אל ג'וזיאה קלמנט ודג'ווד, לונדון
פאריס, 22 ביולי 1935 אנגלית

ג'ו היקר,
יעקבי כתב לי על אודות שיחתו עמך,/1 ואני משער שנפגשת, או תיפגש, עם ד"ר סגל (חברי מפאריס) בנוגע לאותו נושא - נוכחותך בקונגרס הייסוּד של ההסתדרות הציונית החדשה. הרשה לי להוסיף, שאני מייחס חשיבות מכרעת לנאומך בקונגרס בסוגיה העיקרית שתעמוד על הפרק: התכנית המדינית ועמדתו של הצ"ח. אל תחשוד בי שאני עוסק ב'בימוי': אני מעוניין בערך החינוכי של הופעתך. קשה מאוד ללמד לא-אנגלי כלשהו, ואולי במיוחד יהודים, להתנגד לשלטון/2 ובו בזמן לתת אמון באומה הבריטית. הדבר יהיה קשה במיוחד בחודשים הקרובים בשל עניין המועצה המחוקקת,/3 וכן בגלל צירופי מקרים כגון ביקורו של הלגיון הבריטי בברלין/4 בשעה שנערך פוגרום בשארלוטנבורג./5 וברצוני לעשות הבחנה ברורה: יש להיאבק בממשלה בשל משגים בארץ ישראל או במקום אחר, ואולם יש לזכור שאת תיקון המעוות יש לדרוש מהעם הבריטי עצמו. הבחנה זו היא לאמיתו של דבר דקה מדי בשביל ההמונים הנסערים שלנו, והדרך היחידה להבהיר להם הבחנה זו היא לאפשר להם לשמוע אותה מפי אנגלי שבו הם נותנים אמון. אל תזלזל בחשיבותו של השיעור הזה, בפרט ליד עריסתה של תנועה פוליטית שיש רצון שתהיה החלטית ותדבר דברים ברורים, כדי להימנע משגיאות.
אומר לך בכנות, כי אינני סבור שתמיכתך בהסתדרות הציונית החדשה תעורר תרעומת אצל ההסתדרות הציונית הישנה. איננו מעלים על דעתנו אף לרגע לנסות להשתלט עליך בתור 'המונופול' שלנו. לו חבורתו של ברודצקי/6 היתה חכמה, גם היא היתה מבקשת ממך לנאום בקונגרס 'שלהם'; ואם היית נענה לבקשתם, זה לא היה 'פוסל' אותך מלנאום בקונגרס 'שלנו'. בעיני היהודים אתה נחשב למגינם של כל הציונים. ההבדל היחיד הוא שחבורת ההסתדרות הישנה נרתעת מלהזמין אותך לנאום לפניה,/7 בעוד אנו מפצירים בך שתבוא. האם עלינו להיענש בשל כך?
אני מפציר בך שתבוא לנאום בקונגרס. הוא ייצג קהל בוחרים אומלל ביותר, שבעבורו שיתוף הפעולה שלך יהיה בבחינת עידוד והשראה להאמין בהגינותם של בני האדם; ואינני מגזים.
יעקבי גם כתב לי על סירובך לדרוש בתוקף, ביום חמישי הבא, 'עלייה חופשית' משום שהציונים עצמם מתנגדים לכך./8 התרשה לי לומר דבר מה? יש לסייג את העלייה החופשית באמצעים אשר ימנעו את השימוש בה לרעה, בדומה לחופש העיתונות: אמצעים אשר לא ימנעו את היכולת להגן על חופש העיתונות או על העלייה.
נראה שברודצקי חושש פן חצי מיליון יהודים יציפו בבת אחת את ארץ ישראל. אני חולק על נבואה זו. יקרה הדבר הבא: ראשית, יהיה הסכם מרצון של מיליונים רבים על יצירת 'תור'. שנית, כל מוסדות הצדקה היהודיים העולמיים ירוכזו בארץ ישראל, ויהיה גידול אדיר של קרנות הצדקה. שלישית, יהיה גידול עצום בהשקעות מסחריות. אני טוען ששיעור ההון לעולה, גם אם הוא גבוה היום, לא רק שלא יפחת במהלך 'העלייה החופשית' אלא אף יגדל.
אתה רשאי ללעוג לאלו אשר טוענים שמדובר בחלומות. לו אמר להם מישהו בשנת 1930 בקירוב, שבקרוב יהיו 50,000 עולים והשקעה של 10,000,000 שטרלינג, היו מכנים אותו חולם או גרוע מזה. זו שטות גמורה לא להבין שבמפעל מסוג זה התנופה הנרחבת מעוררת כוחות יצרניים.
במונחים משפטיים 'עלייה חופשית' משמעותה מן הסתם: 'תנו ליהודים לקבל על עצמם את האחריות הכספית להעסקתו של כל עולה, או לכלכלתו, בשנתיים הראשונות'. האם אתה מודע לכך שאם הממשלה תכריז על אתגר כזה, כל הגופים היהודיים - ציוניים או אנטי-ציוניים - ייוועצו בעולם כולו ויספקו כסף רב בתור הון התחלתי?
אני מאחל לך הצלחה רבה בדיון שיתקיים ביום חמישי, ותן_נא את הסכמתך לנאום בקונגרס שלנו.

שלך תמיד,

[ו' ז'בוטינסקי]
1 בעניין ההשתתפות בקונגרס הייסוד של ההסתדרות הציונית החדשה (ראה איגרתאל יעקבי ש' 18.7.1935 ).
2 הבריטי.
3 ראה איגרת אל ווקופ 8.7.1935 .
4 משלחת של הלגיון הבריטי – ארגון חיילים משוחררים שהוקם בשנת 1921 – קיימה ב15 ביולי 1935 ביקור של רצון טוב בברלין ונתקבלה על ידי היטלר ועל ידי סגנו רודולף הס. ראש המשלחת אמר בדברי ברכתו, כי הבריטים נלחמו בגרמנים רק פעם אחת, והוא הביע תקווה שהדבר לא יישנה (The Times, 16.7.1935).
5 Charlottenburg – רובע במערב ברלין. ב15 ביולי נערך שם, וגם באזורים אחרים של ברלין, פוגרום ביהודים ('Anti-Jewish Riots in Berlin', The Times, 16.7.1935).
6 דהיינו חברי ההנהלה הציונית.
7 בקונגרס הציוני ה19.
8 בסופו של דבר דרש ודג'ווד בנאומו בפרלמנט הבריטי ב25 ביולי 1935 עלייה חופשית לארץ ישראל, ומתח ביקורת נוקבת על ההגבלות שהטילה ממשלת בריטניה על העלייה (House of Commons, Parliamentary Debates-Hansard Official Report, vol. 304, pp.2101-2104).