אל הצ"ח, הצה"ר, בית"ר וברית החייל
פאריס, 21 בנובמבר 1935 עברית
פאריס, כ"ה חשון תרצ"ו
חברים יקרים,
בשם כל המוסדות החתומים מטה וביפוי כוחם, אני מגייס את כל המוסדות וכל אנשי הציונות הממלכתית לימי החנוכה תרצ"ו למגבית מכרעת למען הקרן 'תל-חי'.
כל מיני מגביות אחרות ואספי-כספים, בלי יוצא מן הכלל, יופסקו למשך ימי החנוכה.
המטרות הקונקרטיות של המגבית הזו שנוסחו באופן ברור - גובה הסכומים שיש לקבץ וכל יתר הפרטים - תמצאו בכרוז המיוחד של הנהלת קרן 'תל-חי' .
יחס התנועה לקרן 'תל-חי' היה עד הנה - כמעט בלי יוצא מן הכלל - חטא, חטא גדול מנשוא. אין צורך שאסביר זאת במספרים ודוגמאות: כל אחד יודע שהוא ומנהליו - רובם ככלם - הזניחו באופן מחפיר את חובותיהם לקרן 'תל-חי'; בזה הכרחתם את הקרן להִזון מפרוטות יום יום, לא נתתם לה כל אפשרות להתחיל בדבר גדול. על ידי כך מנעתם בעד היחס הבריא בין תפקידנו הארגוניים והקונסטרוקטיבים. אולם לכשגִלה הדין וחשבון הראשון של קרן 'תל-חי', אשר נערך בדיוק וכנות שאין דוגמתם, את העובדה המחפירה הזאת - ראתה בו הבקורת המתנגדת אות ומופת, כי אין אנו מוכשרים לפעול בשטח הבנין המעשי.
לזה יושם קץ תיכף ומיד. והיום אנו עומדים לפני המועד האחרון, שמו: חנוכה תרצ"ו. בימים בין כ"ה כסלו וי' טבת (22^29 דצמבר) תתן היהדות ההרצלאית את תשובתה המכרעת על האולטימטום, שלא אנוכי, לא ההנהלה, ואף לא יצור אנוש בכלל, אלא החיים בעצמם הציגוהו לפנינו.
לא לשם נוי ויפי-המליצה השתמשתי במלה 'אולטימטום', הבדל עצום קיים בין אתמול להיום: בפעם הראשונה יש היום לקרן 'תל-חי' מחנה של שלשת רבעי מיליון לוחמים פעילים, ומספר אוהדיה עוד עולה עליהם.
אין אף צל של ספק שכלם רוצים בגדלותה של קרן 'תל-חי', כולם מוכנים לעזרה אם רק יפנו אליהם; אין אף שמץ של פקפוק, כי בפרוטותיהם אפשר להגיע במשך שבוע ימים לעושר גדול אם רק יבואו אליהם; קרן הנסמכת על מחנה ענקי כזה, חלילה לה שתשאר קבצנית, היא מוכרחה להיות חזקה ועשירה, או שידידיה בוגדים הם.
הנני פונה אליכם, לכל אלה שלפני זמן לא רב הוכחתם פעמיים את מאמציכם. כבימי המשאל, כבבחירות להצ"ח, כן יהיה בימי חנוכה - תמול אביונים, ולמחרתו שטף של עסיס הזהב זונק ועובר על פני כל עורק תנועתנו ומחיה אותה.
וכבימים הגדולים ההם, אני פונה גם עכשיו לכוח הדחיפה הענקי, לאימפולס הכביר, שהביאו לנו בכנפיהם את הנצחון - לגאון האציל שלכם, אחי, יורשי עטרת ישראל. כשם שנהייתם החזקים ברוח והרבים בהמוני העם, כן תהיו החזקים בשלטון החמרי. והתחילו מיד, אל תתמהמהו!
במשך ימי החנוכה הסתלקו ממנוחתכם, אל לכם משחקים ותענוגות, הדירו את עצמכם מכל הנאה, מלבד התענוג היחיד של הקרבת קרבן, של מלחמה, של מתת, של פעולה: האמינו לי, אתם תבואו על שכרכם ביום השילומים האחרון, אשר יבוא ולא יתמהמה, ואשר ישא על פני מרחבי העולם את בשורת נצחונכם.

בברכת מלכות ישראל,

זאב ז'בוטינסקי





בשם וביפוי כוחם של נשיאות הצ"ח,





הוועד הפועל של הצה"ר,






שלטון בית"ר וברית החייל