אל וולפגאנג פון וייזל,/1 וינה
פאריס, 7 ביולי 1935 גרמנית

ד"ר פון וייזל הנכבד מאוד,
עליי לגנות באופן נחרץ את מכתבך מ21 ביוני אל מר ראוון תומפסון,/2 חבר ההנהלה של הפשיסטים הבריטיים – הן את תוכנו הן את הנוהל. במכתב כזה לא היית רשאי להזכיר את שמי, ועוד באופן שהקורא עלול להבין כי כל אשר נאמר בהמשך הוא כביכול בהסכמתי, דבר שכלל אינו נכון. אם רצית להסתמך עליי, היית חייב להראות לי את הטיוטה.
הנימה כולה מטעה: כמעט בכל משפט אתה כותב כאילו אתה מביע לא את דעתך האישית, שהיא דעה חריגה הן בחוגים המובילים בתנועה הן בתנועה בכלל, אלא את עמדת 'הרביזיוניזם'.
אינני מסכים עם תוכן המכתב. גרוע מכול, אתה מדבר על 'הבנה הדדית בין שתי מפלגותינו', אף על פי שאתה יודע שאם משתמשים במליצות כאלה במישור הפוליטי, זה נשמע כהצעה למגעים; והרי היה ידוע לך שאני, נשיא המפלגה, שולל התקרבות כזאת.
הייתי צריך עכשיו להכחיש את דבריך מיד ובאופן ברור בפני מר ראוון תומפסון. אולם אני חושש שבנסיבות מסוימות, אף על פי שהדבר היה מועיל למפלגה, עלולות להיות לכך תוצאות אשר תזקנה לאינטרסים הכלל יהודיים, באופן מיוחד באנגליה.
לפיכך אני דורש ממך להפנות את תשומת לבו של מר ראוון תומפסון, בכתב ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי במכתבך הובעו דעותיך האישיות אשר אינן מחייבות לא את ברית הצה"ר ולא את נשיאה. יש להמציא לי באופן דחוף העתק של המכתב הזה./3

בכבוד רב,

ו' ז'
אינני יכול להסתיר ממך, שתקרית זו עוררה בי ספקות עזים ומרים (אינני רוצה לומר עדיין אכזבות).

ו' ז'
הערות:
1 איגרת אל קרן היסוד 14.10.1921 , הערה 16.
2 במכתבו אל אלכסנדר ראוון תומפסון – Alexander Raven Thompson (1899-1955, אשר נחשב לאידיאולוג של המפלגה הפשיסטית הבריטית והיה מקורבו של אוסוואלד מוסלי (Oswald Mosley), מנהיג הפשיסטים בבריטניה, הדגיש ד"ר פון וייזל את התנגדותה של התנועה הרביזיוניסטית לעקרונות הסוציאליזם. ממכתבו השתמע שיש כביכול אינטרסים משותפים לרביזיוניסטים ולפשיסטים הבריטיים, דבר שחרה מאוד לז'בוטינסקי.
3 במכתבו מ27 ביולי 1935 התנצל פון וייזל לפני ז'בוטינסקי והסביר, שמטרת המכתב היתה לעצור את ההסתה האנטישמית מצד התנועה הפשיסטית האנגלית. הוא גם ציין, שמפאת טרדתו הרבה של ז'בוטינסקי באותה עת הוא לא נועץ בו לפני משלוח המכתב (מ"ז, א2/23/3/1).