אל יוסף קלוזנר, ירושלים
פאריס, 20 ביולי 1935 עברית

ד"ר קלוזנר הנכבד והיקר,
לפני ימים שלחנו לאדוני מברק עם בקשה, לקרוא בקונגרס המייסד של ההסתדרות הציונית החדשה את ההרצאה הראשונה – 'מצב היהודים בעולם'./1 רוצים אָנו לחדש מסורת
טובה, הקשורה בשם היקר לכולנו,/2 ואני תקוה שאדוני יעזרנו.
אתמול קבלתי מכתב מאחותי/3 עם קטעים אחדים ממה שכתב אליה אדוני, בפרט בדבר יחסנו לענין התרבות. הנני ממהר להעיר, כי דווקא שאלה זאת נעשתה אצלנו בזמן האחרון להכרח. גם בארץ גם בגולה נפלו בתי הספר העבריים בידי השמאל, והסיבה היחידה היא רשלנותנו אנו. כל כך העמיקה חדור התרעלה הזאת, שאין כבר כל תקוה להציל את בתי הספר הקיימים ע"י נסיונות ל'כבוש' את ההסתדרות 'תרבות'/4 בגולה; ומסופקני אם יצליחו נסיונות כאלה גם בארץ. כבר כשנתיים הנני חולם על הסתדרות חדשה, אולי בשם 'השכלה': בפולניה וליטא אפשר היה לארגן כזו בלי כל מלחמה עם מי שהוא, כי חסרים בתי ספר, ויש המוני הורים הרוצים בב"ס/5 שאיננו שמאלי. אלמלא המלחמות הקשות אשר שטפונו דווקא בשנים האחרונות האלה, מכבר הייתי מנסה לעשות את הצעד המתחיל, ראשית בגולה ואחרי כן אולי גם בארץ.
אני מקווה שעם חנוכת ההסתדרות הציונית החדשה תיגמר תקופת 'שטורם אונד דראנג/'6 של תנועתנו ותתחיל תקופת המעשה, ובין המעשים הראשונים אפציר על ייסוד שיטה חינוכית חדשה. אינני מתכוון אך ורק לגרש את הפיטפוט האדמדם:/7 דומני שיש צורך בתכנית מחודשת להשכלה בכלל, תכנית שלא יישאר בה זכר מהגימנסיון הגלותי (כבר אין בו טעם גם לאומות העולם, קל וחומר לנו ולארץ ישראל) - תכנית המבוססת על צרכי הזמן ומצב האומה. בתור מבוא לכל פּעולה בשטח זה, צריך יהיה לאסוף מועצת עסקנים מתאימים - חולמי התיקון בשדה ההשכלה, אם יש כאלה. והנני משתמש בהזדמנות זו, וגם ברגע יקר-המציאות של חצי-מנוחה, כדי לשאול את דעת אדוני על כל הענין הזה, היעזרנו למצוא את חולמי התיקון האלה? היעזרנו לסדר את המועצה ולקבוע את המסילות המחודשות?
עוד אחת רציתי מכבר לשאול מאתו. הגיע הזמן, לדעתי, ליצור שני פאקולטטים בארץ: א) בית ספר עליון לשירות הציבורי;/8 ב) למסחר המזרחי./9 תכונה מיוחדת תהיה לשניהם, תכונה נדירה מאוד: סיכויים של פרנסה לתלמיד אחרי גמרו את חוק לימודיו. אין מספר למוסדות יהודיים בעולם (קהילות, חברות צדקה, מפלגות וכו'), ומספר המשרות הקשורות בהם יגיע בלי ספק לכמה רבבות, אבל אי אפשר למצוא מזכיר מתאים שיידע את מלאכתו – מצב היהודים, חוקים, סטאטיסטיקה, דברי ימי ההגירות, שפות ודרכי עבודה משרדית. אותו הדבר ביחס למסחר המזרחי. בטוחני כי שני הפאקולטטים האלה ימשכו תיכף ומיד המון של סטודנטים, סטודנטים שישלמו במזומנים, ז"א/10 הבסיס הראשון לתקציב יבוא מעצם העסק. וגם אינני מאמין שיהיה איזה קושי בבחירת המורים, בתנאי שנוותר מראשית על החלום ההדיוטי שצריך להתחיל עם מורים גאונים. צריך להתחיל תמיד עם דוצנטים מהמדרגה השלישית, אז כעבור חמש שנים יהיה לנו מוסד הגון וכעבור עשרים שנה גם הגאונים, וזה די.
מה דעתו על תכנית זו? חלומי אני – מקום לפאקולטטים האלה לא בירושלם, המסחרי אולי בחיפה, הציבורי בצפת. ממכתבי אדוני ידוע לי, שאיננו קיצוני כמוני ביחסו לאוניברסיטה הירושלמית, הוא מוצא בה גם חסרונות גם יתרונים, אך נדמה לי שבלי אמנסיפציה/11 שלימה מהמוסדות הקיימים אי אפשר ליצור דבר חדש.
הנני דורש בשלום אדוני ובשלום הגברת רעיתו אם עודנה זוכרת אותי – וגם אם שכחתני - ואצפה לתשובתו על המברק ועל המכתב.

שלו בידידות רבה,

ז' ז'בוטינסקי
הערות:
1 ראה איגרת אל קלוזנר 17.7.1935 .
2 דהיינו בשמו של מאקס נורדאו (ראה שם, הערה 2).
3 המכתב לא נמצא.
4 הסתדרות 'תרבות' עסקה בטיפוח התרבות העברית בגולה. היא פעלה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם בארצות מזרח אירופה אחדות, הקימה רשת של מוסדות חינוך, מגני ילדים ועד בתי מדרש למורים, ושפת ההוראה בהם היתה עברית.
5 בבית ספר.
6 'Sturm und Drang' ('סער ופרץ') – תנועה ספרותית-רוחנית בגרמניה מסוף שנות ה60 ועד מחצית שנות ה80 של המאה ה18. מקור השם: מחזה בשם הזה מאת פרידריך פון קילינגר (1831-1751). עם תנועה זו נמנו גיתה הצעיר ושילר הצעיר. תנועה זו, אשר פנתה עורף לניו- קלאסיציזם, דגלה בחירות הרגש, בחושניות עזה, בתפיסה שהאדם הוא חלק מן הטבע ושהטבעי הוא הנשגב וכו'. תנועה זו סללה את הדרך לתנועת הרומנטיקה שראשיתה בתחילת המאה ה19.

7
דהיינו המארקסיסטי.
8 בתי ספר גבוהים למנהל קיימים היום באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם, כולל בישראל.
9 על חשיבותה של הפקולטה למדעי המסחר, תוך שימת דגש על המסחר של המזרח התיכון (המסחר המזרחי), עמד ז'בוטינסקי בתכניות שהכין ב1914 להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים (ראה איגרות אל וייצמן ח' 20.4.1914 ו- אל הוועד הפועל הציוני המצומצם, ברלין (הווהפ"צ) 4.5.1914 ו- 22.5.1914 ו- אל מאגנס 5.7.1914 ו- אל ועדת העבודה של האוניברסיטה, ברלין (וע"ה) 23.7.1914 ).
10
זאת אומרת.
11 מלטינית (emancipation): שחרור.