק במועמד אחד לא אסכים: בחתום למטה, מפני סיבות מובנות אזכיר, מבלי ל'הציע' הצעה, את השם ד"ר לעלעווער/7 מברלין: קורלנד/8 מספר שדיבר אתו בברנו (ברון)/9 אחרי הקונגרס הוינאי/10 ול'/11 אמר לו שהנו מוכן לשירותנו, אך כמובן עוד יש לבדוק אם לא פג אצלו בינתיים מצב רוח זה, ובכלל אם יש להביא אותו בחשבון: הזכרתי את השם רק מפני שדיברו עליו. תחשבו גם על ספקטור/12 מלודז'.
הנני מאחל לכם הצלחה. תחליטו מה שתחליטו - אך למען השם אל תעזבו את קריאתי קריאת-חינם, נַסו אף אם לא תצליחו...













בידידות רבה,







ז' ז'בוטינסקי
אני שולח את המכתב הזה רק לשנים,/13 אבל הוא מכוון לכולכם.
(העתקה למר מ' מגנט, תל אביב).

הערות:
1 ראה לעיל, איגרות 3אל גומלסקי 3.1.1936 ו- אל ויינשל 3.1.1936 .
2 ראה איגרת אל גומלסקי 3.1.1936 , הערה 6.
3 על כן.
4 רוסית (нечего греха таить): אודה ולא אבוש.
5 דהיינו הרוסים.
6 על המצב הפנימי בהנהגת הצה"ר בארץ ישראל ראה איגרת אל ויינשל 14.1.1936 , הערה 14.
7 ד"ר הרמן צבי ללוור (איגרת אל ליכטהיים 28.8.1926 , הערה 5).
8 יצחק קורלנד – Kurland (וארשה 1906-תל אביב 1980); כלכלן ועיתונאי. ציוני מנעוריו. ב1924 עלה לארץ ישראל. עבד בבנק אנגלו_פלשתינה ונתמנה לתפקיד מזכיר הבנק. בתחילת שנות ה30 למד כלכלה בלונדון. עם תום לימודיו שהה בפאריס והועסק על ידי ולדימיר פוליאקוב, מו"ל עיתונות, שאת בתו אירנה נשא לאישה. קורלנד היה חבר ברית הצה"ר, ובשנות ה30 המאוחרות היה פעיל בעליית 'אף על פי'. הוא נמנה עם מארגני המכבייה השנייה. לאחר קום המדינה הוא נתמנה למנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית.
9
- Brünnשמה הגרמני של העיר הצ'כית ברנו (Brno).
10 דהיינו אחרי קונגרס הייסוד של ההסתדרות הציונית החדשה שנתקיים בווינה (7-12 בספטמבר 1935).
11 וללוור.
12 יעקב י' ספקטור (איגרת אל פודלישבסקי 10.1.1928 , הערה 8). היה חבר נשיאות הצ"ח.
13 דהיינו לד"ר אברהם ויינשל ולמשה מגנט.